ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בַּטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי
המידות המזגיות
לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בַּטֶּבַע, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, בַּעַל מַעֲלָה, וְלֹא בַּעַל חֶסְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בַּטֶּבַע בַּעַל מְלָאכָה מִן הַמְּלָאכוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת. אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה בַּטֶּבַע מוּכָן• אֶל מַעֲלָה אוֹ אֶל פְּחִיתוּת, בְּשֶׁיִּהְיוּ פְּעֻלּוֹת זוֹ קַלּוֹת עָלָיו מִפְּעֻלּוֹת זוּלָתָהּ. מְשַׁל זֶה, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם שֶׁמִּזְגּוֹ נוֹטֶה אֶל הַיֹּבֶשׁ, וְיִהְיֶה עֶצֶם מֹחוֹ זַך, מְעַט הַלֵּחֻיּוֹת, הִנֵּה זֶה יֵקַלּוּ עָלָיו הַזְּכִירָה וַהֲבָנַת הָעִנְיָנִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל אִישׁ בַּעַל לֵחָה לְבָנָה, רַב הַלֵּחוּת בַּמֹּחַ. אֲבָל אִם יֻנַּח אוֹתוֹ הַמּוּכָן בְּמִזְגּוֹ אֶל זֹאת הַמַּעֲלָה•, מִבְּלִי לִמּוּד כְּלָל, וּמִבְּלִי שֶׁיְּעוֹרְרוּ בּוֹ כֹּחַ - הֲרֵי הוּא יִשָּׁאֵר סָכָל בְּלֹא סָפֵק. וְכֵן אִם יְלַמְּדוּ וִיבוֹנְנוּ אֵת זֶה עַב הַטֶּבַע, רַב הַלֵּחוּת - הֲרֵי הוּא יֵדַע וְיָבִין, אֲבָל בְּקֹשִׁי וּבִיגִיעָה. וְעַל זֶה הָאֹפֶן בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה אִישׁ שֶׁמֶּזֶג לִבּוֹ יוֹתֵר חַם מִן הָרָאוּי מְעַט, וְיִהְיֶה גִּבּוֹר, רְצוֹנִי לוֹמַר: מוּכָן אֶל הַגְּבוּרָה, וְאִם יְלֻמַּד הַגְּבוּרָה יִהְיֶה גִּבּוֹר בְּקַלּוּת; וְאַחֵר מֶזֶג לִבּוֹ יוֹתֵר קַר מִן הָרָאוּי, וְהוּא מוּכָן אֶל רֹך הַלֵּבָב וְהַפַּחַד, וְאִם יְלֻמַּד וְיֻרְגַּל לָזֶה יְקַבְּלוֹ בְּקַלּוּת, וְאִם תְּכֻוַּן בּוֹ הַגְּבוּרָה - בְּקֹשִׁי יִהְיֶה גִּבּוֹר, אֲבָל יִהְיֶה אִם יֻרְגַּל בְּלֹא סָפֵק.
טעות החשבים שהכול תלוי בהולדה
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
41 - פרק ח'
42 - פרק ח' חלק ב
43 - פרק ח' חלק ג
טען עוד
___________________________________
בַּטֶּבַע מוּכָן – בעל נטייה מולדת. הַמַּעֲלָה – יתרון הזיכרון. יִּבְדּוּן – ימציאו. בַּעֲלֵי גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים – אסטרולוגים. מוֹלְדוֹת – המזל שבו נולדו. מְסוּרִים אֵלָיו – בעל בחירה חופשית. מִזְגִּית – שמזג ותכונת נפשו נוטה לאחד הצדדים. יְּחֻיַּב – יוכרח לעשות. הַצִּוּוּי וְהַהַזְהָרָה הַתּוֹרִיִּים – המצוות והעברות שבתורה. מִמֶּנּוּ קְצָתֵנוּ – במשפט בני אדם.
