ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפי הפשט, מתנות האפיקומן מטרתם להשאיר את הילדים ערים, כחלק מהמנהג המובא בגמרא לחלק לתינוקות קליות ואגוזים, כדי שלא ישנו בסדר. כמובן, אין זו חובה הלכתית.
גם מנהג פתיחת הדלת אינו קשור בהכרח לביקורו של אליהו הנביא, שהרי בספרי ההלכה מובא (רמ"א ומשנ"ב תפ) שיש "לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ואין מתיראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". "ונוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים, שכשם שגאלנו ה' יתברך ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו".
ובכל זאת, למנהגי ישראל יש דופק מופלא משלהם, וברצוני להציע בשורות הבאות רעיון העומד ביסוד מנהגים אלו, וביכולתו לתת לנו יסוד חשוב לעבודת ליל הסדר.
ליל הסדר הוא הלילה בו נולד עם ישראל, רגע הראשית של גאולת ישראל. כולנו יודעים, שכאשר עניין נמצא עוד ברגע הראשון שלו, הרי יכול הוא לצמוח לכל הכיוונים. כך למשל לתאי הגזע יש יכולת להתפתח לכל צורות התאים שבגוף. זאת בשונה מהמשך החיים, שהעניין כבר מקובע וממוסגר, ואי אפשר לשנותו. לפיכך, בראשית הדבר אפשר לחלום ולהתפלל עליו לכל כיוון טוב שנחפוץ.
בליל הסדר אנו זוכים למנת תאי גזע של גאולה. זוהי היציאה ממצריים – מהמיצרים. זוהי החרות האמיתית והשלימה, החירות לדמיין ולהתפלל על הכול.
בתחילה אנו נותנים לילד לבקש – מה אתה רוצה לאפיקומן? זוהי השעה להגשים חלומות כמוסים של הילד (כמובן, בפרופורציות סבירות. העיקר אינם החלומות הגשמיים). כך מתחנך הילד, שפסח חג החירות קשור לשחרור ולחלומות גדולים. כך גם אנו זועקים בצורה סמויה לאבא שבשמיים, כשם שאנו מגשימים את חלומות ילדינו כך הגשם גם אתה את חלומות בניך.
מיד אחר כך, אנו פותחים את הדלת ומבטאים בכך את פתיחת השערים. באותה שעה אנו מוזגים את הכוס החמישית הרומזת ללשון הגאולה "והבאתי אתכם אל הארץ", הבטחה אשר תתקיים במלואה בגאולה השלמה, וישראל קדושים מאמינים שמגיע אליהו הנביא מבשר הגאולה.
בירושלים של ימי המקדש, באותה שעה שבין אכילת קרבן הפסח לאמירת ההלל, היה מתרחש המאורע המופלא אותו מתארים חז"ל (פסחים פה:) - שהיו אוכלים רק כזית מבשר קרבן הפסח, ובעת אמירת ההלל היו הגגות מתבקעים מרוב שמחת ההמון. כלומר – הפריצה והשחרור היו מתוך שמחה והודיה הפורצת את הגגות עד השמיים. אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו.
אף אנו בימי החורבן, באותה שעה שבין אכילת האפיקומן זכר לפסח לזמן קריאת ההלל, פותחים את כל השערים, מפילים את כל המסכים, ומרגישים שאליהו מבשר הגאולה השלימה הגיע. זוהי שעה אדירה להתפלל ולבקש על הגאולה השלימה שתהיה במהרה בימינו, ואסור להחמיץ את השעה ולהסתפק במועט.
עלינו לזכור את המשל המפורסם על הצאר הרוסי, שפעם הלך ליד הגבול ואחד מחיילי האויב כיוון אליו את נשקו. אחד החיילים הרוסים הרגיש בדבר, הפיל את הצאר לארץ, וכך הציל את חייו. אחר זמן, קרא הצאר לחייל ואמר לו: "הצלת את חיי, לכן כל שתבקש ממני אתן לך". ביקש החייל: "הקצין שלי מתאכזר אלי ומלקה אותי, תצווה עליו שיתנהג אלי יפה". נזף בו הצאר: "שוטה שבעולם! היית מבקש להיות הקצין בעצמך!" אף אנו נבקש את הגאולה השלימה.
וכל מי שיוצא באמת מכל המיצרים, ופותח את שעריו בתמימות ובאמונה ללא גבולות, זוכה באותה שעה לטעום משהו מטעם הגאולה העתידה. וכך מספרים על חידושי הרי"מ, שבנו רבי אברהם מרדכי היה רגיל לסדר את הסדר בביתו ואחר כך להצטרף לסדר של האב. פעם איחר הבן. כששאלו חידושי הרי"מ לסיבת האיחור, הסביר הבן שהנכד בן ה-7 (שלימים גדל והפך לבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא, והוכרח להתעכב ולהרגיעו. שאלו בעל חידושי הרי"מ: "ולמה באמת לא הראית לו אותו?"
ומספרים על המגיד מקוז'ניץ שאירח פעם לשולחן הסדר יהודי גס והמוני, שהיה משבש אפילו את מילות ההגדה. והנה בעת חתימת הסדר, כשכולם שרו בערגה – "בקרוב... פדויים לציון ברינה, לשנה הבאה בירושלים הבנויה". קם אותו יהודי בהתלהבות, שיבש את המילים ושר בעברית מתובלת ברוסית: ' פודיום לציון ברינה'. 'פודיום' ברוסית הכוונה ל – בואו לציון ברינה. ומיד החל לצאת, וכשעבר את מפתן הדלת, רץ אחריו המגיד וצעק – אנחנו באים. אלא שהוחמצה השעה, והוא ראה אותו מרקד במרחקים עוטה הילת אור ושר – "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















