ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

לרפוא×Ē הרב חזקיהו דב בן שושנה

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • פר׊×Ē שבו×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש שמו×Ē
  • בא
קטגוריה משני×Ē

׊ר×Ē המדיה מוקדש ×ĸל ידי משפח×Ē גרין ל×ĸילוי נ׊מ×Ē יקיריהם

undefined
1378
13 דק' קריאה â€ĸ 40 דק' ×Ļפיה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

יוס×Ŗ בן גרסיה

שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
כי מ×Ļיון ×Ē×Ļא ×Ēורה
קראנו השב×Ē א×Ē פר׊×Ē בא. נאמר בפרשה:
וַיÖŧ֚אמÖļר ה' אÖļל מ֚׊ׁÖļה וְאÖļל אַהֲרֹן בÖŧְאÖļרÖļ×Ĩ מִ×Ļְרַיִם לÖĩאמ֚ר. הַחֹדÖļ׊ׁ הַזÖŧÖļה לָכÖļם ר֚א׊ׁ חÖŗדָשִׁים רִאשׁוֹן הוÖŧא לָכÖļם לְחָדְשׁÖĩי הַשÖŧָׁנָה (שמו×Ē יב, א- ב)
ר׊"י ×ĸל הפסוק הראשון ב×Ēורה אומר:
אמר רבי י×Ļחק: לא היה ×Ļריך לה×Ēחיל א×Ē ה×Ēורה אלא "מהחודש הזה לכם", שהיא מ×Ļווה ראשונה ׊נ×Ļטוו בה ישראל (ר׊"י בראשי×Ē א, א).
זה לא מקרה ׊מ×Ļוו×Ē קידוש החודש היא הה×Ēחלה של סדר המ×Ļוו×Ē ב×Ēורה. המדרש אומר:
אמרו מלאכי השר×Ē לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון ה×ĸולם אימ×Ēי א×Ēה ×ĸושה א×Ē המו×ĸדו×Ē, שכן כ×Ēיב: "בÖŧִגְזÖĩר֡×Ē ×ĸִירִין פÖŧÖ´×Ēְגָמָא" (דניאל ד, יד)? אמר להם: אני וא×Ēם מסכים ×ĸל מה שישראל גומרין ומ×ĸברין א×Ē השנה ׊נאמר: "אÖļקְרָא לÖĩאלֹהִים ×ĸÖļלְיוֹן לָאÖĩל גÖŧ֚מÖĩר ×ĸָלָי" (×Ēהלים נז, ג). וכן הוא אומר: "אÖĩלÖŧÖļה מוֹ×ĸֲדÖĩי ה' מִקְרָאÖĩי קֹדÖļ׊ׁ אֲ׊ׁÖļר ×ĒÖŧִקְרְאוÖŧ א֚×Ēָם בÖŧְמוֹ×ĸֲדָם" (ויקרא כג, ד) "א֚×Ēָם" בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מו×ĸדו×Ē אלא אלו. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: לש×ĸבר היה בידי ׊נאמר "×ĸָשָׂה יָרÖĩחַ לְמוֹ×ĸֲדִים" (×Ēהלים קד, יט), אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשו×Ēכם אם אמר×Ēם הן – הן, אם אמר×Ēם לאו - לאו.
הזמן שישראל קוב×ĸים בו א×Ē המו×ĸדים - זה הזמן.
ולא ×ĸוד אלא אם בקש×Ēם ל×ĸבר א×Ē השנה הריני משלים ×ĸמכם לכך כ×Ēיב: "הַחֹדÖļ׊ׁ הַזÖŧÖļה לָכÖļם" (שמו×Ē יב, ב). (שמו×Ē רבה טו, ב)
חז"ל במקום אחר אומרים שלא רק א×Ē הזמנים ישראל קוב×ĸים אלא גם א×Ē ה×Ēו×Ļאו×Ē של הזמנים. בקבי×ĸ×Ē ראשי חדשים נקב×ĸו×Ē הלכו×Ē רבו×Ē הקשורו×Ē בזמנים. אם יום מסוים נקב×ĸ כראש חודש, אז מי שנולד בראש חודש זה, × ×ĸשה בן מ×Ļוו×Ē ביום שנקב×ĸ כראש חודש, ואם היו קוב×ĸים א×Ē רא׊ חודש למחר×Ē, הוא היה ×ĸדיין קטן. כל איסורי ×Ēורה שיכולים לחול ×ĸליו, כולל האיסורים החמורים ביו×Ēר, אם או×Ēו יום אינו רא׊ חודש - הוא פטור, ואם הוא רא׊ חודש - הוא חייב, הכול ×Ēלוי לפי מה שקב×ĸו חכמים. אבל לא רק זה, אלא גם המ×Ļיאו×Ē נקב×ĸ×Ē לפי ×ĸם ישראל. א×Ļל קטנה יש שינוי בגיל שלוש שנים (אין ב×Ēוליה חוזרים), ואם בי×Ē דין קב×ĸ ׊×ĸוד לא ×ĸברו שלוש שנים המ×Ļיאו×Ē היא שהיא ×ĸדיין קטנה, ואם קב×ĸו שכבר הגי×ĸ רא׊ חודש אז היא גדולה. זא×Ē אומר×Ē שהקב"ה × ×Ēן בידי ישראל כוח ×ĸל ידי קבי×ĸ×Ē החודשים, לקבו×ĸ א×Ē סדרי המ×Ļיאו×Ē.
הגמרא במסכ×Ē ברכו×Ē אומר×Ē (סג ×ĸ"א-×ĸ"ב):
אמר רב ץפרא: רבי אבהו הוה מ׊×Ē×ĸי (מספר): כשירד חנינא בן אחי רבי יהוש×ĸ לגולה היה מ×ĸבר שנים וקוב×ĸ חדשים בחו×Ļה לאר×Ĩ. שגרו אחריו שני ×Ēלמידי חכמים, רבי יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל. כיון שראה או×Ēם אמר להם: למה בא×Ēם? אמרו ליה: ללמוד ×Ēורה באנו. הכריז ×ĸליהם: אנשים הללו גדולי הדור הם ואבו×Ēיהם שמשו בבי×Ē המקדש כאו×Ēה ששנינו: 'זכריה בן קבוטל אומר הרבה פ×ĸמים קרי×Ēי לפניו בספר דניאל'.
הכוונה לליל יום כיפור, שהיו קוראים לפני הכהן גדול בספר דניאל שלא ירדם.
ה×Ēחיל הוא מטמא והם מטהרים הוא אוסר והם מ×Ēירים. הכריז ×ĸליהם: אנשים הללו של שווא הם, של ×Ēהו הם, אמרו לו: כבר בני×Ē ואי א×Ēה יכול לס×Ēור, כבר גדר×Ē ואי א×Ēה יכול לפרו×Ĩ, אמר להם: מפני מה אני מטמא וא×Ēם מטהרים אני אוסר וא×Ēם מ×Ēירים? אמרו לו: מפני ׊א×Ēה מ×ĸבר שנים וקוב×ĸ חדשים בחו×Ĩ לאר×Ĩ. אמר להם: והלא ×ĸקיבא בן יוס×Ŗ היה מ×ĸבר שנים וקוב×ĸ חדשים בחו×Ĩ לאר×Ĩ. אמרו לו: הנח רבי ×ĸקיבא שלא הניח כמו×Ēו באר×Ĩ ישראל. אמר להם: א×Ŗ אני לא הנח×Ēי כמו×Ēי באר×Ĩ ישראל. אמרו לו: גדיים שהנח×Ē × ×ĸשו ×Ēיישים ב×ĸלי קרניים.
