ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראשון הוא ההבדלה והבחירה מבין הגויים. לזה זכינו ביציאת מצרים, כאשר ירד אלוקי שמיים וגאלנו ביד חזקה בזרוע נטויה ובמוראים גדולים. אמנם, עמידתנו ברשות עצמנו עדיין לא שחררה אותנו מהשפעת התרבות הנוכרית, לשם כך נדרשו שלבים נוספים. תרבות הגויים נשענת על השעבוד לטבע ולחוקיו, כשהם רואים את ההצלחה בחיי החומר כתכלית הצלחת החיים. מתוך כך הגיעו לתרבות אלילית הסוגדת לכוחות החומר. כך עבדו המצרים, היוונים ושאר העמים את השמש, הירח, הים והכוכבים, שבהם תלו את גבורת המלחמה, האהבה ושאר מעלות שדגלו בהן.
מעל הכל האמינו כולם בכוח המקיף את העולם והחיים ועוצר בעד עלייתם, כך ראו בים המקיף את היבשה - מקום יישוב האדם - ככוח על. לכן ייקרא הים המצרי 'ים סוף' המזכיר את הסוף ואת הקנים הגדלים על החוף, אך גם סוף וכיליון. על מנת לשחרר את ישראל מאותן אמונות, נדרשה עלילת גבורה מיוחדת שתכה את המצרים ואמונתם מכה ללא תקומה.
אחרי עשרת המכות אשר בהן אבד ביטחונה של מצרים וכוחה, יזם ה' פעולת הטעיה, כאילו איבדו ישראל את דרכם במדבר ובזאת חיזק את לב המצרים לרדוף אחריהם להשיבם לעבדות, שהיתה המכשיר שבנה את הודה והדרה של מלכות העריצים. בהנחיית ה' שנגלתה בעמוד ענן ועמוד אש הגיעו ישראל אל הים כשמאחוריהם צבא מצרים וכל רכבו ופרשיו. כשנראה המצב כחסר מוצא נבקע הים לשניים, והתברר כי הים הגדול העוצר את החיים נכנע ומפלס דרך לאלוקי ישראל ועמו הנבחר אשר עתיד להביא את גאולת חיי האדם.
המעבר הפלאי בתוך הים ביבשה גרר את מצרים לרדיפה ולכניסה לים, ולאור הבוקר ראו ישראל כיצד אותו הים שבו האמינו המצרים הוא שכילה אותם עד לאין שריד. באותו רגע נראתה ללא ספק ההשגחה האלוקית המגינה והמצילה, וכל כוחות הטבע כפופים לפניה ומלכות ה' בכל משלה. זהו הרגע שעליו נאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויאמינו בה' ובמשה עבדו", האמונה שעניינה מסירות לאמת ללא גבול. האמונה הכוללת מסירות המוח והלב גם יחד, העלתה את המוח בהכרה הברורה החובקת עולם ומלואו ואת הלב בשמחה העצומה אל השייכות והדבקות באותה אמת ואמונה. חיבורם של המוח והלב בצורה כל כך בהירה, הביא להתפרצות שירת הים בשמחה שכללה הודאה על העבר, ציפייה לעתיד הגדול וביטחון מלא כי סוף סוף תתגלה מלכות ה' על ישראל בשכינה שתשכון במקדש ובארץ הנבחרת, כשכל עמי העולם מכירים במלכות הנצח שבאה על ידי עם הקודש.
ההשגחה שזכו לה ישראל בהכרת יד ה' המושיעה, הכינה את השלב הבא. הידיעה הברורה כי לא רק בכללות ניכרת גדלות ה', אלא גם בהשגחה פרטית המלווה כל אחד ואחד מדי יום ביומו. לשם כך בא נס ירידת המן, לחם שמיים, שירד מדי יום ביומו ונאסף על ידי העם, כאשר למרבית הפלא התברר כי מנת המזון קבועה ומדויקת לכל אחד ואחד מבני העם - עומר לגולגולת. המן שירד רק ליום אחד בלבד, חייב כל יום תפילה ואמונה מחדש בהשגחה הבאה לאותו יום, כאשר ביום שישי הוכנה גם מנת השבת. וכך ניתן חיזוק לאמונה בבריאת העולם בששת ימים על ידי ה' ובשביתתו ביום השבת. אמונה זו מלווה אותנו עד היום, כאשר מדי שבת אנו בוצעים על לחם משנה ומגלים את אמונתנו בבורא עולם ובהשגחה פרטית על כל אחד מאיתנו.
האמונה בהשגחה על כלל ישראל ועל פרטיו היא שמכינה אותנו אל הייעוד הבא, מתן תורה בהר סיני. גם היום, בגאולתנו השלישית, אנו מתחברים לאמונה בשתי בחינותיה: ההשגחה על כלל ישראל וכלל הארץ ועל כל אחד, כל חלק מעמנו, גבעות ארצנו ומצוות תורתנו.
יהי ד' עימנו ונזכה לראות את אור ישראל וקדושו הולכים ונגלים לעיני כל העם כולו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
