ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(טז: שליש תחתון – יז: סוף פרק שני)
חלק א – אגדתא
אולי כסיום לפרק – מימרות המראות את חשיבות ק"ש ותפילה, ועוד דברים אגביים:
- ר' אלעזר – מי שקורא ק"ש ומתפלל נוחל שני עולמים.
- תפילות אמוראים שונים בסיום התפילה:
- ר' אלעזר – שלום ושפע רוחני.
- רי"ח – רחמים.
- ר' זירא – שלא נחטא.
- ר' חייא – תורה ושמחה ואל יחשכו עינינו.
- רב – שפע רוחני וגשמי (תפילת ברכת החודש שלנו).
- רבי – הצלה מגורמים רעים (תפילת רבי שאחרי ברכות השחר).
- רב ספרא – שלום למעלה ולמטה.
- ר' אלכסנדרי/רב המנונא – קרן אורה ואל יחשכו עינינו.
- ר' אלכסנדרי – הצלה משאור שבעיסה (יצה"ר) ושעבוד מלכויות.
10. רבא – עד שלא נוצרתי איני כדאי (סיום תפילות יום כיפור).
11. מר בריה דרבינא – לשה"ר, כעפר (סיום 18 שלנו) הצלה מגורמים רעים.
12. רב ששת (בסיום תפילת תענית) שהתענית תחשב כהקרבת חלב ודם.
אגב, רי"ח בסיום איוב – סוף אדם למות... אשרי מי שעושה נחת רוח ליוצרו ונפטר בשם טוב.
- C. מרגלא בפומיה:
- ר"מ – גמור בלבבך לדעת את ה', תורה ויראת שמיים והישמרות מעוון.
- רבנן דיבנה – אני בריה וחברי בריה... אחד המרבה ואחד הממעיט...
- אביי – ערום ביראה ומרבה שלום.
- רבא – מטרת הלימוד (לשמה) להביא לתשובה ומעשים טובים.
- רב – עולם הבא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה (ושכר הנשים גדול משל הגברים, ששולחות ילדיהם ובעליהם ללמוד).
- D. מילות פרידה
- רבנן מר' אמי/ר' חנינא – תזכה בעוה"ז ובעוה"ב, תורה.
- רבנן מבית רב חסדא/ר' שמואל ב"נ – היו דורשים את הפסוק [1]
"אלופינו (מהיגינו) מסובלים (מח' רב ושמואל או רי"ח ור"א – מסובלים במצוות/יסורים,
אין פרץ – שלא יצא ממנו כאחיתופל,
ואין יוצאת – שלא יצא ממנו כדואג האדומי,
ואין צוחה ברחובותינו – שלא יצא ממנו כגיחזי (שצווח שהוא טמא (מצורע))".
[אגב, עוד מחלוקת רב ושמואל או רי"ח ור"א – "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" -
רב ושמואל או רי"ח ור"א – הכוונה לצדיקים שרחוקים מצדקת ה' כי (1. מקבלים בזכות. 2. אינם מקבלים (כמו שאומרת הבת קול על חנינא).
רב יהודה ורב אשי – הכוונה לגויים במקום שאף אחד מהם לא התגייר.
חלק ב – האם כל חתן רשאי לקרות?
במשנה – לרבנן – כן, רשב"ג – לא (חושש ליוהרא).
קשה: והרי לגבי עבודה בתשעה באב:
האם סתם אדם יכול להיבטל ממלאכה ב9 באב במקום שנהגו לעבוד?
רבנן – לא התייחסו, רשב"ג – כן (עדיף!).
תשובות:
- רי"ח – להחליף השיטות.
- רב שישא בריה דרב אידי – כולם חוששים ליוהרא, אלא שיש מצבים שלא ישימו לב:
רבנן בחתן – כי כולם קוראים.
רשב"ג ב 9 באב – יחשבו שסתם אין לו עבודה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