נכון שכשי×Ļא×Ē מאר×Ĩ ישראל ×Ēלמידי החכמים היו קטנים, ×ĸכשיו הם גדלו ונ×ĸשו ×Ēיישים ב×ĸלי קרניים, הם יכולים לנגוח...
והם שגרונו א×Ļלך, וכן אמרו לנו, לכו ואמרו לו בשמנו: אם שומ×ĸ – מוטב, ואם לאו - יהא בנידוי. ואמרו לאחינו שבגולה: אם שומ×ĸין - מוטב, ואם לאו י×ĸלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכינור ויכפרו כולם ויאמרו: אין להם חלק באלהי ישראל. מיד ג×ĸו כל ה×ĸם בבכייה ואמרו: חס ושלום, יש לנו חלק באלקי ישראל. וכל כך למה?
מה קרה, אם מ×ĸברים שנים וקוב×ĸים חודשים בחו×Ĩ לאר×Ĩ, זה נקרא שאין להם חלק באלוקי ישראל?! ×ĸונה הגמרא: "משום ׊נאמר: 'כÖŧִי מִ×ĻÖŧִיÖŧוֹן ×ĒÖŧÖĩ×ĻÖĩא ×Ēוֹרָה וÖŧדְבַר ה' מִירוÖŧשָׁלִָם'" (יש×ĸיהו ב, ג).
ה×Ēורה ×Ļריכה ל×Ļא×Ē מ×Ļיון. כמובן שנשאל×Ē השאלה מה זא×Ē אומר×Ē, וכי אין ב×Ēי דינים בחו×Ĩ לאר×Ĩ - בד"×Ĩ לונדון, בד"×Ĩ ניו יורק, אנחנו פוגשים כל מיני הכשרים ב×ĸולם, אבו×Ē ב×Ēי דינים בווילנא, יש ×Ēורה בחו×Ĩ לאר×Ĩ, אז מה זה: "כÖŧִי מִ×ĻÖŧִיÖŧוֹן ×ĒÖŧÖĩ×ĻÖĩא ×Ēוֹרָה וÖŧדְבַר ה' מִירוÖŧשָׁלִָם" (׊ם)?
הירושלמי גם מביא א×Ē הסיפור הזה בסגנון שונה. במסכ×Ē נדרים (פרק שישי, ד×Ŗ מ) נאמר:
חנניה בן אחי רבי יהוש×ĸ ×ĸיבר בחו×Ļה לאר×Ĩ. שלח ליה רבי ×Ēל×Ē איגרן (שלוש אגרו×Ē) גבי רבי י×Ļחק ורבי × ×Ēן. בחדא כ×Ēב: לקדוש×Ē חנניה. ובחדא כ×Ēב: גדיים שהינח×Ē × ×ĸשו ×Ēישים, ובחדא כ×Ēב: אם אין א×Ē מקבל ×ĸליך ×Ļא לך למדבר האטד ו×Ēהא שוחט ונחוניון זורק. קדמי×Ēא ואיקרון, ×Ēיניי×Ēא ואיקרון, ×Ēלי×Ēייא ב×ĸי מבסר×Ēון.
×ĸל האגר×Ē הראשונה חנניה כיבד א×Ē השליחים רבי י×Ļחק ורבי × ×Ēן, גם כשקרא א×Ē השנייה הוא שמח לשמו×ĸ שהגדיים שהניח × ×ĸשו ×Ēיישים. בשלישי×Ē ר×Ļה לבייש או×Ēם.
אמרין ליה: לי×Ē א×Ē יכיל (א×Ēה לא יכול) דכבר איקר×Ēנון (כיבד×Ē או×Ēנו). קם רבי י×Ļחק וקרא: כ×Ēיב באורי×Ēא: 'אלה מו×ĸדי חנניה בן אחי רבי יהוש×ĸ'. אמרין ליה: "מו×ĸדי יי"! אמר לון: גבן.
א×Ļלנו אלו מו×ĸדי ה', א×Ļלכם זה מו×ĸדי חנניה.
קם רבי × ×Ēן ואשלם: 'כי מבבל ×Ē×Ļא ×Ēורה ודבר ה' מנהר פקוד'. אמרין ליה: "כי מ×Ļיון ×Ē×Ļא ×Ēורה ודבר ה' מירושלם"! אמר לון: גבן. אזל וקבל ×ĸליה גבי רבי יהודה בן ב×Ēירה לנ×Ļיבין אמר ליה: אחריהם אחריהם. אמר ליה: לינה יד×ĸ מה שבקי×Ē ×Ēמן, מאן מוד×ĸ לי דאינון חכמין מחשבה דכוו×Ēי?
מניין אני יוד×ĸ שהם אכן חשובים כמו×Ēי? השיב לו:
מכיון דו אמר לא חכמין דכוו×Ēי ישמ×ĸון ליה, מכיון שאינון חכמין מחשבה דכוו×Ēי ישמ×ĸ להון.
כיוון שהם אומרים כך, ×Ļריך לסמוך ×ĸליהם.
קם ורכב סוסיא הן דמטא מטא הן דלא מטא נוהגין בקילקול.
קם רבי יהודה בן ב×Ēירה ורכב ×ĸל סוס להגיד בכל האזור לנהוג כמו שנהגו בירושלים ולא כמו ׊×Ēיקן חנניה בבבל. ממשיך הירושלמי ואומר: "ואל י×Ēר זקני הגולה, אמר הקדוש ברוך הוא: ביו×Ēר הן חביבין ×ĸלי זקני הגולה" כלומר, אני מחבב ×Ēלמידי חכמים שבכל מקום, אבל "חביבה ×ĸלי כ×Ē קטנה שבאר×Ĩ ישראל מסנהדרין גדולה שבחו×Ļה לאר×Ĩ".
גם בירושלמי וגם בבבלי בברכו×Ē, המקור ׊×Ļריך ל×ĸבר חודשים ושנים באר×Ĩ ישראל זה מהפסוק: "כÖŧִי מִ×ĻÖŧִיÖŧוֹן ×ĒÖŧÖĩ×ĻÖĩא ×Ēוֹרָה וÖŧדְבַר ה' מִירוÖŧשָׁלִָם" (יש×ĸיהו ב, ג). ולא מובן, הרי זה הפסוק לא מדבר ×ĸל ×ĸיבור שנים וקידוש חדשים אלא ×ĸל כל ה×Ēורה כולה ׊×Ē×Ļא מ×Ļיון ומירושלים, והפסוק הזה לא מדבר דווקא ×ĸל קידוש חדשים. א×Ē השאלה הזו שואל גם המפרש ×ĸל הרמב"ם בהלכו×Ē קידוש החודש כשהרמב"ם מביא א×Ē הפסוק הזה, והמפרש אומר: "מכל מקום גם ×ĸל קידוש החודש זה נאמר".
