ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם: הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי: וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כָּל מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם" (עמוס ב' ו-ח).
חז"ל על דרך הדרש קושרים פסוקים אלה ובעיקר את הביטוי "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק" לחטא מכירת יוסף וממילא כפי שהסברנו אשתקד זה קשור גם לחג החנוכה (לקריאת דבר התורה לפרשת וישב תשס"ג) וז"ל המדרש "ומכרו אותו לישמעאלים בעשרים כסף, כל אחד ואחד נטל שני כספים לקנות מנעלים ברגליהם, שנ' על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" (פרקי דרבי אליעזר פרק לז ועוד). השנה למרות שלא קוראים בהפטרה זו ננסה להסביר ביטוי זה על דרך הפשט. רש"י (בעקבות התרגום) אבן עזרא רד"ק והמצודות במקום, מסבירים את חטאם בלקיחת ונתינת שוחד וז"ל רש"י "הדיינין היו מוכרים את מי שהיה זכאי בדין בכסף שוחד שהיו מקבלים מיד בעל דינו". פירוש זה קשה שהרי אינו מסביר את הקשר לאביון בדווקא וצ"ל בדוחק כי את הצדיק העשיר אי אפשר היה ל"מכור" כי גם הוא היה יכול לשחד וצ"ע. בפירוש "דעת מקרא" רצו להציע שהיו מעלילים על צדיקים שגנבו ואז היו מוכרים אותם בגנבתם. כך תרצו את הקשר לאביון כי העשיר היה יכול לשלם גם אם היו מעלילים עליו. אבל עדיין קשה שהרי יכלו להעליל על העשיר יותר מכדי יכולתו.
לכן נראה להסביר כי הפסוק מדבר דווקא על צדיק ואביון שמכרו אותו בעבור נעלים כנגד ההלכה. מי הוא האביון הצדיק? איש אומלל זה הוא הלווה חסר הכל שקיבל כמעשה חסד מן הדרגה הראשונה הלואה כדי לנסות ולהקים עסק, ממנו יוכל להתפרנס ולהחיות את בני משפחתו. איש צדיק זה נכשל בניסיונו הכנה ואיבד את ממונו של המלווה ואת סיכויו שלו לחיים בכבוד. התורה אוסרת על המלווה לנהוג בלווה, כנושה ואסור לו אפילו לעבור ליד ביתו של הלווה כדי להזכיר לו את חובו. וז"ל הרמב"ם "מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך...ומצוה זו גדולה מן הצדקה. כל הנוגש העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו עובר בלא תעשה שנאמר לא תהיה לו כנושה...אסור לאדם להראות עצמו לבעל חובו בזמן שיודע שאין לו אפילו לעבור לפניו שלא יפחידו או יכלימו אע"פ שאינו תובעו ואין צריך לומר אם תבעו" (רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק א הל' א-ג).
בדורו של עמוס אימץ העם את מנהגי העמים ובמקרה של אי החזרת חוב (גם במקרה של לווה צדיק, שלא הבריח את נכסיו) המלווה היה משתלט על הלווה ובני משפחתו ומוכר אותם לעבדים. כמו שמצאנו דור אחד או שניים קודם כשאלמנתו של עובדיה (ע"פ חז"ל) זעקה אל אלישע הנביא " וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה' וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים" (מלכים ב ד' א). הם נהגו במנהג אכזרי זה גם כשהלוה היה חייב סכום קטן כמו מחירו של זוג נעליים. איזכור הבגדים החבולים בהמשך הדברים מכוון גם הוא לכיוון זה. אח שמוכר את אחיו לעבד מכל סיבה שהיא גורם למצב של "לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ". לפי פירוש זה הפשט והדרש נפגשים ושוב גם הפטרה זו קשורה לימי החנוכה. הבה ונזכור דווקא בימים אלה כי ההישגים הגדולים של החשמונאים אבדו ובטלו מן העולם בגלל שנאת חינם בין איש לאחיו. ונבואותיו של זכריה אותם קוראים כהפטרה השבת, עדיין לא התקיימו, כי עוד לא קיימנו מספיק את "(וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם (הפנימי, עי"ש) אֱהָב" (זכריהח' יט).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












