ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
ובכן, על רגל אחת ובתמצית מתחייבת:
א. ראשונים נחלקו בשאלת מנייתה של מצוות יישוב ארץ ישראל כמצוות עשה, כמו גם בשאלת הגדרת דרך קיומה של המצווה. רמב"ן מנאה וכתב "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". ואולם האם די בעצם הישיבה? רבי יהושע מקוטנא הבהיר כי "עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש א"י שתהיה תחת ירושתנו, לא על ביאה ריקנית של עתה". תפישה דומה עולה גם מדברי המגילת אסתר, ר"צ הכהן מלובלין ועוד, ומכללם נמצאת למד כי קיום מצווה זו תלוי ועומד על בלימה: יש או אין עצמאות.
ב. החיוב במצוות התלויות בארץ מותנה בתנאים שונים, אף אין דין המצוות השונות – תרומות ומעשרות, שמיטה ויובל, חלה וערלה וכו' – זהה. עם זאת, אחד מהתנאים המשמעותיים לקדושת הארץ שמן התורה הוא "ביאת כולכם – כל יושביה עליה". ספר הלכות ארץ ישראל (אשר חובר כנראה בתקופת הרא"ש, גם אם לא על ידי הטור עצמו) כתב בנוגע לחיוב דאורייתא של מצוות חלה כי "אם תהיה עיר אחת בארץ ישראל מיוחדת לדירת ישראל והשדות מיוחדות לישראל, ולא תהיה אימת גוי שיוכל לגרשם ממנה, זו היא קדושתה וחייב במעשר מדאורייתא". שוב נמצאת למד כי הסרת שעבוד כדי כך משמעותית, שהיא גורם מכריע לקביעת אופיין של מצוות.
ג. נחלקו ראשונים בשאלה אם בימי בית שני המשיכו להתענות צום תשעה באב בגין חורבן ראשון, או שעם בניינו של השני פסקו מתענית ואדרבה הפכוהו ליום "ששון ושמחה ומועדים טובים" ורק אחר חורבן שני שבו להתענות. דעת הרמב"ם היא שאכן בימי בית שני התענו. כל זאת למה, הרי אם התענית נקבעה בשל חורבן – עתה המקדש קיים! הסיק אפוא בעל השפת אמת שהנקודה המכרעת לקביעת התענית היתה היעדר "מלכות ישראל", לכן "כשהיו כפופין תחת יד האומות, אפילו בזמן בית המקדש" לא חדלה עילת התענית. ומן השלילה אז אל החיוב עתה: שבנו ולמדנו כי הסרת שעבוד כדי כך משמעותית, שהיא הגורם המכריע אם להמשיך ולהתענות אם לאו.
ד. מעיקר הדין מוטלת חובת קריעה על הרואה את ערי יהודה בחורבנן: "הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר וקורע". בשעתו הורה בעל המשנה ברורה, בעקבות דברי הבית יוסף והב"ח, שקריטריון מרכזי להגדרת חורבן הוא הזהות השלטונית. ולכן גם אם העיר בנויה, כל עוד השלטון הוא נוכרי הרי שדינה כחרבה ויש לקרוע עליה. הורה אפוא רבנו הרצי"ה קוק זצ"ל על היפוכו של דבר עם השבתה של הריבונות היהודית: אין לקרוע על ערי יהודה. שוב נמצאת למד כי הסרת שעבוד משמעותית להגדרת חורבן ולהלכות הנובעות מכך.
ה. מעיקר הדין, "הרואה בתי ישראל ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה". בשאלה אם הלכה זו נוהגת רק בארץ ישראל או גם בחו"ל, אם הכוונה רק לבתי כנסיות או לכלל בתי ישראל, חלוקים ראשונים (בעיקר רי"ף ורש"י). זאת ועוד, דיון פרשני התפתח סביב לשון רש"י: "כגון ביישוב בית שני". הבית יוסף מבאר שמדובר בבתי ישראל של מנהיגים ועשירים שיושבים בתוקף ובגבורה, בלא שטן ובלא פגע רע. בשל כלל המחלוקות, היו לא מעט מהפוסקים דרי חו"ל שהורו לא לברך ברכה זו, ודאי לא בשם ומלכות (משנה ברורה, שם). ואולם, לאור שיבת ציון של העת החדשה וקימום ריבונות עם ישראל בארצו, כתב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל כי אמנם "לא היה מקום לברך ברכה זו עד הקמת מדינה ישראלית... אבל כאשר זכינו לשלטון ישראל בארץ ישראל, ניתן לברך ברכה זאת", וציין שכך נהג רבנו הרצי"ה הלכה למעשה. כך גם כתב הרב יששכר תמר: "ונ"ל פשוט שבזמננו שיש לנו מדינת ישראל... שהעיקר בזה שיש שלטון ישראל. והבית יוסף כיוון בזה שאמר אבל בזמן הזה לא, מפני שבימיו בארץ ישראל היה שלטון הערבי מציק, וכן נראה מלשון רש"י כגון ביישוב בית שני". הנה כי כן, בכוחה של ריבונות להשיב עטרת ברכות ליושנה.
ו. לבסוף, פטור בלא ענייני דיומא לא ניתן: קולמוסים רבים נשברו בנוגע לחיוב אמירת הלל ביום העצמאות, כהודאה לבורא עולם על כל הטוב אשר גמלנו. על מה מבוססת חובה חלוטה זו? בין השאר על הנחיית הגמרא בנוגע לפורים – בו דווקא לא אומרים הלל, ואחד מן הטעמים הוא: "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ומן השלילה שם אל החיוב כאן: נמצאת למד כי הסרת שעבוד מצדיקה ומצריכה הלכתית אמירת הלל.
אשרינו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