מה ה×Ēירו×Ĩ בזה - ה×Ēשובה היא שקידוש החודש שונה מכל מ×Ļוו×Ē ה×Ēורה, אין לנו מ×Ļווה בכל מ×Ļוו×Ē ה×Ēורה שדומה לקידוש החודש. בקידוש החודש יש כוח לחכמים לקבו×ĸ הלכה שלא ×Ē׊×Ēנה אפילו אם הם טו×ĸים: "'א×Ēם' אפילו טו×ĸין, אפילו מזידין, אפילו שוגגין" (רא׊ השנה כה ×ĸ"א), כלומר אם בי×Ē דין ט×ĸה וקידש א×Ē החודש, החודש מקודש. בכל ה×Ēורה אין דבר כזה. בי×Ē דין שקב×ĸ הלכה בהלכו×Ē שב×Ē או בהלכו×Ē כרי×Ēו×Ē אחרו×Ē, אם הוא ט×ĸה חס וחלילה וה×Ļיבור ×ĸשה ×ĸל פי בי×Ē הדין, ×Ļריך להקריב פר ה×ĸלם דבר של ×Ļיבור. וכן בי×Ē דין שהורה ליחיד וט×ĸה, גם כן ×Ļריך להביא קרבן יחיד. אין דבר כזה שבי×Ē דין פץק לא נכון וזה נ׊אר כמו שבי×Ē הדין פץק חו×Ĩ ממקרה אחד: קידוש החודש. הקב"ה × ×Ēן ל×ĸם ישראל כוח לי×Ļור א×Ē ה×Ēורה. לא רק להגיד מה כ×Ēוב ב×Ēורה ולפרש או×Ēה, שכוח זה הוא × ×Ēן בכל המ×Ļוו×Ē כולן, ואם ה×Ēברר להם שאין זה הפירוש, הם ×Ļריכים לחזור בהם, אלא בקידוש החודש הקב"ה × ×Ēן לישראל כוח י×Ļירה. הכוח הזה קשור כנראה דווקא באר×Ĩ ישראל. "כÖŧִי מִ×ĻÖŧִיÖŧוֹן ×ĒÖŧÖĩ×ĻÖĩא ×Ēוֹרָה וÖŧדְבַר ה' מִירוÖŧשָׁלִָם" (׊ם) פירושו של דבר, ה×Ēחדשו×Ē ה×Ēורה היא רק מ×Ļיון. קידוש החודש לא בבבל אלא רק באר×Ĩ ישראל, חו×Ĩ ממקרה חריג שגדול הדור י×Ļא לחו×Ĩ לאר×Ĩ, באופן זמני, זה לא נקרא ביטול לכלל, כי לכל כלל יש יו×Ļא מהכלל, אבל ×ĸיקר קבי×ĸו×Ē החודש הוא באר×Ĩ ישראל.
הקב"ה × ×Ēן לנו מ×Ēנה גדולה, לקדש חודשים. אולי זו המ×Ēנה המיוחד×Ē הכי חשובה מכל המ×Ēנו×Ē שהקב"ה × ×Ēן לנו.
המדרש אומר:
"הַחֹדÖļ׊ׁ הַזÖŧÖļה לָכÖļם" (שמו×Ē יב, ב). משל למלך שהיו לו או×Ļרו×Ē מלאים זהב וכס×Ŗ אבנים טובו×Ē ומרגליו×Ē והיה לו בן אחד. כל זמן שהיה הבן קטן, היה אביו מ׊מר א×Ē הכול. הגדיל הבן ו×ĸמד ×ĸל פרקו, אמר לו אביו: כל זמן שהיי×Ē קטן אני היי×Ēי מ׊מר א×Ē הכול, ×ĸכשיו ׊×ĸמד×Ē ×ĸל פרקך הרי הכול מסור לך. כך היה הקדוש ברוך הוא מ׊מר א×Ē הכול, ׊נאמר: "וְהָיוÖŧ לְאֹ×ĒÖš×Ē וÖŧלְמוֹ×ĸֲדִים" (בראשי×Ē א, יד), כיון ׊×ĸמדו ישראל מסר להם הכול, ׊נאמר: "הַחֹדÖļ׊ׁ הַזÖŧÖļה לָכÖļם" (שמו×Ē יב, ב). (שמו×Ē רבה טו, ל)
מה זה 'הכול'? במידה מסוימ×Ē קבי×ĸ×Ē המו×ĸדים זה הכול. כי אין דבר שאין לו ׊×ĸה, וגם אין דבר שאין לו מקום. קבי×ĸ×Ē הזמנים × ×Ēן הקב"ה לישראל. אני רו×Ļה להביא ×ĸוד מדרש:
"הַחֹדÖļ׊ׁ הַזÖŧÖļה לָכÖļם" (׊ם). הרואה א×Ē הלבנה היאך ×Ļריך לברך? בזמן שהיו ישראל מקדשין א×Ē החדש, יש מן רבנן אמרין: "ברוך מחדש חדשים". ויש מהם אומרים: "ברוך מקדש חדשים", ויש מהם אומרים: "מקדש ישראל", ׊אם אין ישראל מקדשים או×Ēו, אין או×Ēו קידוש כלום. ואל ×Ē×Ēמה ×ĸל זה, שהקב"ה קדש א×Ē ישראל ׊נאמר: "וִהְיִי×ĒÖļם לִי קְדֹשִׁים כÖŧִי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'" (ויקרא כ, כו) ולפי שהם מקודשים לשמים, לכך מה שהם מקדשים הוא מקודש. ר×Ļונך ליד×ĸ, ×Ļא ולמוד מכלי השר×Ē, משה קדש א×Ē המשכן וא×Ē כל כליו, מי היה מקדשם, יכול היה משה לבוא ולקדשן - אלא מה היו ×ĸושין, היה הכהן מקבל בו דבר של קדש והכלי מ×Ēקדש×Ē כשם שקדש משה בדם המזבח.
משה זרק דם ×ĸל המזבח והמזבח ה×Ēקדש.
או יין נסך או מנחה מ×ĸרה בכלי חול וכלי חול מ×Ēקדש, ואם כלי חול כשהוא מ×Ēמלא מן הקודש מ×Ēקדש×Ē, ×ĸל אח×Ē כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים א×Ē החודש. אמר הקדוש ברוך הוא: אני קדוש אני, ול×ĸ×Ļמי אני מקדש - אלא הריני מקדש א×Ē ישראל והן מקדשין או×Ēי. לכך כ×Ēיב: "וִהְיִי×ĒÖļם לִי קְדֹשִׁים כÖŧִי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'" (ויקרא כ, כו).
בקידוש החודש, מקדשים א×Ē הזמנים. הקידוש הזה ×Ļריך להיו×Ē ×ĸל ידי קדוש שיכול לקדש. ישראל הם קדושים כי הקב"ה קידש או×Ēם ו×ĸל ידי כך ישראל יכולים לקדש א×Ē החדשים. הווי אומר, כאן אנחנו נפגשים ×ĸם קדוש×Ē ישראל וקדוש×Ē הזמנים, הם מ×Ēאחדים יחד. ישראל מקדשים חדשים, דווקא ישראל שהם ×ĸם קדוש, הם יכולים לקדש א×Ē הזמנים, והקדושה הזו שישראל מקדשים גם היא ×Ļריכה להיו×Ē דווקא במקום הקדוש - רק באר×Ĩ ישראל. הקדושה היא השורש של המ×Ļיאו×Ē. המקור של הכול זה מהקודש, מריבונו של ×ĸולם. הזמנים המקודשים הם השורש של הופ×ĸ×Ē הזמנים בכלל. שורש כל המקומו×Ē זה באר×Ĩ ישראל, מקום הקודש, זה בי×Ē המקדש. מקורם של הבריו×Ē זה ישראל, שכנס×Ē ישראל היא שורש כל המ×Ļיאו×Ē, הה×Ēחלה של כל הבריאה. הה×Ēחלה היא החלק היו×Ēר קדוש שיש בכל הבריאה, זה ישראל. ישראל מקדשים א×Ē החדשים באר×Ĩ ישראל. יש זמן, יש מקום ויש נבראים. הנבראים הקדושים, מקדשים א×Ē הזמנים הקדושים, באר×Ĩ ישראל הקדושה.

