ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החווייה האחת, הפקודה שקיבלתי במטה חטיבת הצנחנים בהר הבית: קח את המ"ג (מקלע גדודי) ושמור על פתח כיפת הסלע לבל ייכנס לשם אדם. הרבה פקודות שמירה ניתנו בצבא ישראל, אך לקום ולשמור על קודש הקודשים זו פקודה שניתנה לפני כאלפיים שנה. כך מובא במסכת מידות א, א: "בשלושה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש... והלויים [שומרים]... לאחורי בית הכפורת [מערב קודש הקדשים]". ואנוכי - לא כהן ולא לוי, ואיני לבוש בגדי כהונה, לטבול במקווה לא טבלתי... והנני מוצא את עצמי עומד ושומר על מקום קודש הקודשים. מאוחר יותר למדתי כי כך ההלכה: "בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל... ייכנסו אפילו ישראלים טמאים" (רמב"ם, בית הבחירה ז, כג). אם הבנאים בוני המקדש כך – המשחררים את מקום קודש הקודשים על אחת כמה וכמה!
עודני עומד ומהרהר בזיכרונות ובתקוות שמעורר המקום הזה בלב כל יהודי, בהיכל הנאה שעמד במקום זה, בהמוני בית ישראל שעלו אליו ברגלים, בכהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביום הכיפורים כשהוא לבוש לבן ונושא קטורת בידיו, והנה, צפה ועלתה בליבי המחשבה: הרי זו הברכה שקראנו עליה ממש לאחרונה בפרשתנו (ויקרא כו): "אם בחוקותי תלכו... ונתתי משכני בתוככם" – הנה הפסוק מתממש! הברכה מתקיימת: חזרנו אחרי אלפיים שנה למשכן ה'.
המחשבות חולפות. הר הבית שקט ורגוע. התותחים הירדניים שהרעימו מחצר הר הבית וזרעו הרג רב בין הצנחנים, עומדים במקומם נטושים. ערימות הפצצות לידם מוכנות לירי - אך אין איש. ג'יפים צבאיים ירדניים בצבע חדש ירקרק צהוב ננטשו על ההר. ואנוכי לבדי בשדה קרב נטוש. היכן אני - בבית המקדש של אבות אבותיי או בבסיס הלגיון שניטש?
נשאתי את עיניי והנה באה חוויה שנייה: ברחבת ההר פוסעים להם אלפי חיילי הלגיון הירדני. לא במדים מגוהצים, אלא... בפיג'מה! עיניהם מושפלות, ידיהם מורמות לאחורי ראשם. היכן השומר? אכן, הרחק בסוף הטור צועד 'חיילצ'יק' מרושל. הוא מתקרב לראש הטור. בתנועת יד מושיב אותם שורות שורות ברחבת ההר סמוך לכיפת הסלע – כאלפיים חיילים. והידיים? – רועדות מפחד! וזאת - מפני חייל או שניים המפקחים על הסדר.
שוב צפו הרהורים בליבי – נזכרתי בפסוק האמור בקללה שבפרשתנו: "ורדף אותם קול עלה נידף". מי לא נחרד מול התמונה המפורסמת של אותו ילד מגטו ורשה המרים את ידיו בכניעה מול הצוררים הנאצים ימ"ש. התרגלנו שכך נאה ליהודי, להיות כנוע ונרדף, שקול עלה נידף גורם לו לברוח מפני כל אויב אפשרי.
ואילו כאן – עולם הפוך! אלפיים חיילי הלגיון הירדני מרימים ידיים רועדות מול שניים-שלושה חיילים ישראלים. האם עיניי רואות נכון?!
כבר התרגלנו שפסוק הברכה שבפרשתנו "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו" אינו כפשוטו, אלא מליצה בעלמא – כך סברנו. והנה מתברר כי "משה אמת ותורתו אמת", ובעת רצון הברכה מתגשמת כעובדה חיה.
שתי הברכות הנפלאות הללו ניתנו לנו ביום ירושלים משמיים, כברכה לנצח, ואנו, למרבה הצער התאהבנו בקללות. האם מאסנו חלילה בברכת ה'? את מקום קודש הקודשים – את הדום בית אלוקינו - נתנו במו ידינו לאויבי ישראל בתוככי ירושלים. ובאשר לשליטה באויבינו ברחבי ארץ ישראל שנפתחו בפנינו, העדפנו לתת להם מתנת חינם נתחים מאדמת הארץ לשלטונם הם. את סיני - למצרים, את גוש קטיף לחמס, חלקים ביהודה ושומרון - לאש"ף, כי חביבה עלינו הגלות, וקשה להיפרד ממנה...
אך "דבר אלוקינו יקום לעולם", וכדברי הנביא יחזקאל (כ, לב): "והעולה על רוחכם - היו לא תהיה!... כי בהר קודשי... שם יעבדוני כל בית ישראל". ב'יום ירושלים' הארבעים וחמישה מתחדשת קריאת נחמיה בונה הבית השני: "לכו ונבנה את חומת ירושלים [והמקדש] ולא נהיה עוד חרפה"!
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











