ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
אותו קרוב משפחה היה עני מרוד, וביקש ממנו רבי חייקיל, שיביא קצת כיבוד לרבינו. לאותו קרוב לא היה כלום, אך הלך ומשכן את פמוטות השבת של אשתו, וקנה מעט כיבוד בכסף שקיבל בהלוואה תמורתם.
ביקש רבי חייקיל מרבנו, שישפיע לאותו עני איזה שפע. ענה ואמר רבנו :"אני אין לי שפע בשבילו, רק אם תרצה אתה תתן לו שפע". לקח רבי חייקיל כלי עם מים, ושפך את המים באמצע הבית וכו', ובירך שיהיה שפע. ורבנו ז"ל אמר אליו: "חייקיל, לי לא תתן שפע".
וכשנסעו משם, באו גויים רבים והחלו לסחור עם אותו קרוב משפחה, והתחיל להיות בעל שפע, והיה הולך לעיר, וקונה ומוכר, והיה טרוד מאוד במסחרו.
פעם אחת, כשהיה יריד בברסלב, רץ אותו סוחר במהירות לשוק לקנות ולמכור, וחלונות ביתו של רבינו היו פונים לשוק. ראה אותו רבינו, וקרא לו שיכנס אליו.
כשנכנס, שאל אותו רבנו: "ההסתכלת היום אל השמיים?" וענה: לא!
לקח אותו רבנו לחלון, ואמר לו: תסתכל דרך החלון, ותאמר לי – מה אתה רואה?
ענה הסוחר: "אני רואה עגלות וסוסים, ואנשים רצים הנה והנה".
אמר לו רבנו: "בעוד חמישים שנה, יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה, לא יהיה עוד. רק סוסים אחרים ועגלות וסחורות ואנשים אחרים, וגם אני לא יהיה וגם אתה לא תהיה. אני שואל אותך, מה אתה כל כך בהול ומוטרד, שאין לך אפילו זמן להסתכל על השמיים?"
קרא רבנו לרבי חייקיל ואמר לו: "תראה חייקיל מה שעשית עם השפע שלך עד שאפילו אין לו זמן להסתכל על השמיים". (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, אות ה – השני).
סיפור זה הוא משל עמוק לחיינו, ומחובר גם לפרשיות השבוע שלנו.
ההסתכלות לשמיים מבטאת את הקשר עם ה'. הקשר עם ה' צריך להיות מרכז ותכלית חיינו, אך פעמים רבות אנו שקועים בטרדות החיים והפרנסה, ואנו שוכחים להסתכל לשמיים. זוהי טעות, שהרי בטרדות החיים, אנו עסוקים בעניינים ברי חלוף, שלא יהיו "בעוד חמישים שנה", ואילו בקשר עם ה' – בתורה ובמצוות, אנו מתחברים אל הנצח.
בסיפור, רבי נחמן נוסע בדרך הראשית, כלומר בעניינים שהם מרכז החיים, בקשר עם ה', אך כשהוא מתנמנם ומסיח דעתו, אז יש מי שמנסה לקחת זאת לחלק הצדדי של החיים, שזה טרדות הפרנסה וצרכי החיים הזמניים, ולהתמקד בשפע הפרנסה.
רבי חייקיל שופך את המים באמצע הבית, כי מים שהם חיים לעולם מבטאים את ברכת הפרנסה, ובכך הוא הופך את שפע הפרנסה למרכז החיים. אך רבי נחמן ממאן במקרה זה לקבל שפע, כדי שטרדות הפרנסה לא יחליפו אצלו את מעלת ההסתכלות לשמיים.
רעיון זה מופיע גם בפרשיות יציאת מצריים. בתחילה, כשבא משה לבשר לעם ישראל על יציאתם מעבדות מצריים לחירות ולעבודת ה', "ויאמן העם... ויקדו וישתחוו". פרעה, שקולט את המצב ברשעותו, חותר מיד להשכיח מהעם את חלומות החירות ועבודת ה', וכדי שלא יחלמו "נלכה נזבחה לאלוקינו", הוא מטביע אותם בים העבודה וטרדות החיים, "תכבד העבודה על האנשים... ואל ישעו בדברי שקר".
בהתחלה זה עובד לו, וכשמשה מנסה שוב לחזק את רוח העם, ולבשר להם שגאולתם קרובה, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
אך הפעם עומד מולו ריבונו של עולם, שמייבש אותו מהשורש. הכיצד?
באמת, האנשים לא הסתפקו בטרדות הפרנסה, אלא המציאו שיטה עוד יותר מתוחכמת כדי לא להסתכל על השמיים. גם כשהאדם מתנתק מטרדותיו, ומחפש אופק רוחני, יצרו את העבודה זרה, שבה האדם נותר מצומצם בכוח רוחני חלקי, המכוון לספק את צורכי החיים, כמו הנילוס – הנהר שמביא את הפרנסה וכדומה.
לכן, ה' מקדים למכות מצריים את הפגיעה באלוהי מצריים, כדי שכולם יבינו שהכל בידי ה', ויש להביט לשמיים. זה מתחיל בתנין, חיית הטרף האימתנית, השליטה במימי היאור, שפרעה שהפך עצמו לאלוהים דימה את עצמו אליה, "פרעה... התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו". אהרון תופס בזנבו, והופך אותו למטה – עץ יבש.
זה ממשיך ביאור שהופך לדם, "כשהקב"ה נפרע מהאומות, נפרע מאלהותם תחילה, שהיו עובדים לנילוס המחייה אותם, והפכם לדם" (רש"י ד, ט). ובסוף, בליל יציאת מצרים, יחד עם הבכורות גם "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים" (יב, יב), ה' הכה את אלוהי מצריים, שחרר את העולם מהצמצום, והתגלה שיש להביט אל השמיים, האין סוף והנצח, להתגעגע אל הגילוי האלוקי.
ובחזרה לסיפור. העני משכן את פמוטות השבת כדי לתת אוכל לאורחים. כביכול, משכן את אור השבת בשביל אוכל. לעומת זאת, כפי שאומרים בקידוש, השבת היא גם זכר ליציאת מצריים.
מדוע?
השבת היא הזמן להתנתק ממירוץ החיים, ולהסתכל אל השמיים...
שנזכה...
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
לאן שבים ולמה מתוודים?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