חייב אדם לראו×Ē א×Ē ×ĸ×Ļמו כאילו הוא י×Ļא ממ×Ļרים
החודש המיוחד הזה הוא רא׊ החדשים מפני שבו ישראל יו×Ļאים ממ×Ļרים. חז"ל אמרו ׊×Ļריך לזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים כל הימים, זו מ×Ļוו×Ē ×ĸשה מן ה×Ēורה לזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים כל ימי חייך, ואיך לזכור - באופן כזה שהאדם ×Ļריך לראו×Ē א×Ē ×ĸ×Ļמו כאילו הוא י×Ļא ממ×Ļרים (הגדה של פסח). "וְהִגÖŧַדְ×ĒÖŧÖ¸ לְבִנְךָ בÖŧַיÖŧוֹם הַהוÖŧא לÖĩאמ֚ר בÖŧÖˇ×ĸֲבוÖŧר זÖļה ×ĸָשָׂה ה' לִי בÖŧÖ°×ĻÖĩא×Ēִי מִמÖŧÖ´×Ļְרָיִם" (שמו×Ē יג, ח), כל אחד ×Ļריך להגיד לבנו: "×ĸָשָׂה ה' לִי" לא לאבא שלי. מה פירוש הדבר, כאילו הוא י×Ļא ממ×Ļרים - יש גרסה שאומר×Ē 'להראו×Ē א×Ē ×ĸ×Ļמו כאילו הוא י×Ļא ממ×Ļרים'. ×Ļריך להבין שי×Ļיא×Ē מ×Ļרים היא לא רק י×Ļיאה של או×Ēו הדור, אלא הקב"ה הו×Ļיא א×Ē כל הדורו×Ē כולם. הקב"ה מ×ĸל הזמן והוא הו×Ļיא א×Ē האומה הישראלי×Ē לדורו×Ēיה מאר×Ĩ מ×Ļרים. ×ĸל כל אחד ואחד במשך כל הדורו×Ē היי×Ēה מחשבה אלוקי×Ē להו×Ļיאו ממ×Ļרים. הקב"ה הו×Ļיא א×Ē אבו×Ēינו כדי שכל אחד ואחד מאי×Ēנו יהיה אחרי הי×Ļיאה הזו. זא×Ē אומר×Ē, לא שהקב"ה הו×Ļיא א×Ē אבו×Ēינו וממילא גם אנחנו י×Ļאנו, וממילא כל דור ודור י×Ļא, אלא המחשבה האלוקי×Ē היי×Ēה שהאבו×Ē י×Ļאו כדי שגם הבנים ובני הבנים יהיו גאולים, ולא רק כל דור ודור, אלא כל אחד ואחד, "בÖŧÖˇ×ĸֲבוÖŧר זÖļה ×ĸָשָׂה ה' לִי", לא לנו אלא לי. להרגיש שהקב"ה הו×Ļיא או×Ēי ממ×Ļרים. הקב"ה בחר בי ×ĸם כל ישראל להיו×Ē לו ל×ĸם.
באו×Ēה ׊×ĸה, בי×Ļיא×Ē מ×Ļרים, כל אחד ואחד בכל דור נבחר ×ĸל ידי הקב"ה להיו×Ē נגאל, להיו×Ē בן ל×ĸם ישראל, בן לריבונו של ×ĸולם "בÖŧָנִים א֡×ĒÖŧÖļם לַה' אֱלֹקÖĩיכÖļם" (דברים יד, א). ה' בחר בנו מכל ה×ĸמים, ואין זו רק אמירה כללי×Ē, אלא זו אמירה ׊מ×Ēפרט×Ē ×ĸל כל אחד ואחד. כל ×ĸם ישראל כולו לדורו×Ēיו י×Ļא ממ×Ļרים, "אָנֹכִי ה' אֱלֹקÖļיךָ אֲ׊ׁÖļר הוֹ×ĻÖĩא×Ēִיךָ מÖĩאÖļרÖļ×Ĩ מִ×Ļְרַיִם" (שמו×Ē כ, ב), אלוקיך, של כל אחד ואחד, זה נאמר כלפי כלל ישראל וכלפי כל אחד ואחד. כל אחד נבחר להיו×Ē בן ל×ĸם ישראל, להיו×Ē חלק מהאומה הישראלי×Ē שיש לה ה×Ēפקיד להיו×Ē ה×ĸם הנבחר, ה×ĸם הקדוש. כך כל אחד ×Ļריך להרגיש, לא פ×ĸם אח×Ē אלא ×Ēמיד ובכל דור ודור. לא רק שהקב"ה בחר בו ב×ĸבר, אלא הקב"ה בחר בו א×Ēמול ובוחר בו היום ויבחר בו מחר. כל הזמן הקב"ה בוחר בנו, אנחנו כל הזמן נבחרים, הקב"ה מחדש בכל יום ×Ēמיד מ×ĸשה בראשי×Ē. מחדש א×Ē בחיר×Ēו האלוקי×Ē בכל דור ודור בכל אחד מישראל. חייב אדם לראו×Ē א×Ē ×ĸ×Ļמו כאילו הוא י×Ļא ממ×Ļרים.

