ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
כסלו, ה'תשנ"ז
שימוש ב"קולן" בבית-הכנסת, בשבת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
57 - איסור כניסה לבית-הכנסת
58 - שימוש ב"קולן" בבית-הכנסת, בשבת
59 - שימוש בפועל גוי להכנות מקודש לחול
טען עוד
האם מותר להשתמש בשבת במכשיר הנותן את ה"טון" לחזן? לחזן אצלנו מכשיר הנראה כמשרוקית עם מספר פתחים, החזן נושף לתוכו ושומע את הטון הרצוי לו. המכשיר איננו משמש ככלי נגינה או כמכשיר להשמעת קולות.
תשובה
א. אסור להשתמש במכשיר זה או בכל "קולן" אחר, כמו מזלג חזנים בשבת ויו"ט, וכן יש להורות לכתחילה למי שבא לשאול 1 .
ב. אם ידוע שם שישנן קהילות, שבהן נהגו להשתמש במכשיר זה, יש להסביר בדרכי נועם, כי אכן אסור להשתמש במכשיר זה. ואולם אם הדבר יביא לריב ומחלוקת ולא יסכימו לשמוע, ניתן להניח להם להמשיך במנהגם, ולא למחות בהם חזקה, מכיוון שיש להם על מה שיסמוכו.
ג. לעומת זאת, קיים הֶתקן המורכב על שעון-יד רגיל הפועל ללא הפסקה ונותן צליל המסייע לחזן. שעון כזה נמצא בשימוש בין השאר בבית-הכנסת הגדול בירושלים.
^ 1.מקור הדין במסכת ערובין (קד ע"א) בדברי רבה: "לא אסרו אלא קול של שיר", וטעמו של דין זה מצוי במסכת ביצה (לו ע"ב) משנה וגמ') "אין מטפחין ואין מרקדין וכו', גזרה שמא יתקן כלי שיר". ועל-פי זה פסק מרן ב"בית-יוסף" ובשו"ע (אורח-חיים ריש סי' שלח) שהשמעת קול בכלי שיר אסורה, וב"מגן-אברהם" הוסיף שהוא הדין גם בהשמעת קול ביד (וכן בדבר שאינו מוגדר כלי-נגינה דווקא) שאף היא אסורה כאשר זה דרך שמחה ושיר. ופסק רמ"א שם שאסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבועה בדלת, אף-על-פי שאינו מכוון לשיר, הואיל והכלי מיוחד לכך. ועיין ב"ערוך השולחן" (שם סע' ד) שסיכם, שכל דבר שאדם עושה בשביל נעימות השיר - אסור, ואפילו לקשקש בזוג (פעמון) או באגוז לתינוק, וראה שם דוגמא נוספת, כל זה בכלל האיסור. לפי זה פסק בעל "משנה ברורה" (שם ס"ק ד) שאסור להשתמש בקולן מכיוון שהוא גם כלי-שיר וגם מכוון לשיר, והווי תרתי לגריעותא, וכן פסק ב"ערוך השלחן" (שם סע' ח) וכן פסק רוב גדול מאוד של אחרונים.
כל זה נזכר בפוסקים לגבי הקולן העשוי כמין מזלג קטן שבו, למיטב ידיעתנו, משתמשים החזנים המקצועיים, אף-על-פי שיש כאן סברות מספר להקל בוודאי הוא שהמכשיר שהוא כעין משרוקית, פשיטא שאסור, מן הטעמים הנ"ל.
ולגבי הקולן המכונה "מזלג חזנים" הביאו אחרונים סברות מספר להקל: אחת - מה שכתבו בתוס' בביצה (הובאו דבריו ברמ"א אורח חיים סי' שלט) דהאידנא שאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן, נהגו להקל בכל. ולפי זה הקולן שאי-אפשר לתקנו כאשר מתקלקל, ודאי שאינו בכלל הגזירה. ואולם כבר כתבו אחרונים דקולא זאת קאי רק על טיפוח וריקוד שאינו מעשה בכלי ממש, וכי גם בזה אין להקל שלא במקום מצוה, אלא משום הנח להם וכו'. ועוד. כל תכליתו של המכשיר היא לצורך שירת הפה שלא נאסרה מעולם. ולבסוף, הקול שהמכשיר משמיע הוא קול דק ביותר שנשמע רק כאשר המכשיר קרוב לאוזן. ואולם, כאמור, כל האחרונים שהביאו סברות אלה, דחו אותן למעשה, ורק כתבו שבמקום שבו יהיו ריב ומחלוקת אם לא יתירו, ישמעו, אפשר להניח להם וכן פסק ב"ערוך השלחן" (סע' ח), בשו"ת "משנה הלכות" (סי' נב בסופו) ובשו"ת "יביע אומר" (סי' כב בסופו): "אבל המקילים בזה מעצמם, אין למחות בהם ביד חזקה, שיש להם על מה שיסמכו". עכ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
