ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מה שגדל בעציץ שאינו נקוב הוא מנותק מהארץ. לכן יש ספק אם חלים עליו דיני שמיטה.
ספק דומה קיים על מה שצומח תחת קורת גג. בירושלמי (מסכת ערלה פרק א הלכה ב) רבי יוחנן מתלבט אם לשון "שדך לא תזרע" רומז שהאיסור הוא בשדה בלבד, ולא בבית. להלכה גם על זריעה תחת גג מחמירים. אך בצירוף הספקות, אנו פוסקים כי דיני השמיטה אינם חלים כלל על עציץ שאינו נקוב הנמצא תחת קורת גג.
עציץ נקוב הוא עציץ שבתחתיתו יש פתח בקוטר של לפחות שני ס"מ. פתח זה מקשר את הצומח בו לקרקע, ולכן אנו מתייחסים אליו כמחובר לקרקע.
צלחת חרסינה או פלסטיק תחת העציץ שגדולה מספיק גם כדי לחצוץ בין העלים לקרקע הופכת עציץ נקוב לשאינו נקוב.
אחרי הקדמה זו, נוכל להתייחס לשאלת הזזת העציצים בשמיטה.
במסכת שבת (דף פא ע"ב) אביי אומר שהרחקת וקירוב עציץ או גבשושית לאדמה עשויה להיחשב כתלישת או זריעת הצמחים הגדלים עליו.
החזון איש למד מהדברים שאסור להניח עציץ נקוב המוגבה מהארץ על הארץ, מפני שבכך הוא מחבר אותו לקרקע, ועובר בכך על איסור זורע!
האחרונים דחו את דבריו, לאור הדברים הבאים:
א. יש מחלוקת על תוקף האיסור. לפי רש"י מדובר על איסור דרבנן בלבד, מפני שהוא דומה לזריעה. אם מדובר על איסור דרבנן, המיוחד להלכות שבת, אין להסיק ממנו להלכות שמיטה.
ב. הרמב"ם חולק על כך, ופוסק שהרמת והנחת הגבשושית בשבת אסורה מן התורה. המגיד משנה אומר שבכל הרמה והנחה של עציץ נקוב בשבת יש איסור דאורייתא, ולכאורה מדבריו ניתן ללמוד שאיסור זה יהיה קיים גם בשמיטה.
אך רבים מפרשני הרמב"ם מגבילים את החידוש:
האור שמח מבחין בין גבשושית, הסמוכה ובטלה לארץ, שהרמתה והנחתה משפיעים משמעותית על קרבתה לארץ, ובין עציץ, שגם כאשר הוא מונח על הארץ, חרף היותו נקוב, מושפע פחות מניתוק וקירוב אל הארץ.
לאור דבריו יצא שגם אם נפסוק שדברי אביי תקפים גם להלכות שביעית, ולא רק שבת, האיסור יחול על גבשושיות שבקרקע, ולא על עציצים.
מרכבת המשנה מבאר שיש הבדל בין הרחקה וקירוב לזמן קצר לבין הרחקה או הנחה הנעשים לאורך זמן.
לאור דבריו יצא שגם אם נפסוק את הדברים כאסורים בשמיטה, יהיה אסור לקחת עציץ העומד במרחק מהקרקע ולהניח אותו על הקרקע לזמן רב. אך הרמת עציץ והעברתו מיידית למקום אחר תהיה מותרת.
ג. הרב טיקוצ'ינסקי דוחה את ההשוואה לשבת לחלוטין. בשבת כל פעולה המשפרת את הצמח אסורה (ובדרך כלל באיסור דאורייתא!) ולכן יש לדון על כל הזזה של עציץ. בשביעית התורה אסרה זריעה בלבד, לא שיפור של יניקה.
ד. כפי שנלמד, יש משמעות רבה למטרת הפעולה בשביעית. הגרש"ז מבאר שבשביעית מה שנאסר הוא עבודת שדה וכרם, כלומר מלאכות שיש בהן כוונה להשבחת הצמח. מי שמזיז את העציץ אינו מודע לכך שבהזזה זו משפיע על היניקה, ולכן אין לאסור זאת.
ה. שיקול נוסף שקיים בשמיטה ולא בשבת הוא השיקול של 'לאוקמי'. הגרש"ז אומר שגם אם אסור להזיז עציצים, האיסור הוא מדרבנן בלבד (שכן קשה לראות בכך זריעה או זמירה ממש, וכל מלאכת שדה אחרת אסורה בשמיטה מדרבנן בלבד). חז"ל התירו את המלאכות האסורות מדרבנן אם הימנעות מעשייתן עלולה לפגוע בצמחיה.
דיון דומה יש על פתיחת הגג מעל צמחים בשבת. החזון איש אסר, כיוון שבהיותם תחת קורת הגג הם נחשבים "בבית" ולא "בארץ". פתיחת הגג הופכת את הזריעה שנעשתה בבית לזריעה בארץ.
הגרש"ז דוחה את דבריו. לגג אין השפעה על הזריעה של הצמח, אלא על חיובו בדיני השמיטה. אם לפתע צמח הופיע במקום שאסור לזרוע בו, אין בכך איסור זורע.
למעשה:
עציצים שאינם נקובים: אין הגבלה על הזזתם בשמיטה.
עציצים נקובים: במידה ויש צורך להזיז אותם, ישנה עדיפות לאחת האפשרויות הבאות:
להרים מרצפה במקום אחד ולהניח במקום אחר ללא שיהוי ארוך.
אחרי שמרימים אותם, שיישארו מעל 80 ס"מ במשך כל ההעברה, וכן ההנחה (להניח על שולחן וכדו' כדי שיישארו 80 ס"מ מעל הקרקע).
במקום צורך גדול, יש על מי לסמוך להזיז את העציצים ללא הגבלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
