ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החווייה האחת, הפקודה שקיבלתי במטה חטיבת הצנחנים בהר הבית: קח את המ"ג (מקלע גדודי) ושמור על פתח כיפת הסלע לבל ייכנס לשם אדם. הרבה פקודות שמירה ניתנו בצבא ישראל, אך לקום ולשמור על קודש הקודשים זו פקודה שניתנה לפני כאלפיים שנה. כך מובא במסכת מידות א, א: "בשלושה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש... והלויים [שומרים]... לאחורי בית הכפורת [מערב קודש הקדשים]". ואנוכי - לא כהן ולא לוי, ואיני לבוש בגדי כהונה, לטבול במקווה לא טבלתי... והנני מוצא את עצמי עומד ושומר על מקום קודש הקודשים. מאוחר יותר למדתי כי כך ההלכה: "בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל... ייכנסו אפילו ישראלים טמאים" (רמב"ם, בית הבחירה ז, כג). אם הבנאים בוני המקדש כך – המשחררים את מקום קודש הקודשים על אחת כמה וכמה!
עודני עומד ומהרהר בזיכרונות ובתקוות שמעורר המקום הזה בלב כל יהודי, בהיכל הנאה שעמד במקום זה, בהמוני בית ישראל שעלו אליו ברגלים, בכהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביום הכיפורים כשהוא לבוש לבן ונושא קטורת בידיו, והנה, צפה ועלתה בליבי המחשבה: הרי זו הברכה שקראנו עליה ממש לאחרונה בפרשתנו (ויקרא כו): "אם בחוקותי תלכו... ונתתי משכני בתוככם" – הנה הפסוק מתממש! הברכה מתקיימת: חזרנו אחרי אלפיים שנה למשכן ה'.
המחשבות חולפות. הר הבית שקט ורגוע. התותחים הירדניים שהרעימו מחצר הר הבית וזרעו הרג רב בין הצנחנים, עומדים במקומם נטושים. ערימות הפצצות לידם מוכנות לירי - אך אין איש. ג'יפים צבאיים ירדניים בצבע חדש ירקרק צהוב ננטשו על ההר. ואנוכי לבדי בשדה קרב נטוש. היכן אני - בבית המקדש של אבות אבותיי או בבסיס הלגיון שניטש?
נשאתי את עיניי והנה באה חוויה שנייה: ברחבת ההר פוסעים להם אלפי חיילי הלגיון הירדני. לא במדים מגוהצים, אלא... בפיג'מה! עיניהם מושפלות, ידיהם מורמות לאחורי ראשם. היכן השומר? אכן, הרחק בסוף הטור צועד 'חיילצ'יק' מרושל. הוא מתקרב לראש הטור. בתנועת יד מושיב אותם שורות שורות ברחבת ההר סמוך לכיפת הסלע – כאלפיים חיילים. והידיים? – רועדות מפחד! וזאת - מפני חייל או שניים המפקחים על הסדר.
שוב צפו הרהורים בליבי – נזכרתי בפסוק האמור בקללה שבפרשתנו: "ורדף אותם קול עלה נידף". מי לא נחרד מול התמונה המפורסמת של אותו ילד מגטו ורשה המרים את ידיו בכניעה מול הצוררים הנאצים ימ"ש. התרגלנו שכך נאה ליהודי, להיות כנוע ונרדף, שקול עלה נידף גורם לו לברוח מפני כל אויב אפשרי.
ואילו כאן – עולם הפוך! אלפיים חיילי הלגיון הירדני מרימים ידיים רועדות מול שניים-שלושה חיילים ישראלים. האם עיניי רואות נכון?!
כבר התרגלנו שפסוק הברכה שבפרשתנו "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו" אינו כפשוטו, אלא מליצה בעלמא – כך סברנו. והנה מתברר כי "משה אמת ותורתו אמת", ובעת רצון הברכה מתגשמת כעובדה חיה.
שתי הברכות הנפלאות הללו ניתנו לנו ביום ירושלים משמיים, כברכה לנצח, ואנו, למרבה הצער התאהבנו בקללות. האם מאסנו חלילה בברכת ה'? את מקום קודש הקודשים – את הדום בית אלוקינו - נתנו במו ידינו לאויבי ישראל בתוככי ירושלים. ובאשר לשליטה באויבינו ברחבי ארץ ישראל שנפתחו בפנינו, העדפנו לתת להם מתנת חינם נתחים מאדמת הארץ לשלטונם הם. את סיני - למצרים, את גוש קטיף לחמס, חלקים ביהודה ושומרון - לאש"ף, כי חביבה עלינו הגלות, וקשה להיפרד ממנה...
אך "דבר אלוקינו יקום לעולם", וכדברי הנביא יחזקאל (כ, לב): "והעולה על רוחכם - היו לא תהיה!... כי בהר קודשי... שם יעבדוני כל בית ישראל". ב'יום ירושלים' הארבעים וחמישה מתחדשת קריאת נחמיה בונה הבית השני: "לכו ונבנה את חומת ירושלים [והמקדש] ולא נהיה עוד חרפה"!
מתוך העיתון בשבע
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
סוד ההתחדשות של יצחק
הכוח המיוחד של שבת שובה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
למה באנו לעולם הזה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה מברכים על ברקים ורעמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
