ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם: הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי: וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כָּל מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם" (עמוס ב' ו-ח).
חז"ל על דרך הדרש קושרים פסוקים אלה ובעיקר את הביטוי "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק" לחטא מכירת יוסף וממילא כפי שהסברנו אשתקד זה קשור גם לחג החנוכה (לקריאת דבר התורה לפרשת וישב תשס"ג) וז"ל המדרש "ומכרו אותו לישמעאלים בעשרים כסף, כל אחד ואחד נטל שני כספים לקנות מנעלים ברגליהם, שנ' על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" (פרקי דרבי אליעזר פרק לז ועוד). השנה למרות שלא קוראים בהפטרה זו ננסה להסביר ביטוי זה על דרך הפשט. רש"י (בעקבות התרגום) אבן עזרא רד"ק והמצודות במקום, מסבירים את חטאם בלקיחת ונתינת שוחד וז"ל רש"י "הדיינין היו מוכרים את מי שהיה זכאי בדין בכסף שוחד שהיו מקבלים מיד בעל דינו". פירוש זה קשה שהרי אינו מסביר את הקשר לאביון בדווקא וצ"ל בדוחק כי את הצדיק העשיר אי אפשר היה ל"מכור" כי גם הוא היה יכול לשחד וצ"ע. בפירוש "דעת מקרא" רצו להציע שהיו מעלילים על צדיקים שגנבו ואז היו מוכרים אותם בגנבתם. כך תרצו את הקשר לאביון כי העשיר היה יכול לשלם גם אם היו מעלילים עליו. אבל עדיין קשה שהרי יכלו להעליל על העשיר יותר מכדי יכולתו.
לכן נראה להסביר כי הפסוק מדבר דווקא על צדיק ואביון שמכרו אותו בעבור נעלים כנגד ההלכה. מי הוא האביון הצדיק? איש אומלל זה הוא הלווה חסר הכל שקיבל כמעשה חסד מן הדרגה הראשונה הלואה כדי לנסות ולהקים עסק, ממנו יוכל להתפרנס ולהחיות את בני משפחתו. איש צדיק זה נכשל בניסיונו הכנה ואיבד את ממונו של המלווה ואת סיכויו שלו לחיים בכבוד. התורה אוסרת על המלווה לנהוג בלווה, כנושה ואסור לו אפילו לעבור ליד ביתו של הלווה כדי להזכיר לו את חובו. וז"ל הרמב"ם "מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך...ומצוה זו גדולה מן הצדקה. כל הנוגש העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו עובר בלא תעשה שנאמר לא תהיה לו כנושה...אסור לאדם להראות עצמו לבעל חובו בזמן שיודע שאין לו אפילו לעבור לפניו שלא יפחידו או יכלימו אע"פ שאינו תובעו ואין צריך לומר אם תבעו" (רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק א הל' א-ג).
בדורו של עמוס אימץ העם את מנהגי העמים ובמקרה של אי החזרת חוב (גם במקרה של לווה צדיק, שלא הבריח את נכסיו) המלווה היה משתלט על הלווה ובני משפחתו ומוכר אותם לעבדים. כמו שמצאנו דור אחד או שניים קודם כשאלמנתו של עובדיה (ע"פ חז"ל) זעקה אל אלישע הנביא " וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה' וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים" (מלכים ב ד' א). הם נהגו במנהג אכזרי זה גם כשהלוה היה חייב סכום קטן כמו מחירו של זוג נעליים. איזכור הבגדים החבולים בהמשך הדברים מכוון גם הוא לכיוון זה. אח שמוכר את אחיו לעבד מכל סיבה שהיא גורם למצב של "לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ". לפי פירוש זה הפשט והדרש נפגשים ושוב גם הפטרה זו קשורה לימי החנוכה. הבה ונזכור דווקא בימים אלה כי ההישגים הגדולים של החשמונאים אבדו ובטלו מן העולם בגלל שנאת חינם בין איש לאחיו. ונבואותיו של זכריה אותם קוראים כהפטרה השבת, עדיין לא התקיימו, כי עוד לא קיימנו מספיק את "(וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם (הפנימי, עי"ש) אֱהָב" (זכריהח' יט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
