ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
את הזמן ההוא, מספרת האגדה, מצא החוזה מלובלין מוכשר להחיש בו את הקץ. הימים ימי אביב היו, לפני חג הפסח, והלא נאמר ש"בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידין להגאל". הוא לקח לעזרתו את 'היהודי הקדוש', את ר' אייזיק'ל מקאלוב ואת ר' מרדכי מטשרנוביל, שיכוונו גם הם את הכוונות הדרושות ויעזרו לו בהבאת המשיח.
בלילה הראשון של חג הפסח, בשעת עריכת הסדר, כשישבו הרבי ותלמידיו בייחודים והמתקת הדינין, אמר פתאום הרבי: "כל העניין נתקלקל. הרבנית שיינדיל עושה ל'יהודי' מעשים אשר לא ייעשו, מפרה את שמחת החג ומעכבת אותו מלעסוק בקירוב הגאולה; ר' אייזיק'ל מקאלוב מגיד את ההגדה בשפה המאדיארית; ובטשרנוביל אבד האפיקומן וטרודים לחפשו".
מלחמות עולמיות האיצו בדרך כלל אצל יהודים את הציפייה לבואו של משיח. המלחמה העולמית בין נפוליאון לבין הרוסים הפכה למוקד מרכזי ביותר בחייהם של היהודים, כי התנהלה במחוזות ישיבתם של יהודים רבים. ידועה היא המחלוקת שהייתה בין גדולי האדמו"רים של אותה תקופה לצדו של מי לפעול: אם לצדם של הרוסים או לצדם של הצרפתים.
וכך, כשם שיהודים מצאו את עצמם נלחמים זה בזה בצבאותיהם של הצרפתים והרוסים, כך מצאו את עצמם גדולי ישראל נלחמים זה בזה בעולמות העליונים, זה בתמיכתו הרוחנית בצאר וזה בתמיכתו הרוחנית בנפוליאון. כישלונו של נפוליאון בשדה הקרב הביאה לאכזבה אצל אלו שהאמינו כי אכן לפניהם מתחוללת המלחמה הגדולה של גוג ומגוג. ברגעי משבר אלו ניסה החוזה מלובלין לעסוק בצורה מעשית בקירוב הקץ.
הזמן שנבחר על-ידו לעשייה זו היה ליל הסדר. האמירה של חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" מלמדת על מחזוריות מסוימת במעגל השנה, מחזוריות של זמן המסוגלים לגאולה. בימים אלו מתעורר כוחה של גאולה, וודאי בליל הסדר, שבו אנו מזכירים בפינו את הסיפור המלא של יציאת מצרים. החוזה מלובלין אינו פועל את הדבר לבדו, אלא לוקח לעזרתו עוד שלושה צדיקים שיפעלו יחד עמו. התוועדות הצדיקים הללו יכולה להביא לגאולה שלמה.
כל המהלך מתקלקל בשל שלשה אירועים שונים המתרחשים בבתיהם של שלושת הצדיקים האחרים. לאירועים אלו משמעות סמלית; בסיפורי החסידים ידועה העובדה שאשתו של היהודי הקדוש הייתה אישה קשה. להפרת שלום הבית בליל הסדר יש משמעות סמלית, על רקע העובדה שהגאולה מסומלת פעמים רבות כמפגש הדוד והרעיה. הפרת השלום מלמדת שככל הנראה עדיין נותרנו בגלות.
קריאת ההגדה על ידי ר' אייזק'ל מקאליב בשפה ההונגרית מזכירה לנו את דברי חז"ל על ישראל, שנגאלו ממצרים משום שלא שינו את שמם את לבושם ואת לשונם. שינוי הלשון מסמל את אחיזת הגלות גם ברבדים התרבותיים של הגולה. אמירת ההגדה האמורה לסמל את מהלך הגאולה, והשחזור של מהלך זה בשפה ההונגרית, היא סמל לעובדה שככל הנראה עדיין הגלות שולטת בעם ישראל, ועדיין לא הקיץ הקץ על צרותיהם.
גם לאפיקומן ישנה משמעות סמלית ביחס לגאולה. האפיקומן מסמל את סיום מצוות ליל הסדר, ובמקביל מבחינה רעיונית את סיום תהליך הגאולה. אבדן האפיקומן בטשרנוביל מלמד שכנראה עדיין לא הגענו לכלל גאולה סופית. כנראה עוד נצטרך להמתין עד לסופו של התהליך.
--------------------
פורסם במדור "חסידים מספרים" מתוך העיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