בכל יום יהיו ב×ĸיניך בחדשים
כמו ׊אמר×Ēי, יש מ×Ļוו×Ē ×ĸשה לזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים כל הימים וגם בלילו×Ē. יש ×ĸוד מ×Ļווה שהיא דומה לזה, שבכל יום ×Ēהיה ה×Ēורה ב×ĸינינו כחדשה. האדם ׊×ĸוסק ב×Ēורה ×Ļריך להרגיש כל יום שהדברים חדשים. יש דבר שלישי שהמדרש אומר לנו ורש"י מביא או×Ēו: "וְהָיָה כÖŧִי יְבִאֲךָ ה' אÖļל אÖļרÖļ×Ĩ הַכÖŧÖ°× Öˇ×ĸֲנִי כÖŧ֡אֲ׊ׁÖļר נִשְׁבÖŧÖˇ×ĸ לְךָ וְלַאֲבֹ×ĒÖļיךָ וÖŧ× Ö°×ĒָנָהÖŧ לָךְ" (שמו×Ē יג, יא) המילים 'ונ×Ēנה לך' נראו×Ē מיו×Ēרו×Ē, לכאורה אפ׊ר היה לומר: 'אÖļל אÖļרÖļ×Ĩ הַכÖŧÖ°× Öˇ×ĸֲנִי כÖŧ֡אֲ׊ׁÖļר נִשְׁבÖŧÖˇ×ĸ לְךָ וְלַאֲבֹ×ĒÖļיךָ'. מביא ר׊"י: "'ונ×Ēנה לך' - ×Ēהא ב×ĸיניך כאלו × ×Ēנה לך בו ביום, ואל ×Ēהי ב×ĸיניך כירוש×Ē אבו×Ē". אר×Ĩ ישראל לא ני×Ēנה לדור מסוים, אלא לכל אחד ואחד בכל דור. "כÖŧ֡אֲ׊ׁÖļר נִשְׁבÖŧÖˇ×ĸ לְךָ וְלַאֲבֹ×ĒÖļיךָ", ה' נשב×ĸ לכל אחד, לא רק לאבו×Ē, אלא לכל הדורו×Ē, בשביל כך באו×Ē המילים "ונ×Ēנה לך", לכל אחד ואחד. הקב"ה × ×Ēן לכל אחד ואחד א×Ē אר×Ĩ ישראל. בכל יום יהיו ב×ĸיניך כחדשים, הוא לא × ×Ēן לאבו×Ē והאדם רק יורש, אלא גם הוא ×ĸ×Ļמו מקבל א×Ē אר×Ĩ ישראל. כך מדובר ×ĸל ה×Ēורה, כך ×ĸל זיכרון י×Ļיא×Ē מ×Ļרים וכך ×ĸל אר×Ĩ ישראל.
נחזור ל×Ēורה. "בכל יום יהיו ב×ĸיניך כחדשים". איך ×ĸושים א×Ē זה, איך אפ׊ר להרגיש ה×Ēחדשו×Ē בכל יום בלימוד ה×Ēורה, דבר חדש הוא מאוד משמח, איך אפ׊ר להס×Ēכל כך ×ĸל הדברים? כשמס×Ēכלים ×ĸל דברי ה×Ēורה, שהם דבר ה', שהוא גבוה מ×ĸל גבוה, גבוה מיכול×Ē ההשגה שלנו, ומה שאנחנו משיגים ומבינים ב×Ēורה זו מ×Ēנה מה'.
הרב מבאר בברכ×Ē ה×Ēורה: "וה×ĸרב נא ה' אלוקינו א×Ē דברי ×Ēור×Ēך בפינו ובפיו×Ē ×ĸמך בי×Ē ישראל", מה כוונ×Ē הבקשה שדברי ה×Ēורה יהיו ×ĸרבים - דברי ה×Ēורה הם כל כך גבוהים, הם דבר ה' הנישא מ×ĸל כל השגה, ו×ĸרבו×Ē מרגישים רק בדבר שיש כלפיו איזה קרבה והבנה וט×ĸם, ואנחנו כל כך רחוקים... מ×Ļד שני אנחנו כן קשורים בזה כי הסגולה הישראלי×Ē היא ×ĸליונה מאוד מאוד, אז לפני ולפנים ב×Ēוך ×Ēוכנו יש נשמה פנימי×Ē שטו×ĸמ×Ē א×Ē ה×Ēורה האלוקי×Ē. אנחנו מבקשים שיהיה מפגש, פנים פנימי. שכשאנחנו ×ĸוסקים ב×Ēורה נרגיש א×Ē השייכו×Ē לגדולה האלוקי×Ē. כשאנחנו מבינים שה×Ēורה היא כל כך ×ĸליונה וכל פ×ĸם שאנחנו נפגשים א×Ēה אנחנו נפגשים ×ĸם דבר שלא השגנו או×Ēו ×ĸדיין, דבר שהוא ×ĸדיין בל×Ēי מושג, ×Ļריך לט×ĸום ממנו ×ĸוד ו×ĸוד... אז כל יום יהיו ב×ĸינך כחדשים. גם מה שהאדם כבר למד והבין, כיוון שזה מגי×ĸ ממקור כל כך ×ĸליון, הוא הולך ומ×Ēחדש כל הזמן.
כך זה גם ב×ĸניין אר×Ĩ ישראל, אר×Ĩ ישראל היא אר×Ĩ ×ĸליונה בקדוש×Ēה. היא לא אר×Ĩ רגילה. כשהקב"ה מבטיח לאברהם בן כשהוא קרוב לגיל מאה, ושרה ב×Ē ×Ē׊×ĸים, ולא כל כך סביר ׊אפ׊ר שיהיה להם בן, אברהם לא שואל שאלו×Ē: "וְהÖļאֱמִן בÖŧַה' וַיÖŧַחְשְׁבÖļהָ לÖŧוֹ ×Ļְדָקָה" (בראשי×Ē טו, ו) הקב"ה מבטיח אז אין שאלו×Ē. כשהקב"ה מבטיח לאברהם א×Ē אר×Ĩ ישראל, אברהם אבינו שואל: "בÖŧַמÖŧָה אÖĩדַ×ĸ כÖŧִי אִירָשׁÖļ× Öŧָה" (׊ם ח). מה כאן הקושי הרי הקב"ה מבטיח! הביאור הוא שאברהם אבינו שואל באיזו זכו×Ē. אר×Ĩ ישראל היא אר×Ĩ ×ĸליונה וקדושה מאד, האם בכל הדורו×Ē נהיה מ×Ēאימים לקדוש×Ē האר×Ĩ ה×ĸליונה הזו - א×Ē זה אברהם שואל. כדי לזכו×Ē באר×Ĩ ישראל ×Ļריך זכו×Ē גדולה ו×ĸ×Ļומה, ומ×Ē×ĸורר×Ē השאלה האם ×Ē×ĸמוד הזכו×Ē הזו ל×ĸם ישראל לכל הדורו×Ē. הקב"ה אומר: כן, ×ĸם ישראל הוא ×ĸם סגולה. הקב"ה ×ĸונה: "קְחָה לִי ×ĸÖļגְלָה מְ׊ׁÖģלÖŧÖļ׊ׁÖļ×Ē וְ×ĸÖĩז מְ׊ׁÖģלÖŧÖļ׊ׁÖļ×Ē וְאַיִל מְ׊ׁÖģלÖŧָ׊ׁ וְ×Ē֚ר וְגוֹזָל" (׊ם ט) ה' אומר לאברהם בזכו×Ē הקרבנו×Ē. ומה הביאור בזה - הקרבנו×Ē מכפרים ×ĸל חטאים, זא×Ē אומר×Ē שהחטאים הם חי×Ļוניים ואפשר לכפר ×ĸליהם. סגול×Ē ישראל היא ×ĸליונה ומוחלט×Ē, היא לא נפגמ×Ē רק החי×Ļוניו×Ē נפגמ×Ē. ×ĸם ישראל מ×Ēאים לאר×Ĩ ישראל, ×ĸם ישראל האלוקי מ×Ēאים לאר×Ĩ ישראל האלוקי×Ē ומ×Ēאים ל×Ēורה האלוקי×Ē. קודם דיברנו ×ĸל קדוש×Ē הזמן והמקום וקדוש×Ē האדם. ושוב אנחנו חוזרים לזה, אל כל שלוש×Ē הדברים הללו. ה×Ēורה, ישראל ואר×Ĩ ישראל. אלו דברים שכל הזמן ×Ļריך לחיו×Ē או×Ēם, ואלו שחיים באר×Ĩ ישראל במיוחד. ×Ļריך לחיו×Ē א×Ē ה×ĸובדה שכל הזמן הבחירה האלוקי×Ē מ×Ēחדש×Ē ×ĸלינו, ×ĸל כל אחד ואחד. הקב"ה כל הזמן בוחר בנו, נו×Ēן לנו א×Ē ה×Ēורה וא×Ē האר×Ĩ.

