ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אב, תש"ן
השתלת קרנית
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
74 - חלוקת התפילה וכיבוד נערים כשליחי-ציבור
75 - השתלת קרנית
76 - מילה ע"י יהודי שאינו שומר תורה ומצוות
טען עוד
בפורים שעבר מת ילד בן 9 ר"ל, הוריו בקשו לתרום עיניו לילדה מקומית, לא מקהילתנו, שהזדקקה לחלק מן העיניים לשם השתלת קרנית (CORNEA). הסכמתי לתרומת העיניים בתנאי שיחזירו את חלקי העין הבלתי שימושיים לארון הילד לפני קבורתו.
מה הם התנאים שלאורם ראוי לדון, לקבל או לדחות בקשות מסוג זה לעתיד, שלא נדע מצרות?
מה הם התנאים שלאורם ראוי לדון, לקבל או לדחות בקשות מסוג זה לעתיד, שלא נדע מצרות?
תשובה
מותר לנתח המת1 ע"מ להעביר קרנית עינו לאדם סומא2.
אולם יש לשמור על קיום התנאים הבאים:
א. אם מוציאים את העין כולה מגוף המת כדי להוציא ממנה את הקרנית הרי יש חיוב לקבור את העין אחר הוצאת הקרנית יחד עם הגופה. אם אפשר עדיף יותר להוציא את הקרנית בלבד3.
ב. יש להיזהר להוציא את הקרנית רק לאחר מיתה ודאית, ויש להשגיח שהרופאים יקפידו על קיום תנאי זה4.
ג. יש לעשות את הניתוח בכל הכבוד הראוי למת, ולא לגרום לניוולו.
ד. יש לקבור את המת באותו יום, ולא לגרום להלנת המת.
תנאים שראוי לשמור על קיומם:
א. אם האדם תורם זאת מחיים עדיף טפי5.
ב. שלא לקחת הקרנית מעין של קטן6.
_________________________________________________________________
1 בענין השתלת עור מהמת וכן אם מותר להכין מנות עור מהמת, עיין במאמרו של הגר"ש ישראלי בתחומין חלק א' ועיין עוד בעניין שם חלק ז'.
2 פסק זה ניתן ע"י הרב הגאון הרב הרצוג הרב הראשי לישראל לשעבר. נמצא בספר כתבים ופסקים (הוצאת מוסד הרב קוק) חלק ה', סימן קנ"ז.
יש שלוש בעיות עיקריות בנושא:
א. איסור הנאה ממת.
ב. ניוול המת.
ג. אי קבורה של החלק הנתרם.
לגבי הבעיה הראשונה. כתב הרב הרצוג שאין זה נחשב איסור הנאה ממת, משום שברגע שמתחיל ליהנות הווי חי ולא מת.
לגבי הבעיה של ניוול המת, כתב שיש אומדנא חזקה, שהיה מוחל על ניוול קל כזה שנראה שאינו דאורייתא (ולכן כתבנו שעדיף שיהא בר מחילה).
ובנוגע למניעת הקבורה, אין חשש, שסוף קרנית זו להיקבר. ועוד שאין בה דין קבורה שהרי חוזרת לחיים.
3 הגרח"ד הלוי בעשה לך רב, חלק ב', סימן נ"ו.
4 ציץ אליעזר, חלק י"ד, סימן פ"ד, אמנם הוא אוסר וזהו אחד מחששותיו, ואף שהיתרנו, אנו חוששים לזה.
5 הגרח"ד הלוי בספרו עשה לך רב, כנ"ל.
6 מסקנה מדברי הרב הרצוג שיש אומדנא חזקה, שהיה מוחל. לכן נראה שעדיף שלא לקחת מקטן את הקרנית משום שאינו בר מחילה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
