ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהילים קיח, כד). זה עתה אמרנו בתפילה את הפסוק "זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (שם צח, ג). פסוק זה מבטא את מה שהיה בזמן מלחמת ששת הימים. כל העולם עמד נדהם לנוכח הניצחון הגדול על צבאות מצרים, ירדן וסוריה, ועל הכיבוש המהיר של סיני, רמת הגולן, יהודה ושומרון, ומעל הכול, העיר העתיקה והר הבית בירושלים. כל עם ישראל, בארץ ובתפוצות, הזיל דמעה של התרגשות בשומעו כי חזרנו להר הבית, למקום בית מקדשנו. גם כל הגויים בכל האומות ראו כי יד ה' עשתה זאת.
לפני מלחמת ששת הימים מדינת ישראל הייתה מדינה קטנה וחלשה, והתחושה בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים הייתה כל כך קשה עד שאנשים התלוצצו ואמרו שהאחרון שעוזב את המדינה לא ישכח לכבות את האור. פתאום פרצה המלחמה ומדינת ישראל הפכה למעצמה, בשלושה ימים כבש צבא ישראל את כל סיני ויהודה ושומרון וכבר התחיל לטפס לרמת הגולן. בתוך שישה ימים ניצחנו וכבשנו שלושה צבאות. אף צבא בעולם לא יכול היה לשער דבר כזה "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו".
אבל מעל הכול, הדבר הגדול ביותר שקרה במלחמה היה המפגש עם הר הבית. אנשים התפעלו משמיעת הניצחונות וזה היה מרשים באופן יוצא מן הכלל, אבל הידיעה שהר הבית בידינו עלתה על הכול. היא הרעידה את כל הנפשות, גם אצל הרחוקים ביותר שאולי מעולם לא דיברו על הר הבית, שאולי אפילו היו להם התנגדויות לקודש. התגלה שיש ניצוץ של קודש בכל יהודי ויהודי בלי יוצא מן הכלל ושכאשר מופיע אור גדול, כאשר מאיר ברק של קודש, הוא חודר גם מעבר לכיסוי, מאיר את הלב ומלבה את הניצוץ הפנימי. אמנם אחרי זמן התכסו הלבבות, אבל הרישום נשאר, ומאז החל שינוי רוחני בעם כולו ותהליך של תשובה בישראל.
נפילת החומה
"אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים" (ברכות לב, ב). החומה הזו לא הייתה רק חומה רוחנית, אלא גם חומה ממשית. בזמן הגלות עם ישראל לא יכול היה להיכנס לארץ ישראל, וכאילו חומה חצצה ומנעה מהם לשוב לארצם. במשך הדורות היו יחידים שעלו לארץ ישראל ובכך פרצו חורים בחומה. מאוחר יותר, החל זרם קצת יותר גדול של עליה לארץ ונוצרו סדקים בחומה, עד אשר בזמן הקמת מדינת ישראל נפלה החומה החיצונית המפסקת בין ארץ ישראל לעם ישראל, ועמה נפלה החומה הרוחנית שבין הקב"ה ובין ישראל. חומה אחת נפלה בזמן הקמת המדינה, אבל החומה השנייה שהבדילה בין עם ישראל לבין העיר העתיקה והר הבית עוד הייתה קיימת. החומה הפנימית שהפרידה בין ישראל לאביהם שבשמיים עדיין חצצה ביניהם. כשפרצה מלחמת ששת הימים וכבשנו בעזרת ה' את העיר העתיקה והר הבית נפלה גם חומה זו. עוד נשארו חומות קטנות - אנחנו עוד מוגבלים ולא יכולים להיכנס למקום הקודש בתוך ההר, אבל החומות הגדולות שהיו לפני כן נפלו. הטומאה שרבצה בעיר הקודש בגלל השליטה של הגויים הסתלקה, וכלל ישראל החל להתקשר אל הקודש. מאז, רבבות רבבות של עם ישראל הולכים ועולים אל סמוך למקום בית מקדשנו, מקום הכותל המערבי, ומתקרבים והולכים אל הקודש, כל אחד במדרגתו. ממלחמת ששת הימים החל תהליך של תשובה בישראל.
