ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ראש הקבוצה, שהיה מנוסה במלאכה, הציע להם לשנות את ה'דיסק' בגישה היסודית שלהם לפעילות. לטענתו, בני החבורה פנו בביישנות לעוברים ברחוב, מפני שהם לא האמינו שה'מוצר' אותו הם משווקים אכן יועיל ל'לקוחותיהם'.
הוא הדגים לפניהם דרך פעולה אחרת. הוא נטל לידיו ספר תהילים, ואמר – ספר זה עושה לי טוב. בתחינותיו אני שופך את ליבי בשעות מצוקה, ובמזמוריו אני משורר ושמח בחגים וברגעי שמחה. אני מעוניין להעניק מהטוב הזה ליהודי נוסף שאני אוהב. בסיימו את דבריו, הוא נטל את הספר בהתלהבות רבה וניגש ליהודי שעבר ברחוב...
חשיבה זו היא אבן יסוד לא רק ל'הפצות', כי אם גם לחינוך ילדים, ול... פוליטיקה.
טבעו של האדם, שהוא מעוניין להנחיל את דרכו לסביבתו. את ילדינו אנו מחנכים, על סביבתנו אנו משפיעים, ובבחירות אנו מצביעים למפלגה שתפעל להנחלת דרכנו בעיר ובמדינה.
תכונה זו יכולה לבוא משתי נטיות בנפש. האחת היא מידת ה'נצחנות'. האדם רוצה שדרכו תשתלט ותתפשט, וכך תוכח צדקתו, ו'כוחו' יגדל. בדרך זו האדם מעוניין בטובת עצמו ולא בטובת זולתו.
אך יש גם דרך שנייה - האדם רוצה בטובת הזולת. הוא חש שדרכו היא טובה ולכן הוא מעוניין להעניק מהטוב הזה לזולתו.
אומרת המשנה באבות – "הווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה". אמר על כך הרצי"ה קוק זצ"ל – לא כתוב אוהב את הבריות על מנת לקרבן לתורה. אסור לאדם לאהוב את הבריות ולעזור להם רק במטרה לקרבם על ידי כך לתורה. אלא צריך האדם לאהוב את הבריות בכל מקרה, ובנוסף – לקרבם לתורה.
אנשים רבים לומדים ממשנה זו, שהקירוב לתורה אינו קשור לאהבת הבריות. אולם מי שמתבונן לעומק במשנה ובדברי הרצי"ה, ומחובר בכל נפשו לנטייה השנייה, הרי שאהבתו לבריות גורמת לו לקרבם לתורה. כשם שמי שאוהב את הבריות עושה עימם צדקה וחסד גשמיים, כך הוא עושה עימם צדקה וחסד רוחניים. מרוב אהבה לבריות, אנו מעניקים להם את הטוב ביותר שיש לנו – דרך התורה הקדושה. איננו אינטרסנטים (כדרך הראשונה), איננו אוהבים את הבריות כדי לקרבם לתורה. להיפך - אנו אוהבים את הבריות בכל תנאי, ולכן אנו מקרבים אותם לתורה.
כך נהג אברהם אבינו, איש החסד ואהבת הבריות. מרוב אהבה, הוא רץ חולה בחום היום לקראת שלושה נוודים עובדי אלילים. כחלק מאהבתו לבריות, הוא הציע לאורחיו מזון גשמי ורוחני. אולם, בטרם 'פתח' לפניהם שולן, הוא הקדים והציע מים לרחיצת הרגליים. "כסבור שהם ערביים המשתחווים לאבק רגליהם, והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים לביתו" (רש"י). באהבתו העצומה הוא הקדים לזכותם במצווה, הסרת אלילי הניכר.
אין פלא, שאהבה זו לתורה עברה גם לזרעו אחריו – "כי ידעתיו, למען... יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה'...".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.














