ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הפעם נעסוק במשרד החוץ, הכתוב מוסר לנו את האינפורמציה הבאה:
"...וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה" (מלכים א ז' ח).
הסברנו בעבר כי העובדה ששלמה התחתן עם שבע מאות נשים ועוד שלש מאות פלגשים, מצביעה על כך שהוא הצליח ליצור קשרים דיפלומטיים רבים עם מלכים ומנהיגים רבים, שכולם הכירו בגדולתו ונתנו לו את בנותיהם לאשה. יש לזכור כי בעולם היה נהוג מאז ומתמיד כי המלך החזק הוא זה שלוקח את בתו של המלך החלש ממנו.
מטרתו של שלמה הייתה להשפיע באמצעות נשותיו והשגרירויות שהן פתחו בירושלים, על כל העמים בעולם כולו להכיר במלכותו של הקב"ה, כא-ל יחיד בלתי נראה. החתונה עם בת פרעה הייתה היהלום שבכתר במבצע זה. הבית הנזכר בפסוק שציטטנו לעיל, משמעותו בניית בנין מיוחד עבור משרד החוץ, בו תתבצע כל העבודה הנדרשת לשם כך. קריאת שמו של המבנה על שם בת פרעה, משמעותו הכרזה קבל עם ועדה: "אם פרעה נתן לי את בתו והכיר בעליונותי, איש אינו רשאי ויכול לפקפק במעמדי". לכן, הכתוב מקדיש כמה וכמה פסוקים לנושא עקרוני זה. הראשון שבהם פותח את דברי ימי שלמה כמלך עצמאי לאחר מות דוד אביו וז"ל הכתוב:
"וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב" (מלכים א ג' א).
נשים לב לכמה הדגשים:
א. החתונה היא עם פרעה, בעצם מה שחשוב הוא העובדה שפרעה, המנהיג של האימפריה החשובה ביותר באזור, מכיר בעליונותו של שלמה.
ב. בת פרעה ממתינה בעיר דוד עד לגמר מפעל הבניה של "קרית מלך רב".
ג. מפעל הבניה כולל את ביתו=בניני הממשלה, בית ד' =בית המקדש על כל חלקיו וחומת ירושלים על מגדליה המקיפה את הכל.
כסיכום, מופיע הפסוק הבא:
"אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא" (מלכים א ט' כד).
כפי שהסברנו, ביתה של בת פרעה הוא המבנה ששימש כמשרד החוץ של ממשלת שלמה. כאשר הסתיימה הבניה, עברה בת פרעה מעיר דוד אל הארמון. מפסוק זה נלמדת עובדה נוספת. הארמון של משרד החוץ נבנה ב"מִּלּוֹא". חז"ל הסבירו לנו כי דוד המלך מילא את העמק שבין עיר דוד והר הבית בעפר, יישר את השטח והכינו עבור עולי הרגלים, שהיו אמורים להגיע בהמוניהם למקדש. שלמה שינה את ה'תב"ע' והשתמש בשטח מיוחד זה, בכניסה לבית המקדש כדי לבנות את משרד החוץ = ארמונה של בת פרעה. שלמה רצה כנראה שכל עולה רגל יהודי ולא יהודי (על פי חזונו) ידע כי בתו של פרעה ניתנה לו, מה שעל פי הכרזת המצרים, מעולם לא נעשה קודם לכן. כך הכריז שלמה כי ירושלים ובית המקדש שבמרכזה הם מרכז כל העולם - ההר שאליו עולים כל ישראל וכל אומות העולם, כמו שניבא בהמשך ישעיה, בנבואתו על אחרית הימים.
בע"ה, בשבוע הבא נמשיך לדון בסוגיא זו ובתגובת העם לצעד זה.
הבה נתפלל כי גם בדורנו משרד החוץ יצליח להעביר ערכים יהודיים לעולם כולו (גם ללא שימוש בחתונות)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













