ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
בַּמְּחִצּוֹת וְעִנְיָנָן
פרק שביעי עוסק ביחס שבין מידות האדם והנבואה. הרמב"ם מבאר שהמחיצות המבדילות בין הנביא והשגת ה' הן שכל הנביא ומידותיו. הוא מביא מספר דוגמאות לכך שהנביא לא נדרש להגיע לשלמות בכל המידות, אך ככל שמידות רבות יותר תהיינה בלתי מאזנות השגתו של הנביא תהיה פחות בהירה. בסיום הפרק מתייחס הרמב"ם למדרגת הנבואה של משה רבנו, ולשאלתו: "הראיני נא את כבודך".
הַרְבֵּה יִמָּצֵא בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבַהַגָּדוֹת, וְיֵשׁ מִזֶּה בַּתַּלְמוּד, כִּי מִן הַנְּבִיאִים מִי שֶׁיִּרְאֶה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי מְחִצּוֹת רַבּוֹת, וּמֵהֶם מִי שֶׁיִּרְאֵהוּ מֵאֲחוֹרֵי מְחִצּוֹת מְעַטּוֹת, לְפִי עֵרֶך קִרְבָתָם אֶל ה', וְעִלּוּי מַדְרֵגָתָם בַּנְּבוּאָה. עַד שֶׁאָמְרוּ, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי מְחִצָּה אַחַת מְלֻטֶּשֶׁת, רְצוֹנִי לוֹמַר: שְׁקוּפָה, וְהוּא אָמְרָם: "הִסְתַּכֵּל בִּסְפֶּקְלֵרְיָא הַמְאִירָה עֵינַיִם". וּ'סְפֶּקְלֵרְיָא' שֵׁם הַמַּרְאָה הָעֲשׂוּיָה מִגֶּשֶׁם שָׁקוּף, כַּגָּבִישׁ וְכַזְּכוּכִית, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּסוֹף כֵּלִים.
וְהַכַּוָּנָה בְּזֶה הָעִנְיָן, מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ. וְהוּא, שֶׁאָנוּ כְּבָר בֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַשֵּׁנִי, כִּי הַמַּעֲלוֹת - מֵהֶן מַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת וּמֵהֶן מַעֲלוֹת מִדּוֹת. וְכֵן הַפְּחִיתֻיּוֹת - מֵהֶן פְּחִיתֻיּוֹת שִׂכְלִיּוֹת, כַּסִּכְלוּת, וְהַטִּפְּשׁוּת, וּקְשִׁי הַהֲבָנָה; וּמֵהֶן פְּחִיתֻיּוֹת מִדּוֹת, כְּרֹב הַתַּאֲוָה, וְהַגַּאֲוָה, וְהַכַּעַס, וְהַקִּנְאָה, וְהָעַזּוּת, וְאַהֲבַת הַמָּמוֹן, וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָהֶן, וְהֵן רַבּוֹת מְאֹד. וּכְבָר זָכַרְנוּ הַחֹק בִּידִיעָתָן בַּפֶּרֶק הָרְבִיעִי. וְאֵלּוּ הַפְּחִיתֻיּוֹת בִּכְלָלָן, הֵן הַמְּחִצּוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הָאָדָם וּבֵין ה' יִתְעַלֶּה. אָמַר הַנָּבִיא, מְבָאֵר זֶה: "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה נט, ב). יֹאמַר, כִּי חֲטָאֵינוּ, וְהֵן אֵלּוּ הָרָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, הֵן הַמְּחִצּוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ יִתְעַלֶּה.
וְדַע, כִּי כֹּל נָבִיא לֹא יִתְנַבֵּא אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּקָּנוּ לוֹ הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּן, וְרֹב מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת2 וְהַחֲזָקוֹת שֶׁבָּהֶן, וְהוּא אָמְרָם: "אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר" (שבת צב ע"ב; נדרים לח ע"א)*. אָמְנָם 'חָכָם' הוּא כּוֹלֵל הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת בְּלֹא סָפֵק. וְ'עָשִׁיר' הִיא מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַהִסְתַּפְּקוּת, לְפִי שֶׁהֵם יִקְרְאוּ הַמִּסְתַּפֵּק בְּחֶלְקוֹ 'עָשִׁיר', וְהוּא אָמְרָם בְּגֶדֶר הֶעָשִׁיר: "אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁהִמְצִיא לוֹ הַזְּמָן, וְאֵינוֹ מִצְטָעֵר עַל מַה שֶׁלֹּא הִמְצִיא לוֹ. וְכֵן 'גִּבּוֹר' הִיא גַּם כֵּן מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהוּא יַנְהִיג כֹּחוֹתָיו לְפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַחֲמִישִׁי, וְהוּא אָמְרָם: "אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א).
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
5 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שישי חלק ב'
6 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק א'
7 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק ב'
טען עוד
החק בידיעתן – כללי ההגדרות של המידות.
