ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
הורים ומורים יודעים היטב כמה קשה לגדל ולחנך ילדים להיות מוסריים ונעימים. זאת לא בעיה חדשה של ימינו, או של האייפון. זאת היתה משימה קשה תמיד. שלמה המלך מלמד אותנו ש"אין חדש תחת השמש", והתורה עצמה מעידה על העובדה ש"יצר לב האדם רע מנעוריו".
מכאן עולה שהבעיות שמשפיעות על העולם ללא הרף הן אישיות ולא מוסדיות. הבעיות שמתעוררות בכל הנוגע לקיום מצוות, ילדים בסיכון וכדומה, כולן אישיות ופרטיות ונוגעות לילדים האלה שמתפתים לברק של החטא שמאפיין את העולם שבחוץ. על אף שהמורים בבתי הספר והמחנכים בישיבות רחוקים מלהיות מושלמים, שהרי גם הם רק בני אדם, שינוי תוכניות הלימודים, מעבר למוסד אחר ואפילו החלפת מורים אינם תרופת פלא.
הבדיחה המוכרת שואלת "כמה פסיכיאטרים צריך כדי להחליף נורה", והתשובה היא "אחד, אבל הנורה צריכה לרצות להתחלף." זה בדיוק העניין עם בני אדם. בסופו של דבר, כל דבר הוא אישי ופרטי.
כשתנועת הרפורמית הפכה לכוח משמעותי בחברה היהודית לפני כמאתיים שנה, הגיב רבנו ישראל ליפקין מסלנט בהקמת תנועת המוסר, שהתמקדה בתיקון המידות ובהתנהגות המוסרית של היהודי. הוא אמר אמירה קולעת בעניין זה: "תנועת הרפורמה באה לשנות את היהדות, ותנועת המוסר באה לשנות את היהודים".
כישלון הרפורמה טמון בעבודה שהיא לא משנה את היהודים. היא לא מונעת את ההתבוללות או את הניכור. היא מבקשת לשנות את המוסדות - את הרבנות הרשמית, את בתי הדין הרבניים וכדומה - אך היא לא באה אל האדם בתביעות אישיות. הדת צריכה לתת מענה לפרט, בין אם הוא נמצא בנישואי תערובת, חילוני לגמרי, לא מחויב ליהדות, מעדיף ללכת אחרי תאוות הגוף שלו או "נהנה" מבורות בכל הנוגע לעקרונות היהדות ולסיפורו של העם היהודי. הרפורמה לא באה בשום תביעות לאדם. היא מפנה את כולן רק למוסדות והדת עצמה.
בעולם האורתודוכסי גם תנועת המוסר נכשלה כתנועה המונית. היום, במקרים רבים מדי, הדברים החיצוניים הם חזות הכול, ואילו הנשמה הפנימית נזנחת. אך הקב"ה לא מתעניין בדברים חיצוניים. "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". אין פתרונות קלים לתחלואים שלנו. אין כל פסול בשיטות הוראה ולימוד חדשות ולעתים הן אפילו טובות, אבל התלמיד צריך לרצות להתחנך וללמוד.
החליפה השחורה והחולצה הלבנה לא יכולים לתקן לב חוטא. לכן שום חידוש של ימינו לא זכה להצלחה רחבה. אנחנו כל הזמן עסוקים בממשלות, בתי ספר, מוסדות וכדומה, כאשר האתגר האמיתי הוא אישי לכל אדם.
מאז תקופת ההשכלה האמינו בתרבות המערב, או לפחות במוסדות האקדמיה שלה, שההיסטוריה היא התקדמות קווית של הציוויליזציה. העולם הולך ומשתפר בהתמדה, שעד מהרה המלחמות ייעלמו ואת מקומן יתפסו שיתוף פעולה ואחווה שמחכים מעבר לפינה. הבעיה היא שמאות השנים האחרונות היו מלאות דיכוי ושפיכות דמים, ולא הגענו מעבר לפינה.
אין ספק שהטכנולוגיה והרפואה התקדמו באופן כזה, אך לא התנהגות בני האדם. בגלל יתרונות הטכנולוגיה, המלחמות היום הרסניות ורצחניות לאין שיעור יותר מאי-פעם. הטרור קטלני יותר, והפשיעה לא פחתה אלא רק נעשתה אלימה יותר וחמושה יותר.
השקפת היהדות על ההיסטוריה היא מעגלית, כפי שאמר שלמה המלך, "מה שהיה הוא שיהיה". זאת משום שהמאבק בין טוב לרע הוא, במהותו, מאבק אישי ופרטי. פוליטיקאי אמריקני חד תפיסה אמר פעם "כל פוליטיקה היא מקומית". על אותו משקל, כל מוסריות, טוב-לב, חמלה, יושר ואמונה אמיתית הם עניין אישי צרוף.
משום כך, אסור לנו לזלזל בכוחות הרשע שקיימים בתוכנו ומקיפים אותנו. יש להילחם בהם ולהביס אותם, אבל נצליח להביס אותם אך ורק אם הפרט יכיר בקיומו של המאבק הזה (שנקרא חיים) ויהיה מוכן לנצח בו. את הניצחון הזה אי אפשר להשיג בשינוי הכללים או בתקווה לתרופת קסם שתבוא מהממשלה והמוסדות, אלא רק בתיקון עצמי בלתי פוסק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
