ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבט, ה'תשנ"ו
שאלה
מצאתי בין ספרי התורה בקהילתנו ספר תורה כתוב על גויל ובו אותיות "פ" מלופפות.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
61 - דין ערל ושיתופו בחיי הקהילה.
62 - ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות
63 - מכירה בשבת ע"י גויים
טען עוד
תשובה
א. המנהג לכתוב אותיות משונות בספר-תורה הוא עתיק מאד, וזה לשונו של הרמב"ם: 2 "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאין הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש".
וכך מובא בספרים קדומים אחרים ובפרט בספר התאג, שכפי שכתוב בפתיחתו, כתבו עלי הכהן על-פי שתים-עשרה האבנים שהקים יהושע בגלגל, והייתה כתובה עליהן כל התורה כולה, כמבואר בספר יהושע (פרק ד). וכתוב שם שעלי מסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש וכו' עד... ור' נחום הלבלר מסרו לרבי. בספר הזה מובאת רשימה מדויקת של כל האותיות המשונות שבתורה 3 .
ב. דברי רמב"ם אלה מובאים בטור 4 וברמ"א 5 ובספריהם של אחרונים 6 .
ג. ברם, מחלוקת פוסקים היא, אם צריך לכתחילה לכתוב ספר-תורה באותיות הללו, ולמעשה אין נוהגים לכתוב אותן 7 .
ד. בכל זאת, כל עוד לא נשתנתה צורת האותיות על ידי שינויים אלו (עד כדי שאי אפשר לזהותן) אין לפסול ספר תורה כזה, שאפילו אם נאמר שנפלו שיבושים מסוימים ברשימת האותיות הללו ובצורתן, הרי אין שינויים אלו פוסלים כל עוד צורת האותיות קיימת 8 אם נשתנתה צורת האותיות על ידי השינויים יש לעיין אם להכשיר ואז יש להעדיף ס"ת אחר 9 .
ה. אותיות פ"ה "מלופפות", היינו שיש עיגולים דקים בתוך האות, עיגול בתוך עיגול, כעין כריכת דבר על דבר (כלשון המאירי) זה ודאי אינו שינוי מעיקרה של צורת האות פ"ה, ולכן מותר לקרות בספר-תורה זה כל עוד השינויים הם כאלו. אך אם ישנם שינויים אחרים, צריך לעיין בנדון 10 .
ו. שני השינויים המופעים בויקרא פרק יח פסוקים ד וה הם שינויים שמופיעים ברשימות של רוב רובם של הספרים הקדומים 11 , ולכן נראה שהספר שבידכם הוא ספר מדויק וכדאי לרשום את כל השינויים המופיעים בו ולבדוק אותם מול הרשימות הקיימות, ואם הכל מתאים, יש להעדיף לקרוא דווקא מספר-תורה זה 12 .
ז. לספרדים יש טעם אחר להעדיף ספר-תורה זה כיון שנכתב על גויל ונראה שהמחבר פוסק כרמב"ם שהלכה למשה מסיני היא להעדיף ספר-תורה שנכתב על גויל 13 , אבל לאשכנזים אין העדפה לגויל על קלף שלנו 14 .
^ 1. הקהילה שלחה צילום של עמודים מספר מתוך ספר-התורה הנ"ל, וביניהם העמוד הכולל את ויקרא פרק יח.
^ 2. פ"ז מהל' ספר-תורה ה"ח.
^ 3. עיין כל זה ב"תורה שלימה" (כרך כט), שם מצוי קונטרס שלם על האותיות המשונות שבתורה.
^ 4. יורה דעה (סי' רעה).
^ 5.שם (סעיף ו). ובדפוסים שלנו כתוב שם "משוכות", ו"הציץ אליעזר" (חלק י"א סי' סה) מדייק מזה שרמ"א שינה לכתוב "משוכות", במקום "משונות" ככתוב ברמב"ם, שרמ"א סובר שאין לכתוב את האותיות המשונות. ואולם נראה שטעות-סופר נפלה ברמ"א זה, וכי צריכים להגיה "משונות", שהרי ב"לבוש" (תלמיד חבר לרמ"א) שם כתב "משונות", וגם ב"קסת הסופר" (סי' טז סעיף ד) העתיק לשון "משונות", וכן ב"מלאכת שמים" (כלל יג). ואמנם, לאחר בירור גם בהוצאת "מורשה להנחיל" העוסקת בהוצאת השו"ע, התברר כי בדפוס רמ"א עצמו הגירסה היא "משונות", ורק בדפוס ה"באר היטב" כתוב "משוכות". ועיין "משנה ברורה" (סי' קמג ס"ק כז) בשם "דרך חיים", שאם לא נכתבו האותיות המשונות במקומות שצריכים להופיע, דינם כחסרות ויתרות, שאין מצריכות להוציא ספר-תורה אחר, משמע שלכתחילה צריך לכתוב אותן. וגם ב"תורה שלמה" (שם פרק תשיעי אות ב) למד כן ברמ"א וב"משנה ברורה" הנ"ל.
^ 6. עיין הערה 5 לעיל בשם "קסת הסופר" ועוד אחרונים.
^ 7. עיין ב"תורה שלמה" הנ"ל (פרק תשיעי אות א) ובפרט ב"חתם סופר" (יורה דעה סי' רסה) המובא שם, שכתב שהסופרים שלו לא כותבים אותיות אלה. ועיין "ציץ אליעזר" הנ"ל שכתב להסביר, למה אין נוהגים לכותבם, ומדוע מסורת זו לא נשמרה.
^ 8. עיין "משנה ברורה" כמובא בהערה 5. ויותר מזה כתוב ב"חתם סופר" (סי' רסה) - "כיון שאין פסול בחסרונם, משום שלא הוזכרו בש"ס, כך אין פסול ביתרם". וכן כתב ב"ציץ אליעזר" (שם) בשם כמה אחרונים.
^ 9. "קסת הסופר" (סי' טז בלשכת הסופר ס"ק ז) בשם ספר "בני יונה". ועיין כל זה בארוכה ב"תורה שלמה" הנ"ל (פרק תשיעי).
^ 10.כנ"ל.
^ 11."תורה שלמה" הנ"ל (עמ' רט).
^ 12.עיין "משנה ברורה" כמובא בהערה 5 שמשמע, שצריך להעדיף ספר-תורה עם כל המסורת, ועיין מהר"י מינץ (סי' טו) שכתב מפורש שיש להעדיף ספר-תורה עם אותיות קטנות וגדולות, ונראה שהוא הדין במשונות, כל עוד יש עליהן מסורת, ודלא כמו שדייק ה"ציץ אליעזר" הנ"ל. ויש לומר שגם ה"ציץ אליעזר" יודה בכהאי גוונא שיש מסורת בדבר, וצ"ע.
^ 13.שו"ע יורה דעה (סי' קעא סעיף ג) שמביא לשונו של רמב"ם, ועיין הגר"א (שם ס"ק ט) שדווקא בדיעבד מותר על קלף.
^ 14.רמ"א (שם).
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה מברכים על ברקים ורעמים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
סוד ההתחדשות של יצחק
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה מברכים על פיצה?
למה באנו לעולם הזה?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