ירושלים המאחדת
גדול כוחה של ירושלים שהיא מחברת את ישראל לאביהם שבשמיים והיא מחברת את ישראל זה לזה. רק ירושלים עיר הקודש יכלה להביא לכינוס של רבני הציונות הדתית לגווניהם (כינוס שנערך מספר ימים לפני יום ירושלים תשע"ב). יום ירושלים, היום הגדול בו שבנו לירושלים מחבר את כל רבני הציונות הדתית בהכרת גודל עניינו של היום שהוא שלב חדש בערך גאולתנו. התודה הגדולה לריבונו של עולם שנאמרה ביחד, על ידי מאות רבות של תלמידי חכמים גדולי תורה, עולה למעלה ומביאה ברכה רבה. האמונה והביטחון בה' המוליך אותנו קוממיות לארצנו ובארצנו ממשיכה ברכה רבה לתהליך הגאולה. ועתה, מוטל עלינו להמשיך את המשימה לשלב נוסף של אחדות באיחוד כל רבני ישראל, כל ראשי הישיבות וכל עם ישראל כולו. אחדות כללית לעבודת ה', עמו, תורתו וארצו. אחדות בין גוונים שונים יכולה להיות בשני אופנים: או בדרך של טשטוש וויתורים, זו דרך לא רצויה ולא אפשרית, או בדרך של התעלות גדולה ליסוד המשותף שהוא מעל כל ההתפצלויות. לחיבור כזה אנחנו שואפים. לאחדות זו צריך גדלות ונדרש גם כוח חזק כדי שהשלום יהיה אמתי ונכון. "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כט, יא), כלומר, בשביל לעשות שלום צריך עוז וכוח לחבר בין הנפרדים, עוז לנצח את ההסתכלות הקטנה, המפצלת, ולהבין שהעץ המושלם הוא מאוחד בשורש ומפוצל בענפים.
כדי להתאחד צריך שכל גוון ישתחרר מהחרדה פן האיחוד הזה יפגע בדרכו. צריך ביטחון בדרך ללא מורא, ומתוך ביטחון בדרך יכירו שאחדות בשורש תחזק כל גוון וגוון בצד הטוב שבו. שמא תאמר, אם אנו הולכים אחרי רוב אולי ניגרר לדברים לא טובים והאחדות תהיה לרועץ? זהו חוסר ביטחון! כל אחד צריך לדעת שהדרך שלו היא הדרך הנכונה ולא לפחד מגלישות או הרהורים. ושמא תאמר אם גם הדרכים האחרות מתחזקות איך אוכל לתמוך באחדות? תאמין ותבטח שהדרך שלך שהיא הנכונה להבנתך, היא מספיק חזקה ושהיא תתעצם יותר, והחיוב ינצח את השלילה. נשתחרר מהפחד שמא הדרך האחרת תתחזק יותר. צריך ביטחון בדרך ללא פחד להתמודד ישירות. נתרומם למידת הביטחון, ונבין שאחדות בשורש מחויבת והכרחית ועל ידה כבוד שמיים מתעלה באופן היותר גדול.
"'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' (תהילים קכב, ג) - שעושה את כל ישראל חברים" (ירושלמי במסכת חגיגה ג, ו). פירוש המילה 'חברים' בלשון חז"ל היא אנשים השומרים על טהרה, שלא כעמי הארצות שלא הקפידו על כך. חכמים גזרו על החברים שלא לאכול יחד עם עמי הארצות, וכן בגדי עם הארץ וכליו טמאים לחברים. אבל בשעה ששבטי י-ה עולים לירושלים חכמים ביטלו את הגזרות על הטומאה כי בירושלים, מקום המקדש, כולם מתעלים למדרגה של חברים. פירוש אחד הוא משום שכולם מרגישים אחריות, מרגישים את הקרבה לקודש ומתנהגים כפי שצריך ופירוש שני הוא שהחברות והאחדות יותר חשובה מהדקדוק בפרטי הגזירות של חכמים. ולמרות שגם אם בירושלים לא כולם מדקדקים, חכמים ביטלו את הגזירות שלהם כדי שיהיו כולם ביחד (משנה למלך, הלכות טומאת אוכלין טז, י). "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטי י-ה". שנזכה במהרה לגאולה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















