ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
וְזֶה הוּא אֲשֶׁר דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ יִתְעַלֶּה שֶׁנְּכַוֵּן אֵלָיו, בְּאָמְרוֹ: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה), רְצוֹנוֹ לוֹמַר: בְּכֹל חֶלְקֵי נַפְשְׁךָ, שֶׁתָּשִׂים תַּכְלִית כֹּל חֵלֶק מִמֶּנָּה תַּכְלִית אַחַת, וְהִיא: לְאַהֲבָה אֶת ה'3. וּכְבָר זֵרְזוּ הַנְּבִיאִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם גַּם כֵּן עַל זֶה הָעִנְיָן, וְאָמְרוּ: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו), וּפֵרְשׁוּ הַחֲכָמִים וְאָמְרוּ: "וַאֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה" (ברכות סג ע"א), כְּלוֹמַר: שֶׁתָּשִׂים לַפֹּעַל הַהוּא תַּכְלִית כְּלַפֵּי הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ הָיְתָה בּוֹ עֲבֵרָה בְּצַד מִן הַצְּדָדִים4. וּכְבָר כָּלְלוּ הַחֲכָמִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם זֶה הָעִנְיָן כֻּלּוֹ בַּקָּצָר שֶׁבָּאֲמָרִים, וְהִקִּיפוּ הָעִנְיָן הֲקָפָה שְׁלֵמָה עַד מְאֹד, עַד שֶׁאַתָּה, אִם תִּבְחַן קֹצֶר אוֹתָן הַמִּלִּים, אֵיך הִבִּיעוּ זֶה הָעִנְיָן הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם אֲשֶׁר כְּבָר חֻבְּרוּ בּוֹ חִבּוּרִים וְלֹא הֵכִילוּהוּ - תֵּדַע שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֹחַ אֱלֹהִי בְּלֹא סָפֵק. וְהוּא אָמְרָם בְּצִוּוּיֵיהֶם: "וְכֹל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם" (אבות ב, טו). וְזֶה הוּא הָעִנְיָן אֲשֶׁר בֵּאַרְנוּהוּ בְּזֶה הַפֶּרֶק. וְזֶה שֵׁעוּר מַה שֶּׁרְאִינוּהוּ רָאוּי לְהִזָּכֵר הֵנָּה לְפִי אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת.
___________________________
בכח אלוקי – בסייעתא דשמיא.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
2 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק חמישי חלק ב'
3 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק חמישי חלק ג'
4 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שישי חלק א'
טען עוד
האידיאל אליו מכוון אותנו הרמב"ם בפרק זה הוא גבוה ולא קל להעפיל אליו. זוהי מטרה עליונה כל כך עד שהרמב"ם אומר שאדם המכוון את כל חייו על פי מטרה זו איננו נופל ממדרגת הנביאים! קל לנו להשלות את עצמנו לפעמים שכל מה שאנחנו עושים הוא לשם מטרה עליונה. אלא שלרוב, אנחנו מכופפים את המטרה אל האמצעים ולא מכוונים את האמצעים אל המטרה. אנחנו מאד רוצים לאכול אוכל טעים או רוצים לראות איזה סרט, וסביב הרצון הזה אנחנו 'תופרים' איזו אידיאולוגיה. לא צריך להשלות את עצמנו. הלואי ונגיע למדרגה בה נחיה חיים מאוזנים בהם כל כח מקבל את מקומו הנכון על פי הדרכת התורה, כפי שלמדנו בפרק ד'. פרק ה' הוא חיים במדרגה אחרת. מדרגה שבה באמת מה שמעניין אותי בכל פעולה הוא האם הפעולה הזאת מקרבת אותי אל ה' או מרחיקה אותי ממנו. במדרגה זו כל מעשה קטן הוא בעל משמעות, שאם לא כן – הוא לא היה נעשה. זוהי המשמעות של דברי שלמה המלך במשלי: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", בכל פעולה שתעשה חפש כיצד אתה יודע דרכה את ה'. וגם חכמים ביטאו בפרקי אבות את הרעיון הזה בתמציות: "וְכֹל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם". בחמשת המלים הללו, בתמצות וריכוז מדהים, ביטאו חז"ל עולם שלם. מדרגת חיים שמרימה את האדם לגבהים חדשים. לפגישה עם רצון ה' בכל צעד ושעל מחייו.
הרחבות
1. מהי מדרגת משה רבינו בעבודת ה'?
בהמשך הספר (בפרק ז') מבחין הרמב"ם בין נבואת משה רבינו לשאר הנביאים (ובהרחבה - ב'הקדמה לפרק חלק'). כאן משרטט הרמב"ם את המדרגה הרוחנית של כלל הנביאים, אך מהי מדרגתו המיוחדת של משה רבינו?
"בהגיע איש מבני אדם... לענין שיהיה בו מספר עם בני אדם ומתעסק בצרכי גופו, ושכלו כולו בעת ההיא יהיה עם השי"ת והוא לפניו תמיד בלבו, ואע"פ שגופו עם בני אדם... זאת המדרגה איני אומר שהיא מדרגת כל הנביאים, רק אומר שהיא מדרגת משה רבנו עליו השלום ... וזאת ג"כ מדרגת האבות ... כי תכלית כונתם כל ימי חייהם להמציא אומה שתדע השם ותעבדהו... ומפני זה זכו לזאת המדרגה" (מורה נבוכים, ג נא).
זוהי מדרגה הגבוהה יותר מהמתואר כאן.
2. התכלית - השגת ה' או אהבת ה'?
יש כאן סתירה: בתחילת הפרק כתב הרמב"ם שהתכלית היא השגת ה' , ואילו בסוף הפרק כתב שהתכלית היא אהבת ה' ! בהל' תשובה (י, ו) מתברר הקשר ביניהם: "אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו". המטרה הסופית היא אהבת ה' , אבל הדרך להגיע אליה היא ידיעת ה'. לכן פתח הרמב"ם בידיעה וסיים באהבה.
3. "'בכל דרכיך דעהו' - אפילו לדבר עבירה" (ברכות סג.)
כאן הסביר הרמב"ם, שגם במעשה שנראה כעבירה צריך לכוין לשם שמים. בפירוש המשנה (ברכות ט, ה) הסביר הרמב"ם באופן שונה, שמדובר במעשה עבירה ממש: "שישים בלבו אהבת האל והאמונה בו אפילו בעת המרי והכעס והרוגז'. ברוח זו כתב הרב קוק : 'התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו' - "אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו. מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות , והחפץ הזה הוא יסוד התשובה' (אורות התשובה, ו ב; ה ו).
שאלות לדיון
מדוע מי שכל מעשיו לשם שמים הוא במדרגת נביא או קרוב לה?
"בכל דרכיך דעהו" - איך אפשר לדעת את ה' אפילו בשעת החטא?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לבדוק את החמץ שבלב
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
