ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הפילוסופיה והתיאולוגיה היהודית מדברות על זה שיש מקום לרוע בעולמו הטוב והמיטיב של הקב"ה. אם כן, עולה השאלה מדוע התורה מתייחסת לנושאים האלה בלי שום ניואנסים, בצורה כל כך החלטית וחדה שלכאורה לא משאירה מקום לפשרה או אפילו רמז למשהו באמצע. אחרי הכול, התורה איננה מועדון ויכוחים שבו אדם נאלץ להציג עמדה קיצונית ובלתי מתפשרת כדי למקד את הנושא הנדון ולהציג אותו בצורה חדה וחריפה.
היו בדורות הקודמים תלמידי חכמים רבים שטענו שרק בעולם הבלתי מושלם שאחרי חורבן בית המקדש אנחנו צריכים לחפש טוב ברע ולמתן את השמחה בכובד ראש ואפילו בעצבות. אך בעולם אידיאלי ואידילי, בעולם שבו רוח הקודש היא ישות מוחשית, הבחירה הייתה באמת ברורה ובוטה, מאה אחוז או אפס אחוז.
אני לא מתיימר לדחות את דעתם של גדולי ישראל אלה, אך הייתי רוצה להציג נקודת מבט שונה במקצת על הנושא. הפרשה הזאת מתחילה במילה "ראה". כפי שכולנו יודעים היטב, יש שלבים בחיים שאנחנו יכולים לראות היטב רק בעזרת עדשות מתקנות. בלי התיקון הזה, בקלות רבה אנחנו עלולים לעשות טעויות חמורות כשאנחנו מנסים לראות מה עומד מולנו.
כשצריך לקרוא את האותיות הקטנות – למשל, כשמחפשים מספר במדריך הטלפונים של ירושלים – זה כמעט בלתי אפשרי בלי עדשות מתקנות. המצב הזה קיים לא רק בעולם החומרי, ולא רק כשמדובר בראייה ממשית, אלא גם בעולם הרוחני של קיום מצוות ומוסר אישי.
פעמים רבות נדמה לנו שאנחנו מתנהגים כראוי, כאשר בפועל ההתנהגות שלנו איננה נכונה או טובה, מפני שאיננו רואים את העניין בצורה נכונה. אנחנו לא משתמשים בעדשות המתקנות שקיבלנו באדיבות ההלכה, ההיסטוריה, מערכת הערכים היהודית והשכל הישר - כל הכלים שאמורים לסייע לנו לנהל את חיינו. בלי השימוש בכלים האלה, הטוב והרע, הברכות והקללות, נראים לנו מטושטשים ולא מוגדרים.
התורה רוצה שנראה בברור – שנהיה מסוגלים באופן אינסטינקטיבי לזהות מה טוב בחיים שלנו ומה רע. התורה עצמה טרחה לספק לנו את העדשות המתקנות שאנחנו צריכים כדי לראות בצורה ברורה ומדויקת. העדשות האלה מורכבות מקיום המצוות ומנאמנות לערכי התורה ולמסורת היהודית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".

אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!












