ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יז: במשנה – יח: 10-)
חלק א - שביתת כלים
ב"ש – יש איסור, ב"ה – מותר.
א. המקרים במשנה -
שריית דיו, סימנים (צבע) וכרשינים (קטניות)
הכנסת אוני פשתן לתנור, צמר ליורה עם צבע,
מצודות חיה, עופות ודגים.
(להלן בברייתא (סעיף ג) נראה מקרים נוספים).
ב. דווקא במלאכה שיש עליה חטאת בשבת עצמה
- סוף המשנה – מותר לב"ש לטעון קורות בית הבד (זיתים) ואת עיגולי הגת (ענבים), כי גם בשבת עצמה זה לא חטאת (כי כבר טחנו/דרכו לפני כן).
- שריית הדיו במים – מגבל, ואסור משום לש.
רב יוסף – זה נתון במחלוקת לגבי נתינת קמח למים:
רבי – חייב,
ר' יוסי – עד שיגבל (ואומר זאת גם בדבר שלא צריך גיבול, כמו אפר, וממילא גם בצבע ודיו).
ג. מגבלות על ההיתר והאיסור
A. ברייתא:
מותר –
פתיחת פקק לגינה ומתמלאת מים,
מוגמר/גופרית תחת הכלים
קילור על העין, איספלנית על המכה.
אסור -
חיטין לריחיים של מים
כמי הברייתא ולמה מותר/אסור:
- 1. רבה – ב"ה, ובחיטין אסור כי עושה רעש וזה זלזול בשבת.
- 2. רב יוסף – ב"ה: כשלא עושה מעשה (אין תזוזה) מותר, וכשעושה מעשה (חיטים) אסור.
דחייה – רב אושעיא – ב"ה מתירים גם כשעושה מעשה. - 3. רב יוסף – ב"ש, ומותר כשמונח על הקרקע.
(יח: 2+)
B. ודאי שגם לב"ש מותר להדליק נר בערב שבת!
וכן שעורין לשכר, קדירה על האש ושיפוד בתנור (שהייה), שמצטמק והולך.
תשובה – מותר דווקא אם מפקיר!
חלק ב – שהייה
(תחילת הסוגיה בבישול, בהמשך (d) – צלייה).
ברייתא – אסור למלא קדירה עססיות או נחתום של מים ולשים בתנור/על האש.
למה?
- כב"ש (שביתת כלים, אא"כ הפקיר).
- כב"ה – שמא יחתה בגחלים (צריכים הרבה בישול, אפילו יותר מהלילה והיום)
ולמה במקרים הבאים לא אסרו:
- ממילא לא ירצה לחתות:
במוגמר וגופרית (ברייתא יח.) – העשן רע.
אונין של פשתן (משנה יז:) – הרוח קשה. - בצמר ליורה (משנה יז:):
שלא יחתה – עקורה (למעשה אפשר גם גרוף וקטום, או קש וגבבה).
שלא יגיס – שהמכסה מחובר בטיט. - רמות שונות של בישול:
- חי לגמרי – מותר (קדרא חייתא) כיון שממילא ללילה לא יספיק וליום כן, לא יחתה.
- מבושל כל צרכו – מותר,
- מבושל ולא מבושל – אסור, אא"כ זרק שם גם חתיכה חיה
- צלי -
צליית גדי ואייל בתוך תנור, יש 2 איכא דאמרי לגבי הכנסה לתנור (החשש הוא שמא יפתח התנור ויחתה בתוכו):
|
| גדי (הרוח מזיקה) | אייל |
| סגור בטיט | מותר | 1. מחלוקת |
| לא סגור בטיט | 1. מחלוקת | 1. אסור |
המחלוקת:
ר' ירמיה – אסור,
רב אשי מתיר,
תשובה:
1. באיל בלי טיט – כלומר זה כמו אייל.
2. שם זה על גחלים ולא בתוך תנור, אז יותר סיכוי שיחתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
