ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְעַל זֶה הָאֹפֶן בְּעַצְמוֹ הָיָה עֹנֶשׁ סִיחוֹן מֶלֶך חֶשְׁבּוֹן. שֶׁהוּא, לְמַה שֶּׁקָּדַם מִמִּרְיוֹ אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֻכְרָח עָלָיו - עֲנָשׁוֹ ה' בְּשֶׁמְּנָעוֹ מִלְּהֵעָנוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהֲרָגוּהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ: "וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶך חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ, כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ" וְכוּ' (דברים ב, ל). וַאֲשֶׁר הִקְשָׁה דָּבָר זֶה עַל הַמְפָרְשִׁים כֻּלָּם, הוּא חָשְׁבָם כִּי סִיחוֹן נֶעֱנַשׁ עַל שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, וְאָמְרוּ: אֵיך יֵעָנֵשׁ וְהוּא מֻכְרָח? כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁפַּרְעֹה נֶעֱנַשׁ, הוּא וְסִיעָתוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאֵין הַדָּבָר אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ הָיָה עָנְשָׁם אֵצֶל ה' עַל מַה שֶּׁקָּדַם מֵעָשְׁקָם - שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ, עַד שֶׁיָּחוּלוּ עֲלֵיהֶם כֹּל אוֹתָן הַמַּכּוֹת, וְהָיָה עֹנֶשׁ סִיחוֹן עַל מַה שֶּׁקָּדַם מֵעשֶׁק אוֹ עָוֶל שֶׁעָשָׂה בְּמַמְלַכְתּוֹ - שֶׁיִּמָּנַע מִלְּהֵעָנוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיַּהַרְגוּהוּ.
וּכְבָר בֵּאֵר ה' עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה, שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה פְּעָמִים יַעֲנשׁ קְצָת הַמַּמְרִים בְּשֶׁיִּמְנַע מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא יַנִּיחַ לָהֶם לִבְחֹר בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְכוּ' וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, י). וְזוֹ לָשׁוֹן גְּלוּיָה, שֶׁאֵינָה צְרִיכָה פֵּרוּשׁ, אֶלָּא הִיא מַפְתֵּחַ מַנְעוּלִים רַבִּים. וְעַל זֶה הָעִקָּר נִמְשָׁך מַאֲמַר אֵלִיָּהוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל הַכּוֹפְרִים מֵאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ: "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (מלכים א יח, לז), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁהֵם כַּאֲשֶׁר מָרוּ בִּרְצוֹנָם - הָיָה עָנְשְׁךָ לָהֶם שֶׁהֲסִירוֹתָ לִבּוֹתָם מִדֶּרֶך הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא הִנַּחְתָּ לָהֶם בְּחִירָה וְלֹא רָצוֹן לַעֲזֹב זֶה הַמֶּרִי, וְהִתְמִידוּ בִּגְלַל זֶה בִּכְפִירָתָם. עַל דֶּרֶך אָמְרוֹ: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (הושע ד, יז), רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הוּא חָבַר לָאֱלִילִים וַאֲהֵבָם - עָנְשׁוֹ שֶׁיֻּנַּח עַל אַהֲבָתָם, וְהוּא עִנְיַן "הַנַּח לוֹ". וְזֶה מִמִּבְחַר הַפֵּרוּשִׁים, לְמִי שֶׁיָּבִין דַּקּוּת הָעִנְיָנִים.
___________________________
פועל מה – מעשה מסויים. מפתח מנעולים רבים – פותרת קושיות רבות.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
13 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ה'
14 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ו'
15 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ז'
טען עוד
ביאורים
לאור הסברו של הרמב"ם אודות שלילת בחירתו של פרעה עולה השאלה: אם ניטלה מפרעה הבחירה, מדוע התבקש מספר פעמים לשחרר את בני ישראל? הסיבה לכך הייתה כדי ללמד את הדורות הבאים שישנה מציאות כזו של שלילת הבחירה החופשית מן האדם. במצב זה, גם אם יעלה על דעת פרעה שהוא יוכל ברצונו החופשי לשלח את עם ישראל, יראה לו ה' שאין הוא עוד אחראי על גורלו. כולו נתון בידי שליטתו של ה'. כך מסביר הרמב"ם גם את עונשו של סיחון מלך חשבון: חטאיו הקודמים גרמו לכך שכאשר בני ישראל רצו לעבור בארצו, הכביד ה' את ליבו ומנע ממנו להיענות לבקשת ישראל לעבור בגבולו. דבר זה הביא בסופו של דבר למלחמה בה הוכרע סיחון, הובס ובכך נגזר עונשו. העונש נבע ממעשים שקדמו למפגש עם ישראל, ובעקבותיהם נשללה בחירתו במפגש עם ישראל ובכך קיבל את עונשו.הרמב"ם מביא פסוקים רבים המוכיחים את אמיתת טענתו. בפסוקים אלה מוכח למעלה מכל ספק שישנם מצבים בהם נשללת מן האדם והעם הבחירה החופשית וזאת כדי להעניש את החוטאים. ניתן לסכם ששלילת הבחירה החופשית היא עונש המעיד על כך שהאדם איבד את מדרגת צלם האנוש שבו. מצבו המוסרי התדרדר עד כדי כך שלא נותר אלא לקחת לו את הדבר היקר ביותר – הבחירה החופשית. ניתן לדמות זאת לאדם שקיבל אוצר יקר ולא ידע כיצד להשתמש בו בצורה נכונה, דבר טבעי הוא שעונשו יהיה בכך שיילקח ממנו אותו האוצר.
הרחבות
1. שלילת הבחירה לשוב בתשובה – שיטת המבי"ט
המב"ט (בית אלוקים שער התשובה טז) חולק על הרמב"ם וסובר שאמנם ה' יכול ליטול את הבחירה לשוב בתשובה מגוי, אך לא מישראל: "באומות העולם אין קושי שיחזק הא-ל יתברך לב מי שהירבה לפשוע... אבל לישראל אי אפשר שנאמר זה".
אפשר לראות בהבחנה זו רעיון מהותי ועמוק. אדם שנשללה ממנו האפשרות לשוב בתשובה ממשיך להיות בעולם הזה ללא תכלית חיובית. לשוב להיות אדם טוב – הוא כבר לא יכול. מציאות כזו לא שייכת בישראל.
גוי יכול לחיות בעולם ללא שליחות אישית. אמנם אין דבר בבריאה לבטלה, וודאי שבקיומו תהיה תועלת כלשהי לבריאה, אולם שליחות אישית לא תהיה לו. כך אנו מוצאים בפרעה: ה' מסביר את התועלת שנסבבת ממנו לבריאה (שמות ט טז): "בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראותך את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ".
אולם בישראל זה לא כך. לא יתכן שאדם מישראל יחיה ללא תכלית חיובית וללא שליחות שה' מצפה ממנו. אם יהודי חי בעולם בודאי שהוא יכול עוד לתקן.
שאלות לדיון
למה חשוב להוכיח שה' יכול לבטל את הבחירה החופשית של האדם?

איך ללמוד אמונה?

האם מותר לפנות למקובלים?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

רמב"ם וכוזרי

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

לבדוק את החמץ שבלב

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר

עשרת המכות סוללות דרך

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















