ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
רבי אהרן הכהן, חתנו הבכור של החפץ-חיים, בהיותו אברך סמוך על שולחן חותנו, נחל פעם אכזבה בהשתדלותו להשיג משרת רבנות בעיר מסוימת. הצטער על כך ר' אהרן ביותר והשיח את לבו לפני חותנו. החפץ חיים דיבר על לבו והצביע לפניו על כובד העול וגודל האחריות שברבנות, עד שאין זה כדאי להצטער ולהתמרמר בשל אי קבלת משרת רבנות. ברם דעתו של ר' אהרן לא נחה בזאת. משעברו ימים והחפץ חיים הבין שצערו של חתנו לא פג, סיפר לו על מאורע שאירע לו בתקופה הקצרה שבה כיהן כרב בעיירתו ראדין. מאורע זה היה אחד הגורמים לעזיבתו את הרבנות. החפץ חיים התנה הסיפור בכך שר' אהרן יבטיח שלא לספר זאת לשום איש כל עוד שהחפץ חיים - נמצא בחיים. ר' אהרן הבטיח. וכך סיפר:
אחד הקצבים נתפס במכירת בשר טרף. כמובן שהוא הועבר מיד מחזקתו. הלה בא לפני והביע חרטה על מעשהו, הבטיח, בכל הבטחות שבעולם, שלא ישוב עוד לכסלה ובדמעות התחנן שאחזירו להכשרו. מאחר שנוכחתי שהלה מתכוון ברצינות ומאידך, היה נתון במצוקה וילדים היו תלויים בו, שיתפתי מידת רחמים לדין והחזרתיו לכשרותו, ואילו על חטאו קנסתיו לנדב לבית המדרש פוד (ארבעים ליטרא) נרות. הקצב לא האריך ימים לאחר אותו מעשה, וכעבור זמן קצר הלך לעולמו וכל מה שאירע עמו ירד מעל הפרק.
באחד הימים ואני לומד כדרכי בעזרת נשים שליד בית כנסת, נפלה עלי תרדמה ובחלומי והנה שלושה אנשי צורה מופיעים לנגד עיני, הגדול שביניהם פונה אלי בשאלה: "ר' ישראל-מאיר, הלא תזכור את המאורע באותו קצב שקנסתו לנדב לצדקה. אמור נא, מה התכוונת בקנס זה, האם רק בתור עונש, למען יזהר להבא, וכן לטובת הציבור, למען ישמעו ויראו, או גם למען תהיה לנענש כפרה על עוונו? נדהמתי מאד, עד שלא מצאתי מילים בפי. ברם ראש המדברים הרגיעני ואמר שימתינו לי עד שתשוב דעתי אלי. נתתי לב להזכר בענין ולבסוף השיבותי, שעד כמה שהנני זוכר הטלתי עליו הקנס לשם עונש ולא לשם כפרה. האורחים הודו לי על תשובתי ונפטרו ממני.
כשהתעוררתי מתרדמתי היה ראשי כבד עלי ועשתנותי נבוכים מבלי למצוא מרגוע לנפשי. חזרתי לתלמודי ושוב נפלה עלי תרדמה. הפעם הופיע לפני הקצב הנידון כשהוא כולו רצוץ ומדוכדך ובקול בוכים החל טוען כנגדי: "אוי רבי ראה מה עוללת לי בתשובתך לבית דין של מעלה, כשעמדתי בדין והקטיגור תבע לדונני בגיהנום בעוון האכלת טריפות, טענתי שכבר התכפרתי בקנס של הנרות, שאתה, רבי הטלת עלי. טען לעומתי הקטיגור, שהקנס לא היה לשם כפרה אלא לשם עונש גרידא. הוחלט איפוא לשאול את פיך על כוונתך. ומאחר שתשובתך היתה שלא התכוונת לשם כפרה, יהיה עלי עתה לעבור יסורי - גיהנום קשים כדי להצטרף ולזכך אותו עוון. וי לי, וי...". מכיוון שעול הרבנות ככללו היה למורת רוחי, הרי לאחר מעשה זה, כשהקיצותי משנתי גמלה בלבי ההחלטה להסתלק מן הרבנות.
"הלוא תראה איפוא, ר' אהרן יקירי, מה גדולה ונוראה היא האחריות הכרוכה ברבנות" - סיים החפץ חיים את דבריו. ("החפץ חיים - חייו ופועלו", מובא במורשת דורות).
ענג שבת (306)
הרב מנחם דסברג
121 - הכלכלה בפרשה - פרשת משפטים
122 - כובד האחריות המוטל על רב בישראל
123 - עונג שבת פרשות יתרו משפטים
טען עוד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה אכפת לך?
זמן הדלקת נרות חנוכה
למה ללמוד גמרא?
ארבע כוסות ושלוש מצות
מהפרי ועד הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
