בית המדרש

  • מדורים
  • אדר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה
הרא"ש (בשו"ת כלל לא סעיף ט) דן בנושא לימוד הלכות פסוקות בספר 'משנה-תורה' להרמב"ם. הרא"ש מביא שם בשם תלמיד-חכם אחד שאמר לו, שאותם נושאים שלמד קודם בגמרא והיה בקי בהם הדק היטב, כאשר היה קורא עליהם ברמב"ם היה מבינם בטוב ואילו באותם חלקים, שלא למד קודם בגמרא, לא הבין כל עיקר, ומאריך שם בבעיות שעלולות להיות בפסיקה מתוך לימוד הרמב"ם בלא הקדמת העיון המתאים בש"ס.
אכן במשך דורות, השתייך לימוד הרמב"ם בעיקר לגדולי-ישראל ולחכמיהם. מפורסם עיסוקם של גדולי החכמים בכל הדורות להעמיק ולהקשות, לפלפל, לחדש ולבנות בדברי הרמב"ם. ברוב המקומות לא היה מצוי, שסתם אדם בישראל ישב ויעסוק ברמב"ם ולכאורה, זהו מהטעם שמביא הרא"ש בנושא זה. אמנם אין ספק, כי ליישב רמב"ם מוקשה, למצוא מקורות חדשים לדבריו וליישב את הסתירות, שיש בין מקום למקום בכתביו, אינם מן הדברים השווים-לכל-נפש ולא כל אדם נזקק לעסוק בהם.

הרמב"ם שייך לכל יהודי
אף-על-פי-כן הכניס הרבי דבר חדש בישראל. הוא ביקש, שכל ישראל – כל מי שרק יכול להבין בלשון-הקודש, ישב ויעסוק ברמב"ם, אף שאינו מעמיק בסוגיא. בכך מתאחד עם-ישראל בלימוד, הכולל את כל התורה כולה. והנה, יושבים אנשים ולומדים שלשה פרקים ברמב"ם, או אף פרק אחד ברמב"ם, מעיינים כמה שמעיינים ומבינים כמה שמבינים, אף שיש מן הסתם המעמיקים בלימוד ומחדשים בהבנה, הרי רבים מתקשים בהבנת כל פרטי הדברים ויש גם, שקליטתם אינה אלא בדרך-כלל וכמעט בדרך 'מקיף'.
אבל לאמיתו-של-דבר יש לחלק ולהבדיל בדברים, כי יש שני צדדים וחלקים בלימוד. יש צד של לימוד, שהלומד נעשה בו בבחינת פורה ומפרה. הוא מפתח את העניין ומעלה בו אור חדש. אולם יש גם אופן אחר של לימוד, שהאדם לומד כדי לדעת את עניינה של התורה בכלל, כדי לקבל משמעות של תורה.
הרמב"ם בספר 'משנה-תורה' כולל את כל התורה כולה. למעשה אין שום ספר בכל ספרי ישראל – החל מן הגמרא ועד לכל הספרים השייכים וצמודים לה כגון מדרש-ההלכה – הספרא והספרי, המכילתא והתוספתא וכל מדרשי-האגדה, שיכלול בתוכו את כל התורה ממש. ומציאות היא, שלפניו לא היה ואחריו עדיין לא נוצר שום ספר, שמקיף את כל העולם היהודי כולו מקצה אל קצה. ספר 'משנה-תורה' לרמב"ם מיוחד מצד זה מכל הספרים, בכך שהוא כולל בתוכו את התורה כולה, בכל השטחים והתחומים, בכלליה ובפרטיה.

