ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גם בתחילת הציווי על הקורבנות מודגש ביותר מקום האדם ורצונו כבסיס להקרבה המעשית של הקורבן. "אדם כי יקריב מכם", כביכול האדם מקריב את עצמו. ואחר כך נאמר: "יקריב אותו לרצונו לפני ה'". ואמרו חכמים: "לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם" (מנחות קי). כלומר, לא ההבאה הטכנית היא עיקר המבוקש בקורבן, כי אם השינוי המתחולל בלב האדם.
לפני עשרות שנים הרב קוק זצ"ל הזדעזע לשמע הדעה כאילו "היהדות מודדת את נאמנות היהודי לדתו, לא על פי רעיוניו ומחשבותיו, כי אם על פי מעשיו אם מקיים הוא את המצוות והחוקים אשר שמה התורה לחובה על עם ישראל או לא". והרב זצ"ל הגיב: "איך ייתכן הדבר שאנחנו נעמיד את מצב האומה על פי יסוד רפוי כזה, שהוא מוכחש מכל ההכרה הפנימית שלנו ומכל המסורת והאמונה כולה. ישראל הוא גוי צדיק שומר אמונים, ואבינו הראשון נשתבח באמונתו 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה', ואין קץ לשבח וקילוס של תכונת האמונה המפוזרים בספרי קודשנו, וזהו דבר פשוט ומבואר לכל 'דרחמנא ליבא בעי'. ועתה, לעת הבנין היסודי של האומה, נבוא אנחנו ונעמיד יסוד מטעה כזה שדי לנו במצוות אובטומטיות, שיעשו מטעם קונסטיטוציה או 'מקבעת' לאומית, לא בתור דבר ה' ותורתו, אלא בתור מצוות אנשים מלומדה, היתכן להיות כדבר הזה?" (מאמרי ראי"ה).
הגלות הכריחה את עם ישראל להשקיע במעשים. לא היינו פנויים לעבודת הלב ולא היינו ראויים לכך. 'מצוות אנשים מלומדה' היתה דרך היסוד בעבודת ה'. אך חזרנו לארצנו ואנו צריכים לחזור לבריאות בעבודת ה'. לצערנו, יש המבקשים להמשיך ואולי אף להעצים את דרך עבודת ה' המעשית. מבחינתם הצדיק נמדד בכמות ולא באיכות. לא כוונות לעבודת ה' אלא מעשים בלבד. מי שצועק יותר הוא הלמדן, ומי שמתנדנד בתפילה הוא המתפלל.
אבל מה שהתאים לגלות לא מתאים בימינו.
בתפישת עולם כזו ברור שהמחמיר יותר הוא הנחשב כצדיק יותר. ממילא חייבים לחפש עוד ועוד חומרות ומעשים קיצוניים בכדי להיות 'צדיק' גדול יותר ולהרגיש עובד ה'.
ההתעקשות לאחוז בדרך זו מביאה עלינו עיוותים וחוסר הארה בעבודת ה'. "אני רואה שעיקר מניעת ההצלחה בכל מה שעושים לחזק את היהדות... הוא מפני שנזנח האור האלקי, נזנח לגמרי מן הלב והמוח. הכל פונים עכשיו רק לתקן את ה'פראסטע פרומקיט' (=חרדות פשוטה), כאילו יהיה אפשר להחיות את העולם בגוף ללא נשמה" (אגרות ראיה קלב).
ברור שהיהדות אינה דת של אמונה בלב בלבד, אך היא אינה דת המעידה את דרכה על חיובים מעשיים בלבד. עיקר חיינו באמונת הלב והיא פורצת ומנהלת את חיינו המעשיים. למה קדמה פרשת "שמע" ל"והיה אם שמוע"? ללמדנו שקודם יקבל עליו עול מלכות שמים ואחר כך עול מצוות.
הגיע הזמן לשינוי סדרי החיים. הגיע הזמן להעמיד במרכז החינוך ועבודת ה' את בניין הרצון והלב ומתוכו את המעשים. הגיע הזמן להפסיק את ההתלהבות מחד, ואת ההתבהלות מאידך, מהמראה חיצוני ומהמעשים הנראים כלפי חוץ.
עלינו לבחון כמה זמן בחינוך ילדינו אנו משקיעים בהכוונה המעשית בלבד וכמה זמן אנו מקדישים לבניין הרצון ולעבודת ה' מתוך הזדהות והפנמה. נפסיק לגדל קופים שעושים מעשים כאלה ואחרים ונפסיק להיות רובוטים. עלינו להצמיח יותר עובדי ה' באמת ואוהבי תורה באמת. לא אהבת לימוד התורה כי אם אהבת התורה ומתוכה לימוד התורה. "לרצונכם תזבחוהו" נאמר, ולא תזבחוהו לרצונכם. הרצון הוא מקור המצוות ועבודת ה'. מתוך הרצון יש משמעות וערך לכל המעשים והמצוות.
מתוך העיתון בשבע
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
איך לקשור את הסכך?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