השמחה באר×Ĩ ישראל
כשנגשים מ×Ēוך הגישה הזו, אל הזכו×Ē שאנחנו זוכים ל×ĸסוק ב×Ēורה, לשקוד ×ĸל ה×Ēורה, ללמוד א×Ē ה×Ēורה, ובאר×Ĩ ישראל, אז כמובן שה×Ēורה מאוד ×ĸרבה. ×Ļריך להיו×Ē כל הזמן בשמחה. הזכרנו פ×ĸם שכ×Ēוב בספר חרדים שכאשר אדם מקיים מ×Ļווה הוא ×Ļריך לקיים או×Ēה בשמחה, כמו כל מ×Ļווה ׊נאמר: "×ĒÖŧַחַ×Ē אֲ׊ׁÖļר לֹא ×ĸָבַדְ×ĒÖŧÖ¸ אÖļ×Ē ה' אֱלֹהÖļיךָ בÖŧְשִׂמְחָה וÖŧבְטוÖŧב לÖĩבָב מÖĩרֹב כÖŧֹל" (דברים כח, מז) וכיוון שאנשים ׊נמ×Ļאים באר×Ĩ ישראל מקיימים בזה א×Ē מ×Ļוו×Ē ישוב אר×Ĩ ישראל, הם ×Ļריכים להיו×Ē כל הזמן בשמחה, כי אסור לקיים מ×Ļווה ללא שמחה. אז באר×Ĩ ישראל ×Ļריך להיו×Ē כל הזמן בשמחה. אם ×ĸוסקים ב×Ēורה באר×Ĩ ישראל, השמחה היא כפל כפליים.
"פÖŧִקÖŧוÖŧדÖĩי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמÖŧְחÖĩי לÖĩב" (×Ēהלים יט, ט). זה ה×Ēנאי הבסיסי לה×Ļלחה בלימוד ה×Ēורה, ללמוד בשמחה. לזכור ×Ēמיד א×Ē הזכו×Ē שאנחנו זוכים, שהקב"ה × ×Ēן לנו ×Ēורה ושאנחנו באר×Ĩ ישראל, זכו×Ē מכל ה×Ļדדים. ×Ļריך ממ׊ ללכ×Ē בריקודים, לא ללכ×Ē אלא לרח×Ŗ... להיו×Ē ×Ēמיד בשמחה, לא להפסיק לשמוח. השמחה מביאה ברכה. כשאדם נמ×Ļא במ×Ļב רוח טוב, אז נ׊פ×ĸ ×ĸליו ׊פ×ĸ של ×ĸוד ברכה ושמחה. ואם אדם נמ×Ļא במ×Ļב הפוך, הוא מ×Ļמ×Ļם א×Ē הכוחו×Ē שלו, הכלי מ×Ļטמ×Ļם והשפ×ĸ נוזל מה×Ļדדים ולא נכנס ל×Ēוך הכלי... הקב"ה משפי×ĸ כל הזמן ׊פ×ĸ, ואם האדם מרחיב א×Ē הכלי לקבל - נכנס הרבה, ואם הוא מ×Ļמ×Ļם או×Ēו - נכנס מ×ĸט. אם אדם נמ×Ļא ב×Ļ×ĸר כוחו×Ēיו מ×Ļטמ×Ļמים. הזוהר חוזר ×ĸל זה הרבה פ×ĸמים. ×Ļריך ×Ēמיד לזכור א×Ē זה. ללמוד ×Ēורה בשמחה.
מספרים ×ĸל אחד מה×Ļדיקים הגדולים, ׊פ×ĸם אח×Ē בפרש×Ē בא הוא כל כך ה×Ēלהב מסיפר י×Ļיא×Ē מ×Ļרים שהוא אמר הלל, כמו בפסח, הרגיש ה×Ē×ĸוררו×Ē כל כך גדולה. לא יוד×ĸ אם הוא אמר הלל ×ĸם ברכה או בלי... אבל ×ĸל כל פנים הוא חי א×Ē פר׊×Ē השבו×ĸ. קראנו ×ĸכשיו ×ĸל י×Ļיא×Ē מ×Ļרים, הסיפור הזה חוזר שוב ושוב. ×Ļריך לזכור א×Ē זה כל השנה.
אני רו×Ļה לומר רק ×ĸוד נקודה. נאמר: "לְמַ×ĸַן ×ĒÖŧִזְכÖŧ֚ר אÖļ×Ē יוֹם ×ĻÖĩא×Ēְךָ מÖĩאÖļרÖļ×Ĩ מִ×Ļְרַיִם כÖŧֹל יְמÖĩי חַיÖŧÖļיךָ" (דברים טז, ג) למ×ĸשה הפסוק לא אומר במפורש ׊×Ļריך לזכור, אלא ׊×Ļריך לאכול מ×Ļו×Ē ולא לאכול חמ×Ĩ, ומ×Ēוך כך נזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים. כלומר אם נשמור א×Ē חג הפסח, ה×Ēוד×ĸה של חג הפסח והה×Ēרוממו×Ē הרוחני×Ē של חג הפסח, ×Ēשפי×ĸ ×ĸל כל השנה. אם נקיים א×Ē מ×Ļוו×Ē הפסח, נזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים כל ימי חיינו. באו חכמים ואמרו: ה×Ēורה רומז×Ē לנו כאן ׊×Ļריך לזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים כל הימים. זה ר×Ļונו של הקב"ה, אז נזכור. אז אין זו מ×Ļווה מ×Ēרי"ג מ×Ļוו×Ē כי זה לא מפורש, למרו×Ē שזה דאוריי×Ēא. הרמב"ם מזכיר א×Ē זה בהלכו×Ē קריא×Ē ׊מ×ĸ, לא כמ×Ļווה בפני ×ĸ×Ļמה. מכל מקום זה דאוריי×Ēא כי זה ר×Ļונו של הקב"ה. יש כאן אמירה מיוחד×Ē במינה, פסח ×Ļריך להיו×Ē כל כך ×ĸו×Ļמ×Ēי, שכל השנה כולה ה×Ēוד×ĸה נ׊אר×Ē ב×Ēוך הלב, ×ĸד הפסח של שנה הבאה. ×Ļריך לחיו×Ē א×Ē האמונה, לזכור א×Ē י×Ļיא×Ē מ×Ļרים זה לחיו×Ē א×Ē האמונה, א×Ē הבחירה שהקב"ה בחר בנו מכל ה×ĸמים. שנזכה להמשיך א×Ē ה×Ēוד×ĸה הזו ×Ēמיד.