ידיעת ההעדר
נעמוד מעט על משמעות העניין של לימוד כל התורה כולה. כאשר אדם לומד ועוסק בתורה הנגלית לנו, ככל שלומד, בין שלומד כך וכך מסכתות בגמרא ובין שעוסק ב'שולחן-ערוך' או ב'קיצור-שולחן-ערוך' – איש איש לפי מדרגתו, כולם כאחד אין להם מושג אמיתי על גדולתה והיקפה של התורה. כל אחד רואה רק פינה שבתורה. אותה פינה שהוא מכיר ויודע, או שעל כל פנים נדמה לו שהוא מכיר ויודע. אבל להבין ולהכיר את התורה כולה, כל ההיקף הגדול של תורתו של הקב"ה – שכלשון הרמב"ם בפתיחתו: "בשם ה' א-ל עולם", זה הממלא את העולם ועומד מעל ומעבר לעולם שלם – עולם גדול זה של היהדות אין אנו יכולים להשיג בשום ספר, אלא בספרו של הרמב"ם.
ומה אנחנו משיגים? גם אם חסר בהבנת פרט זה או אחר מההלכות שברמב"ם, מכל-מקום כל אדם, אפילו פשוט-שבפשוטים, משיג על-ידי לימוד 'משנה-תורה' את 'ידיעת ההעדר'. אחרי שאדם עובר פעם אחת על 'משנה-תורה' לרמב"ם, הוא יכול להבין לפחות את נקודת ההעדר, את מה שחסר לו בידיעת-התורה בכל צדדיה ופניה. גם הלמדן הגדול, בשעה שמגיע אל הרמב"ם, מרגיש בדיוק כפי שמרגישים פשוטי-העם – כמה הוא קטן וכמה חסר לו, כדי לדעת באמת את התורה על כל הקיפה וחלקיה.

געגועים למציאות חיים אחרת
קיים גם צד אחר במשמעותו של לימוד כללי זה במציאות-החיים שלנו. גם יהודי, השומר מצוות ומקיים אותן, יודע רק חלק מן המצוות וחייו הרוחניים אינם אלא בתוך החלק המסוים והמצומצם הזה.
רק כאשר עוברים על ספר 'משנה-תורה' כולו נוכחים לדעת, שהחלק בתורה, אותו יכולים אנו לקיים בזמן הזה – קטן הוא. אז מבינים אנו היטב מפני מה מסיים הרמב"ם את ספרו בהלכות משיח.
כאשר אנחנו רואים את ההיקף הגדול של י"ד הספרים של הרמב"ם, אנו מסוגלים לקלוט את ההיקף הגדול של מציאות-החיים החסרה לנו. אחרי שאדם לומד את ענייני המקדש הוא יודע, שחסר לו מקדש. אחרי שהוא לומד את הלכות סנהדרין ומלכים הוא יודע, שחסרים מנהיגות ומלך בישראל. אז יכולים להיווצר הגעגועים אל העניין הזה, אז יכולה להיווצר תחושת המחסור, ממנו באה מצד אחד התשוקה ומן הצד השני הרצון וההתאמצות להביא ולקרב את הדברים הללו.
יש לציין, שכשם שהדבר נכון לגבי ההיקף הגדול של השגת תורת-ישראל בשלימות, כך הוא גם ביחס לפרטי פרטים – הלכה-למעשה. כמעט אצל כל אחד יש כמה עניינים, שנשמטו בחינוכו ובלימודו. כאשר עוברים ולו גם בדרך שטחית, על דברי הרמב"ם כולם, הכוללים לא רק דינים, שכל אדם יודע אותם, אלא כדברי הרמב"ם: "כל תורה-שבעל-פה כולה", מגלים – כל חד וחד לפום-שיעורא-דיליה, גופי דברים או פרטי עניינים, שלא ידעו עליהם ולא נזהרו בהם. ישראל קדושים הם וחזקה היא, שלאחר שאדם מישראל מגיע לידיעת ההלכה, הרי ממילא נפתח לו הפתח לדאוג ולמלא חסרונו.
כך גורם לימוד כללי זה, שאותם שאינם יודעים – לומדים ומקבלים יתר השגה, אף בעניינים הנוגעים להם בחיי-היום-יום, והיודעים – מקבלים את התחושה, עד כמה רחב היקפה של התורה כולה ומתעוררת תשוקה כבירה להגיע לימים שבהם נוכל לא רק ללמוד, אלא גם לקיים את הדברים כדבעי.