ביאורים
פרק שמיני עוסק בבחירה החופשית של האדם. כבר בפרק השני עסק הרמב"ם בנושא החירות – בקביעתו באילו חלקים באדם קיימת הבחירה. בפרק זה מרחיב הרמב"ם את היריעה על נושא יסודי זה מעבר לקביעה העקרונית אודות הבחירה. הקביעה הראשונה שבה פותח הרמב"ם היא שהאדם לא נולד בעל מעלה או חיסרון. הכוונה היא שאי אפשר לשבח אדם על איזו מעלה שיש בו או לגנותו על פחיתות שקיימת בו, מיד בלידתו. האדם לא נולד עם יכולות גמורות אלא עם כישרונות פוטנציאליים בלבד (המושגים שבהם משתמש הרמב"ם לקוחים מן הרפואה היוונית שהייתה מקובלת גם בימי הביניים. על פי תפיסתם, בריאות האדם נקבעה על פי האיזון בין ארבע "מרות" (לחויות): שחורה, לבנה, אדומה וצהובה). אדם יכול להיוולד עם כישרון מסוים: כישרון מוסיקלי, תכונת נפש שנוטה לגבורת הנפש באופן טבעי וכו'. אין הכוונה שמדובר בכוח שנקנה כבר וקיים כרגע באופן זמין, אלא שלאדם בעל כישרון כזה יקל יותר להשיג את היעד מאדם אחר הנטול כישרון זה. את הקביעה החד משמעית הזו כותב הרמב"ם כדי שלא נטעה אחר התפיסות האסטרולוגיות הטוענות שאדם נולד בטבעו בעל מעלה או חיסרון בהתאם לזמן לידתו. אמנם ייתכן שאדם נולד עם כישרון או היעדר כישרון לתכונה מסוימת, אך אין זו פחיתות או מעלה. קביעת עיקרון זה חשובה ביותר שכן היא הבסיס המוסרי לציוויי התורה. הרי אין טעם לצוות את מי שבלאו הכי מוכרח לפעול בצורה מסוימת מלידתו. זהו גם הבסיס לעצם אפשרות הלימוד בכלל וכן לכל טענה נגד מעשה שלילי שנעשה על ידי מישהו. עיקרון היסוד שינחה אותנו בפרק זה אפוא הוא – האדם הוא בעל בחירה. אין אף גורם חיצוני שכופה עליו או מכריח אותו לעשות מעשה כלשהו.
הרחבות
אפשר לחזות עתידות על פי הכוכבים?
כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב לַאֲמִתִּיּוֹת אוֹתָן הַהֲזָיוֹת שֶׁיִּבְדּוּן בַּעֲלֵי גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים. "שכל אותן הדברים כולן של גזרת הכוכבים... כל אותן הדברים אינן דברי חכמה כלל, וטפשות הן, וראיות ברורות שאין בהן דופי יש לי לבטל כל עיקרי אותן הדברים" [אגרות הרמב"ם, אגרת לחכמי מונטפשליר].
לעומת גזירת הכוכבים (אסטרולוגיה) שאותה מגנה הרמב"ם, משבח הרמב"ם את חכמת הכוכבים (אסטרונומיה) שהיא 'חכמה ודאית' ו'מפוארה הרבה'.
האם יש לכוכבים השפעה על נטייה מולדת?
בַּאֲשֶׁר הֵם טוֹעֲנִים כִּי מוֹלְדוֹת בְּנֵי הָאָדָם יְשִׂימוּם בַּעֲלֵי מַעֲלָה אוֹ בַּעֲלֵי פְּחִיתוּת. עמדתו של הרמב"ם, סותרת לכאורה את דברי הגמרא במסכת שבת שמתארת השפעה מוחלטת של הכוכבים על הנטייה הטבעית: "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא. אמר רבי אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מוהלא". (תרגום: מי שנולד במזל מאדים, יהיה שופך דמים: רופא, רוצח, שוחט, מוהל) [מסכת שבת קנו.]. הרמב"ם מתייחס לדברי הגמרא: "ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מן החכמים בתלמוד ובמדרשות, שדבריהן מראין שבשעת תולדתו של אדם יגרמו לו הכוכבים כך וכך. אל יקשה זה בעיניכם! אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת, ושכבר נתאמתו בראיות, וינער כפיו מהן, ויתלה בדברי יחיד מן החכמים" [אגרות הרמב"ם, אגרת לחכמי מונטפשליר].
לעומת הרמב"ם, הגר"א נקט כדברי הגמרא הזו למעשה: "כי האדם אי אפשר לו לשבור דרכו, כלומר מזלו שנולד בו ... וכשנולד במזל רע, אז על זה ניתנה הבחירה ביד האדם, שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות" [הגר"א בפירושו למשלי, כב ו]. וכן משמע בדעת התוספות (עיין בנדה טז: ד"ה הכל)
שאלות לדיון
מה הן ההשלכות שמביא הרמב"ם אילו לא הייתה בחירה חופשית?
האם ישנם מצבים שבהם ניטלה מהאדם בחירתו או שלעולם בכוח האדם להתגבר ולבחור בטוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
