ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
ובכן, על רגל אחת ובתמצית מתחייבת:
א. ראשונים נחלקו בשאלת מנייתה של מצוות יישוב ארץ ישראל כמצוות עשה, כמו גם בשאלת הגדרת דרך קיומה של המצווה. רמב"ן מנאה וכתב "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". ואולם האם די בעצם הישיבה? רבי יהושע מקוטנא הבהיר כי "עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש א"י שתהיה תחת ירושתנו, לא על ביאה ריקנית של עתה". תפישה דומה עולה גם מדברי המגילת אסתר, ר"צ הכהן מלובלין ועוד, ומכללם נמצאת למד כי קיום מצווה זו תלוי ועומד על בלימה: יש או אין עצמאות.
ב. החיוב במצוות התלויות בארץ מותנה בתנאים שונים, אף אין דין המצוות השונות – תרומות ומעשרות, שמיטה ויובל, חלה וערלה וכו' – זהה. עם זאת, אחד מהתנאים המשמעותיים לקדושת הארץ שמן התורה הוא "ביאת כולכם – כל יושביה עליה". ספר הלכות ארץ ישראל (אשר חובר כנראה בתקופת הרא"ש, גם אם לא על ידי הטור עצמו) כתב בנוגע לחיוב דאורייתא של מצוות חלה כי "אם תהיה עיר אחת בארץ ישראל מיוחדת לדירת ישראל והשדות מיוחדות לישראל, ולא תהיה אימת גוי שיוכל לגרשם ממנה, זו היא קדושתה וחייב במעשר מדאורייתא". שוב נמצאת למד כי הסרת שעבוד כדי כך משמעותית, שהיא גורם מכריע לקביעת אופיין של מצוות.
ג. נחלקו ראשונים בשאלה אם בימי בית שני המשיכו להתענות צום תשעה באב בגין חורבן ראשון, או שעם בניינו של השני פסקו מתענית ואדרבה הפכוהו ליום "ששון ושמחה ומועדים טובים" ורק אחר חורבן שני שבו להתענות. דעת הרמב"ם היא שאכן בימי בית שני התענו. כל זאת למה, הרי אם התענית נקבעה בשל חורבן – עתה המקדש קיים! הסיק אפוא בעל השפת אמת שהנקודה המכרעת לקביעת התענית היתה היעדר "מלכות ישראל", לכן "כשהיו כפופין תחת יד האומות, אפילו בזמן בית המקדש" לא חדלה עילת התענית. ומן השלילה אז אל החיוב עתה: שבנו ולמדנו כי הסרת שעבוד כדי כך משמעותית, שהיא הגורם המכריע אם להמשיך ולהתענות אם לאו.
ד. מעיקר הדין מוטלת חובת קריעה על הרואה את ערי יהודה בחורבנן: "הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר וקורע". בשעתו הורה בעל המשנה ברורה, בעקבות דברי הבית יוסף והב"ח, שקריטריון מרכזי להגדרת חורבן הוא הזהות השלטונית. ולכן גם אם העיר בנויה, כל עוד השלטון הוא נוכרי הרי שדינה כחרבה ויש לקרוע עליה. הורה אפוא רבנו הרצי"ה קוק זצ"ל על היפוכו של דבר עם השבתה של הריבונות היהודית: אין לקרוע על ערי יהודה. שוב נמצאת למד כי הסרת שעבוד משמעותית להגדרת חורבן ולהלכות הנובעות מכך.
ה. מעיקר הדין, "הרואה בתי ישראל ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה". בשאלה אם הלכה זו נוהגת רק בארץ ישראל או גם בחו"ל, אם הכוונה רק לבתי כנסיות או לכלל בתי ישראל, חלוקים ראשונים (בעיקר רי"ף ורש"י). זאת ועוד, דיון פרשני התפתח סביב לשון רש"י: "כגון ביישוב בית שני". הבית יוסף מבאר שמדובר בבתי ישראל של מנהיגים ועשירים שיושבים בתוקף ובגבורה, בלא שטן ובלא פגע רע. בשל כלל המחלוקות, היו לא מעט מהפוסקים דרי חו"ל שהורו לא לברך ברכה זו, ודאי לא בשם ומלכות (משנה ברורה, שם). ואולם, לאור שיבת ציון של העת החדשה וקימום ריבונות עם ישראל בארצו, כתב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל כי אמנם "לא היה מקום לברך ברכה זו עד הקמת מדינה ישראלית... אבל כאשר זכינו לשלטון ישראל בארץ ישראל, ניתן לברך ברכה זאת", וציין שכך נהג רבנו הרצי"ה הלכה למעשה. כך גם כתב הרב יששכר תמר: "ונ"ל פשוט שבזמננו שיש לנו מדינת ישראל... שהעיקר בזה שיש שלטון ישראל. והבית יוסף כיוון בזה שאמר אבל בזמן הזה לא, מפני שבימיו בארץ ישראל היה שלטון הערבי מציק, וכן נראה מלשון רש"י כגון ביישוב בית שני". הנה כי כן, בכוחה של ריבונות להשיב עטרת ברכות ליושנה.
ו. לבסוף, פטור בלא ענייני דיומא לא ניתן: קולמוסים רבים נשברו בנוגע לחיוב אמירת הלל ביום העצמאות, כהודאה לבורא עולם על כל הטוב אשר גמלנו. על מה מבוססת חובה חלוטה זו? בין השאר על הנחיית הגמרא בנוגע לפורים – בו דווקא לא אומרים הלל, ואחד מן הטעמים הוא: "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ומן השלילה שם אל החיוב כאן: נמצאת למד כי הסרת שעבוד מצדיקה ומצריכה הלכתית אמירת הלל.
אשרינו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
