ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפרשת השבוע שלנו מופיעות המצוות הנוגעות לחג הפסח ולקביעת לוח השנה היהודי. הערכים שיש במצוות האלה ניכרים לעין: פסח מייצג את ערך החירות והשחרור מעבדות ומלמד אותנו את ראשית ההיסטוריה שלנו כעם. לוח השנה תמיד היה חיוני לקיום חיים חברתיים ומסחריים ואפשר לנו להיות מתואמים עם עונות השנה המתחלפות.
אלה הטעמים הכלליים של המצוות האלה. אך, כידוע לכולנו, הפרטים חשובים לא פחות. איזה מנגנון יאפשר לסיפור היציאה משעבוד מצרים לחירות להישאר רענן וחיוני במשך אלפי שנים? לערכים יש חיים רק אם מצליחים לתרגם אותם למעשים אנושיים ולהתנהגות נורמטיבית. תיאוריות הן דבר נפלא, אבל נדיר שהן שורדות את מבחן הזמן ואת הנסיבות המשתנות. כל תיאוריה מדעית צריכה הוכחה ואימות על ידי ניסוי ממשי במציאות. חירות היא תיאוריה נהדרת, אבל אם לא ניישם אותה בצורה מעשית בחברה שלנו, היא תישאר רחוקה מהמציאות של הקיום היומיומי. רק תשאלו את הצפון קוריאנים, או את הסורים, או את האיראנים על חירות! רק הדרישות הטכניות של המצוות - המצות, החמץ, ההגדה וכן הלאה - מסוגלות לשמר את הערך, לתת תוקף לתיאוריה ולהבטיח את משמעותה לעוד אלפי שנים רבות.
הייחודיות של לוח השנה היהודי טמונה גם בפרטים הטכניים שיש בו. לוח השנה שלפיו אנחנו פועלים היום, זה שנקבע לפני 1600 שנה, הוא לוח ירחי עם התאמות לשנה השמשית. היריעה הזאת תקצר מלדון בפרטים ההלכתיים הטכניים בשאלה איך הסנהדרין האחרונה ריבעה את המעגל הזה. אך די לומר שבלי הפרטים והחישובים האלה היה לוח השנה שלנו נעלם זה מכבר, כמו לוחות השנה העתיקים של מצרים, בבל, יוון ורומא. עמים רבים מתייחסים ללוח השנה לא כמצוות האלקים אלא רק כדרך מעשית לציין את חלוף הזמן. הפרטים לא באמת חשובים להם, מפני שהם מעוניינים רק בתוצאה בעצם. אך ביהדות לפרטים יש ערך גדול לא פחות, אם לא יותר, מזה של התוצאה שאליה הם מובילים.
בימינו נדיר שיהודים שמסיבות שונות התרכזו בערים, יהודים שהיו טובים בלבם, אבל לא שמרו את המצוות או את פרטיהן, זוכים לראות את צאצאיהם יהודים. מובן שהתרכזות בפרטים בלבד והתעלמות ממערכת הערכים שהם מייצגים גם היא עיוות של דברי האלקים. יש לראות גם את הערך הכללי של המצוות וגם לקיים במעשה את פרטיה הטכניים של ההלכה - זאת הדרך שתאפשר לתורה להתקיים בקרב עם ישראל לעולמי עד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