ביאורים
הפרק השביעי בהקדמת הרמב"ם מזניק אותנו לתכלית הגבוהה של עבודת תיקון המידות. במבטראשוני נראה שעבודת תיקון המידות מתמצה ביצירת חברה מתוקנת. חברה שכל השותפים בה הינם בעלי מידות טובות ונאצלות תהיה ללא ספק חברה שנעים יותר לחיות בה. אלא שזוהי רק הקומה הבסיסית. מעבר לשאיפה ליצור חברה מתוקנת יותר, מביאה עבודת המידות את האדם לקשר ודבקות בבורא. קשר שמגיע בשיאו להשגת הנבואה. הנביא יוצר קשר בלתי אמצעי עם הבורא. הנבואה, שלא כפי שנתפס בדרך כלל, איננה הגדת עתידות או ראיית נסתרות. אמנם הנבואה יכולה לכלול את ההשגות הללו אך כל אלה אינם אלא פועל יוצא של דבקות בבורא. בגלל הדבקות הזו מסוגל הנביא לקבל מן הבורא מידע אודות העתיד להתרחש וכדו'. מה אם כן מאפשר לנביא להעפיל להשגה הנבואית? מהי העבודה הנפשית המאפשרת את הקשר הזה לרבונו של עולם? התשובה לכך, מלמד הרמב"ם, מתחלקת לשניים: שכל ומידות. מדרגות הנבואה השונות נובעות מהבדלים בין הנביאים – בתחום ההשגה השכלית ובתחום תיקון המידות. קושי בהבנה המעיד על חולשה שכלית או הבנה חלקית וכדו' יקשו על האדם בתפיסת מהות המעשים הטובים, האמת, הצדק ועוד. כמו שלא נצפה מילד קטן להגיע להשגה מוסרית גבוהה, כך גם לא נצפה זאת מאדם בעל קושי שכלי בתפיסה. בתחום הזה אין פשרות. הנביא צריך להיות בעל תפיסה שכלית בהירה מאד. בתחום תיקון המידות לעומת זאת, עליו לחתור ככל יכולתו לשפר ולהעלות את הנטיות גסות, האגואיסטיות: תאוותנות מוגזמת, גאווה, כעס, תאוות בצע ועוד. עבודה זאת היא קשה מאד ונמשכת כל החיים. על כן, בתחום תיקון המידות, איננו מצפים מן האדם להגיע לתכלית השלמות. דרישה זו היא פשוט לא מציאותית.
הרחבות
1. מהם התנאים לנבואה?
כאן הזכיר הרמב"ם שני תנאים לנבואה: שלמות רוחנית בדעות ובמידות. במורה נבוכים (ב לו) הזכיר הרמב"ם תנאי נוסף, והוא שלימות גופנית של הכח המדמה. מסתבר שההבדל נובע ממטרת הספר: במורה נבוכים הרמב"ם עוסק ביסודות האמונה , שם הוא מרחיב בענין הנבואה כנושא בפני עצמו, ולכן פירט את כל התנאים הנדרשים. ב'שמונה פרקים' הרמב"ם הזכיר את הנבואה במסגרת העיסוק בשלימות המוסרית של האדם . לכן ציין את התנאים הרוחניים הנתונים לבחירתו של האדם, בניגוד לשלימות הכח המדמה שהוא יתרון מולד, ואיננו ניתן לשינוי.
2. האם נביא צריך להיות גבור ועשיר?
הרמב"ם מצטט את לשון הגמ' במס' נדרים (לח.), שעל הנביא להיות גבור ועשיר, ומסביר אותם כמעלות מדותיות, על פי המשנה במס' אבות (ד א). אולם פירוש הרמב"ם דחוק בפשט הגמ', כיון שהגמ' מביאה מקור לדבריה, מגבורתו הפיזית ועושרו הכלכלי של משה. לכן דוחה הר"ן את פירוש הרמב"ם, ומסביר כפשוטו, שהנביא צריך להיות חזק ועתיר ממון: "שאם יצטרך הנביא הנבואה להשלים לעצמו לבד לאל זולתו, היה ראוי שינבא מי שימצאו בו השלמויות אשר תושלם הנפש בם, יהיה הגוף שלם או חסר. אבל הנביא שינבא להמון ומודיע מה שצוהו השם יתברך, יצטרך שיהיה נבחר ונרצה מכל הכתות, מאוהבי החכמה ואוהבי העושר ואוהבי הגבורה...ולזה צריך הנביא שישלימו לו המעלות השכליות וההמוניות" (דרשות הר"ן, הדרוש החמישי).
שאלות לדיון
האם וכיצד בעולם בלי נבואה ניתן להרגיש שהעוונות יוצרות מחיצות בינינו ובין ה', במה זה בא לידי ביטוי?
למה בשביל להיות נביא צריך חכמה (מעלות שכליות), האם אדם צדיק אך 'קשה הבנה' אינו יכול להיות נביא? מדוע?
האם אנו שמחים בחלקנו? האם וכיצד ניתן להיות 'שמח בחלקו' יחד עם חוסר השלמה עם החסרונות במציאות ובקשת השלמתם?
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