כמים לים מכסים
הרמב"ם מסיים את ספרו בפסוק "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". יש לבאר זאת בהקשר ללימוד הרמב"ם: נכון הוא, שהמים מכסים את הים וכאשר אנו מסתכלים על הים מלמעלה יש לנו שטח של פני-הים, ששווה בכל המקומות. אולם, כאשר נכנסים לעומק הים רואים, כי אין המים שווים בכל מקום. יש מקומות שבהם הם מעטים ויש, שבהם עמקי תהומות, שאין להם חקר. אף בידיעת-ה' כך, למרות שבדרך-כלל ובדרך מקיף מלמעלה הכל שווים בבחינת האמונה הכללית, מכל-מקום יש הבדלים רבים ועצומים בעומק ההשגה וההבנה. אל תוך ים הדעת הזה ייכנס כל אחד לפי הדרגה שלו, כל אחד לפום-שיעורא-דיליה, כל אחד לפי רמת ההבנה וההשגה שלו. כך גם בלימוד הרמב"ם: מי שיכול – ישחה בתוך הים הגדול הזה, יצלול בתוך התהומות שאין להם חקר ויעלה משם מרגליות. מי שאיננו יכול – ייכנס לתוך המים האלו ואף, שהוא רק משכשך במים הללו, הרי זו גם כניסה מועלת, שהרי המים הללו הם מי התורה – המים המטהרים – "כמים לים מכסים", ומביאים את כל ישראל אל תוך שותפות אחת בתורה שלמה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב אליעזר מלמד
    הרב אליעזר מלמד
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב אליקים לבנון
    הרב אליקים לבנון
  • הרה"ג צבי שכטר
    הרה"ג צבי שכטר
  • הרב שבתי סבתו
    הרב שבתי סבתו
  • הרב משה ברלינר
    הרב משה ברלינר
  • הרב ינון גרוסברג
    הרב ינון גרוסברג
  • הרב שמעון קליין
    הרב שמעון קליין
  • הרב יהודה לייב גרונר
    הרב יהודה לייב גרונר
    undefined
    4 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
    undefined
    עסקי גוג ומגוג

    הרמב"ם וגוג ומגוג

    במשנה מובא מעשה בגויים שנכנסו לירושלים ובזכריה בן הקצב ואשתו. לרמב"ם זהו מעשה סמלי ,שמבאר את נבואות זכריה בענין הגויים שנכנסים לירושלים במלחמת גוג ומגוג.

    הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשפ"ד
    undefined
    שלח לך

    חטא המרגלים ומניעיו

    הרב דוד דב לבנון
    undefined
    40 דק'
    מהות התפילה

    עצות מעשיות לשיפור התפילה

    מהות התפילה- שיעור 4

    מקבץ עצות מעשיות לשיפור התפילה. הכנה לתפילת ראש השנה.

    הרב אליהו ברין | כ"ה אלול תשפ"א
    undefined
    ספר תהילים

    תהלים לשעת צרה

    שלושה פרקי תהלים המסוגלים לשעת צרה ע"פ הוראת הרבנות הראשית לישראל ולשכת רב הכותל המערבי

    רבנים שונים
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בימה תורנית

    כיצד מאהיבים את מידת הצניעות?

    ברכה פיזרה את הצעצועים ברחבי החדר. מעניין באיזה צעצוע תבחר ביתי יעל, הרהרה לעצמה. הפעוטה זחלה במרץ לפינת החדר המרוחקת, לצעצוע האדום. מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?

    רבנים שונים | כ"ו חשוון תשס"ח
    undefined
    תפילת העמידה

    תפילת תשלומין

    מהי תפילת תשלומין; דין הסמכת תפילה זו לתפילת החובה הבאה; מי רשאי להתפלל תפילת תשלומין? עד מתי ניתן להשלים תפילה ואימתי לא ניתן להשלים? מהו דין ביטול תפילה בשאט נפש? דין תפילת תשלומין השונה מהתפילה המקורית.

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    21 דק'
    צניעות

    הלכות צניעות א'

    מקורות האיסור; האיסור הכללי; מנהגים; צניעות בנשים; ילדות קטנות; מכנסיים לנשים; בגד אדום

    הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il