֎ ֎ ֎
לקבל×Ē השיחה כל שבו×ĸ במייל או בוו×Ļאפ,
שלחו הוד×ĸה לכ×Ēוב×Ē [email protected] , או למספר 0547881227
undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

רא׊ מוסדו×Ē ישיב×Ē בי×Ē אל, לש×ĸבר רב הישוב בי×Ē אל, מייסד ×ĸרו×Ĩ 7. מ×Ēלמידיו הקרובים של מרן הר×Ļי"ה ז×Ļ"ל לקורו×Ē חייו המלאים לח×Ĩ כאן.
בא
בא
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב יהוש×ĸ שפירא
     הרב יהוש×ĸ שפירא
  • הרב אליקים לבנון
     הרב אליקים לבנון
  • הרב שמואל אליהו
     הרב שמואל אליהו
  • הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
     הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
  • הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ
     הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הרב ׊. יוס×Ŗ ויי×Ļן
     הרב ׊. יוס×Ŗ ויי×Ļן
  • הרב הלל גפן
     הרב הלל גפן
  • הרב יהודה מלמד
     הרב יהודה מלמד
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז

    לְפִי ׊Öļׁ×ĸַל יְדÖĩי בְשׂוֹרַ×Ē הָ×ĸֲקÖĩדָה, פָÖŧרְחָה נִ׊ְׁמָ×ĒָהÖŧ מִמÖļÖŧ× Ö¸Öŧה וÖŧמÖĩ×Ēָה. הרי קי"ל שְׁלוÖŧחÖĩי מִ×Ļְוָה אÖĩינָן נִיזÖŧוֹקִין? ואיך מ×Ēה שרה ×ĸל ידי המ×Ļוה. וַיֹÖŧאמְרוÖŧ נִקְרָא לַנַÖŧ×ĸֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אÖļ×Ē פִÖŧיהָ. מה ×Ēלמוד לומר אÖļ×Ē פִÖŧיהָ, הול"ל 'ונשאל או×Ēה'. כי×Ļד נ׊א אברהם א×Ē הגר ב×Ē פר×ĸה שהיא מ×Ļרי×Ē, וישראל אסור במ×Ļרי×Ē.

    רבנים שונים | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • כי×Ļד לבקש בקשה -ארב×ĸה ביקשו שלא כהוגן ושלושה × ×ĸנו כהוגן
    9 דק'
    חיי שרה

    כי×Ļד לבקש בקשה -ארב×ĸה ביקשו שלא כהוגן ושלושה × ×ĸנו כהוגן

    המבקשים אלי×ĸזר ×ĸבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפ×Ēח הגל×ĸדי.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פר׊×Ē חיי שרה – נפיל×Ē בני ישמ×ĸאל
    49 דק'
    חיי שרה

    פר׊×Ē חיי שרה – נפיל×Ē בני ישמ×ĸאל

    כשהאויב ה×ĸרבי מרים רא׊ בה×Ēנשאו×Ē ×ĸל המדינה היהודי×Ē ו×ĸוד מבפנים זו בדיוק נקוד×Ē המפנה ׊×Ēביא ל×Ļמיחה ישראלי×Ē

    הרב י×Ļחק חי זאגא | חשון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē הבדלה
    45 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē הבדלה

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאל×Ē חיוב נשים בהבדלה ובאפשרו×Ē שלהן להבדיל ב×ĸ×Ļמן, ×Ēוך סקיר×Ē מחלוקו×Ē הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכ×Ēיים של "חמר מדינה" וה×Ēנאים שבהם ני×Ēן להש×Ēמ׊ במשקאו×Ē חלופיים ליין ×ĸבור הבדלה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מדרג×Ē החסיד וחיבורו לאלוקו×Ē
    27 דק'
    מאמר שלישי

    מדרג×Ē החסיד וחיבורו לאלוקו×Ē

    מאמר שלישי המשך פסקה י"א

    השי×ĸור ×ĸוסק בהגדר×Ē דמו×Ē ה"חסיד" ×ĸל פי ץפר הכוזרי, כמי שחי א×Ē הנוכחו×Ē האלוקי×Ē בכל ×Ēנו×ĸה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למ×ĸשה – החל מכבוד השכינה, דרך מ×Ļוו×Ē כ×Ļי×Ļי×Ē ו×Ēפילין, ו×ĸד להרבו×Ē בברכו×Ē ובשבחים.

    הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ו
    23 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ו

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ג חשוון ×Ē׊פ"ז
  • חיי שרה: חברון- היסוד לכל החיבורים בחיינו
    5 דק'
    חיי שרה

    חיי שרה: חברון- היסוד לכל החיבורים בחיינו

    הרב מאיר גולדויכט | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ה
    26 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ה

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • יסודו×Ē האמונה ואהב×Ē ישראל שלמה
    47 דק'
    לנ×Ēיבו×Ē ישראל

    יסודו×Ē האמונה ואהב×Ē ישראל שלמה

    לנ×Ēיבו×Ē ישראל א' , מאמר מ"ז (א)

    השי×ĸור ×ĸוסק בחשיבו×Ē קבל×Ē ×ĸול מלכו×Ē שמיים ולימוד ה×Ēורה כבסיס ל×Ēיקון רוחני ׊מ×Ēחיל מ×Ēוכנו. מ×Ēוך כך מודגש×Ē החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא ×Ēנאי, מ×Ēוך הכרה בנשמ×Ēו הפנימי×Ē ובאחדו×Ē האומה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מיד×Ē הברי×Ē: מוסר טב×ĸי ומושכל
    46 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    מיד×Ē הברי×Ē: מוסר טב×ĸי ומושכל

    ברי×Ē א'

    השי×ĸור ×ĸוסק במושג הברי×Ē כהטב×ĸה מוסרי×Ē פנימי×Ē ובל×Ēי ×Ēלויה, המהווה א×Ē טב×ĸו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כי×Ļד פגם הברי×Ē מ×ĸר×ĸר א×Ē הטב×ĸיו×Ē הזו, ומדו×ĸ ×Ēיקונו דורש מ×ĸבר ל×ĸבוד×Ē ה' ×Ēבוני×Ē ומאומ×Ļ×Ē הנוב×ĸ×Ē מ×Ēוך שכל ו×Ēשובה מאהבה.

    הרב משה בר ×Ļיון | י"ט חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מהכנס×Ē אורחים ו×ĸד בירור היי×ĸוד
    37 דק'
    וירא

    מהכנס×Ē אורחים ו×ĸד בירור היי×ĸוד

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē וירא

    השי×ĸור ×ĸוסק בגדריה ומשמ×ĸו×Ēה של מ×Ļוו×Ē הכנס×Ē אורחים ככוח של קירוב וחסד, ×Ēוך השוואה בין מקורו×Ē שונים וה×ĸמקה בדמו×Ēו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונו×Ē וההיפרדויו×Ē בחיי אברהם כמס×ĸ של בירור רוחני, המחדד א×Ē ייחודו ומ×ĸל×Ēו של ×ĸם ישראל.

    הרב ×ĸידו י×ĸקובי | כ"א חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בחירו×Ē ולשון הר×ĸ
    לשון הר×ĸ

    בחירו×Ē ולשון הר×ĸ

    הרב שי טחן | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ד
    37 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ד

    הרב אלי סטפנסקי | כ"א חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ההבדל בין י×Ļחק לאברהם
    31 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    ההבדל בין י×Ļחק לאברהם

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - וירא - חלק א'

    ×Ēפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. ליד×Ē י×Ļחק, שהוא מיד×Ē הגבורה, לאברהם, שהוא מיד×Ē החסד, בה×Ēאם ל×Ļיווי ה' לאברהם ×ĸל מ×Ļוו×Ē מילה. כש×Ļדיק נמ×Ļא ב×ĸיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה ׊פ×ĸ ודוחה א×Ē החושך.

    הרב חיים כ×Ĩ | י"ח חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הטב×ĸ והנס באר×Ĩ ישראל
    37 דק'
    שי×ĸורים בספר יהוש×ĸ

    הטב×ĸ והנס באר×Ĩ ישראל

    יהוש×ĸ פרק ג'

    למה חשוב לומר ׊×Ēהליך מ×ĸבר הירדן מ×Ēחיל בבוקר? מהי חשיבו×Ēו של ארון הברי×Ē באירו×ĸ מ×ĸבר הירדן? כי×Ļד נכנסו כל ×ĸם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברי×Ē, ואיך זה מס×Ēדר ×ĸם דברי יהושו×ĸ ׊אמר ל×ĸם לה×Ēרחק מארון הברי×Ē?

    הרב ×ĸידו י×ĸקובי | כ"א חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ג
    36 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ג

    הרב אלי סטפנסקי | כ' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸלייה רוחני×Ē וסדר ×Ēיקון המידו×Ē
    42 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    ×ĸלייה רוחני×Ē וסדר ×Ēיקון המידו×Ē

    טהר×Ē הנפש והמידו×Ē ח - י

    השי×ĸור ×ĸוסק בהדרכ×Ēו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי ב×ĸבוד×Ē האדם, שבו ל×ĸי×Ēים ה×Ē×ĸלו×Ē הד×ĸ×Ē והשאיפה הרוחני×Ē קודמו×Ē ל×Ēיקון המ×ĸשים והמידו×Ē בפו×ĸל. מודגש כי כאשר אדם × ×Ēקל במחסומים מ×ĸשיים או פסיכולוגיים, ×ĸליו להמשיך ולה×Ē×ĸלו×Ē ב×Ēחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומ×Ēוך כך יושפ×ĸ וי×Ēוקן גם ×ĸולמו המ×ĸשי והמוסרי.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מדרג×Ē החסיד וראיי×Ē המלאכים
    48 דק'
    מאמר שלישי

    מדרג×Ē החסיד וראיי×Ē המלאכים

    מאמר שלישי המשך פסקה י"א

    השי×ĸור ×ĸוסק במדרג×Ēו הרוחני×Ē של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהי×Ē מ×Ēמד×Ē ומוד×ĸו×Ē ×ĸמוקה לבורא בכל ×Ēנו×ĸה ודיבור. מ×Ēוך כך נידונה המחלוק×Ē בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשו×Ē הה×Ēגלו×Ē של מלאכים ב×ĸולם והשג×Ēם ×ĸל ידי יחידי סגולה.

    הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ | כ"ו אלול ×Ē׊פ"ו
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il