ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מרחשון, ה'תשנ"ח
שאלה
מהו דינו של בן לאם יהודיה, ערל? האם ניתן לצרפו למניין? האם חייב להניח תפילין? האם ניתן להעלותו לתורה. האם ישנם דברים שיש למנוע ממנו?
שו"ת "במראה הבזק" (603)
רבנים שונים
60 - הפעלת כסא-גלגלים בשבת
61 - דין ערל ושיתופו בחיי הקהילה.
62 - ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות
טען עוד
תשובה
א. מצוות מילה היא מעיקרי יסודי הדת, ואם לא נימול ע"י אביו או ע"י בית-דין - חייב למול עצמו, ואם לא מל - חייב כרת 1 , ובכל יום עובר על עשה זה 2 .
ב. מעיקר הדין - הנולד לאם יהודיה הרי הוא כיהודי לכל דבר, אפילו לא מל. וחייב בכל המצוות האמורות בתורה 3 , ולכן פשוט שחייב בהנחת תפילין.
ג. אם הערל כהן, יש להתיר לו לישא כפיים 4 . ויש בו קדושת כהונה, שאסור לו ליטמא למתים ולישא אישה פסולה לכהונה, אבל אסור לו לאכול תרומה וקדשים 5 .
ד. באשר לצירופו למניין עשרה ולעלייתו לתורה, ישנם מגדולי פוסקי הדורות האחרונים שפסלו יהודי ערל בדברים אלה מחמת קנס, אפילו מומר לערלות לתיאבון 6 .
ה. לגבי המצב בקהילתכם - ידוע לנו מדיווחו של סגן-הרב הקודם, כי לצערנו יש שם מזה זמן רב חולשה גדולה בקיום מצוה חשובה זו. על כן יש לעורר את הציבור בדרכי נועם ובאהבה, לשוב ולחבב מצוה זו שרוב רובו של העם דבק בה במסירות-נפש לאורך כל הדורות. לכן, לפי הנסיבות המיוחדות בקהילתכם 7 , אין לקנוס מי שלא מל.
^ 1. שו"ע יורה דעה (סי' רסא סעיף א).
^ 2. "מגן אברהם" (שם).
^ 3. ש"ך (יורה דעה סי' רסד סק"ד), שמומר לדבר אחד - איננו מומר לכל התורה כולה. אמנם קיים דיון מיוחד בערל - האם יוכל למול אחרים, כאשר אין ישראל גדול היודע למול. באופן כללי קיים חילוק בין ערל שמתו אחיו מחמת מילה, שיכול למול אחרים, לבין מומר לערלות, שאינו יכול למול אחרים., עיין שו"ע יורה דעה (סי' רסד סעיף א, רמ"א שם, ש"ך שם סק"א) וראה גם בט"ז (שם סק"א), וב"נקודות הכסף" עליו. ועיין שם בהגהות ר' עקיבא איגר שמדייק מדברי מרן בשו"ע ורמ"א שפסלו אפילו מומר לערלות לתיאבון למול אחרים, ומביא דעות המתירות בזה ופוסלות רק מומר להכעיס, ומכריע שאם מומר לערלות עבר ומל, בדיעבד אין צריך הטפת דם ברית. וב"ערוך השלחן" יורה דעה (סי' רסד סעיף ו) כתב בדעת הטור והשו"ע שאין פסול למול, אלא שאינו נאמן על המילה, שהחשוד על דבר אינו נאמן על אותו הדבר, ויש לחוש שלא ימול כראוי וישארו ציצין המעכבין את המילה, וממילא, אם בודקו ישראל - שפיר דמי.
^ 4. "מגן אברהם" (אורח חיים סי' קכח ס"ק נד), והיינו אפילו לא מל במזיד. ואמנם "פרי חדש" פוסלו משום שמחלל עבודה, והוקשתה נשיאת כפיים לעבודה במקדש. אך "מגן אברהם" סובר שערל כהן הוא כבעל מום, שאף-על-פי שמחלל עבודה כשר לנשיאת-כפיים.
^ 5. שו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' לג, ענף ב).
^ 6. שו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' לג ענף ג), שאב שלא מל את בנו, יש לקנסו יותר מאשר על שאר העבירות, שהרי בעברו על מצוות מילה החביבה לכול, הוא כפירש עצמו מכלל ישראל, כי אף עבריינים בשאר מצוות עושין מצוה זו בשמחה, וגרע אפילו ממחלל שבת לתיאבון. ואין לנו לחוש שיפרוש מהכלל אפילו יותר בשל כך. (עיין רמ"א יורה דעה סי' שלד סעיף א). ולכן אין להעלותו לתורה ולתת לו שאר כיבודים, כעין דברי בעל "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סה), ודברי בעל "שרידי אש" (ח"ב סי' ו). ונראה דהוא הדין לאדם עצמו שלא מל, בתנאי שהוא מודע לעניין ובכל זאת אינו רוצה למול עצמו, וראה בהערה הבאה.
^ 7. למרות האמור בסעיף ד' ובהערה 6 אין לקנוס בן שאביו לא מלו, אלא אדרבה, יש לקרבו ולקוות שיהיה יהודי כשר, ואף אם כבר נמצא ברשות עצמו ועדיין לא מל - אין לקנסו אלא אם כן הוא מכריז שלא ימול עצמו לעולם, שאז יש לקונסו. וגם במקרה כזה - אם מפחד מפני צער גופו הכריז כן, יש לקרבו ולקוות שבסופו של דבר יסכים למול עצמו. לכן נראה שהמצב בקהילתכם, שמצוה זו כמו נשתכחה ממנה, דומה למצב זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











