ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
וְדַע, כִּי זֹאת הַמַּדְרֵגָה הִיא מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד וְקָשָׁה, וְלֹא יַשִּׂיגוּהָ אֶלָּא מְעַט, וְאַחֲרֵי הֶרְגֵּל גָּדוֹל מְאֹד. וּכְשֶׁתִּזְדַּמֵּן מְצִיאוּת אָדָם שֶׁזֶּה עִנְיָנוֹ - לֹא אֹמַר שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַנְּבִיאִים, רְצוֹנִי לוֹמַר: שֶׁהוּא יַנְהִיג כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ כֻּלָּם, וְיָשִׂים תַּכְלִיתָם ה' יִתְעַלֶּה לְבָד, וְלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה גָּדוֹל וְלֹא קָטָן, וְלֹא יְדַבֵּר מִלָּה, אֶלָּא אִם זֶה הַמַּעֲשֶׂה אוֹ זֶה הַדִּבּוּר יָבִיאוּ אֶל מַעֲלָה, אוֹ אֶל מַה שֶּׁיָּבִיא לְמַעֲלָה, וְהוּא יַחְשֹׁב וְיִתְבּוֹנֵן בְּכֹל מַעֲשֶׂה וּתְנוּעָה, וְיִרְאֶה הֲמֵבִיא הוּא אֶל הַתַּכְלִית הַהִיא אוֹ אֵינוֹ מֵבִיא, וְאָז יַעֲשֵׂהוּ.
כל מעשיך לשם שמים
וְזֶה הוּא אֲשֶׁר דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ יִתְעַלֶּה שֶׁנְּכַוֵּן אֵלָיו, בְּאָמְרוֹ: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה), רְצוֹנוֹ לוֹמַר: בְּכֹל חֶלְקֵי נַפְשְׁךָ, שֶׁתָּשִׂים תַּכְלִית כֹּל חֵלֶק מִמֶּנָּה תַּכְלִית אַחַת, וְהִיא: לְאַהֲבָה אֶת ה'. וּכְבָר זֵרְזוּ הַנְּבִיאִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם גַּם כֵּן עַל זֶה הָעִנְיָן, וְאָמְרוּ: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו), וּפֵרְשׁוּ הַחֲכָמִים וְאָמְרוּ: "וַאֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה" (ברכות סג ע"א), כְּלוֹמַר: שֶׁתָּשִׂים לַפֹּעַל הַהוּא תַּכְלִית כְּלַפֵּי הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ הָיְתָה בּוֹ עֲבֵרָה בְּצַד מִן הַצְּדָדִים. וּכְבָר כָּלְלוּ הַחֲכָמִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם זֶה הָעִנְיָן כֻּלּוֹ בַּקָּצָר שֶׁבָּאֲמָרִים, וְהִקִּיפוּ הָעִנְיָן הֲקָפָה שְׁלֵמָה עַד מְאֹד, עַד שֶׁאַתָּה, אִם תִּבְחַן קֹצֶר אוֹתָן הַמִּלִּים, אֵיך הִבִּיעוּ זֶה הָעִנְיָן הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם אֲשֶׁר כְּבָר חֻבְּרוּ בּוֹ חִבּוּרִים וְלֹא הֵכִילוּהוּ - תֵּדַע שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֹחַ אֱלֹהִי• בְּלֹא סָפֵק. וְהוּא אָמְרָם בְּצִוּוּיֵיהֶם: "וְכֹל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם" (אבות ב, טו). וְזֶה הוּא הָעִנְיָן אֲשֶׁר בֵּאַרְנוּהוּ בְּזֶה הַפֶּרֶק. וְזֶה שֵׁעוּר מַה שֶּׁרְאִינוּהוּ רָאוּי לְהִזָּכֵר הֵנָּה לְפִי אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
33 - פרק ה' חלק ב
34 - פרק ה חלק ג
35 - פרק ו'
טען עוד
בְּכֹחַ אֱלֹהִי – בסייעתא דשמיא.
ביאורים
האידיאל שאליו מכוון אותנו הרמב"ם בפרק זה הוא גבוה ולא קל להעפיל אליו. זוהי מטרה עליונה כל כך עד שהרמב"ם אומר שאדם המכוון את כל חייו על פי מטרה זו איננו נופל ממדרגת הנביאים. קל לנו להשלות את עצמנו לפעמים שכל מה שאנחנו עושים הוא לשם מטרה עליונה. אלא שלרוב, אנחנו מכופפים את המטרה אל האמצעים ולא מכוונים את האמצעים אל המטרה. אנחנו רוצים מאד לאכול אוכל טעים או רוצים לראות סרט, וסביב הרצון הזה אנחנו 'תופרים' איזו אידיאולוגיה. לא צריך להשלות את עצמנו. הלוואי ונגיע למדרגה שבה נחיה חיים מאוזנים בהם כל כוח מקבל את מקומו הנכון על פי הדרכת התורה כפי שלמדנו בפרק ד'. פרק ה' הוא חיים במדרגה אחרת. מדרגה שבה באמת מה שמעניין אותי בכל פעולה הוא האם הפעולה הזאת מקרבת אותי אל ה' או מרחיקה אותי ממנו. במדרגה זו כל מעשה קטן הוא בעל משמעות, שאם לא כן – הוא לא היה נעשה. זוהי המשמעות של דברי שלמה המלך במשלי: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", בכל פעולה שתעשה חפש כיצד אתה יודע דרכה את ה'. גם חכמים ביטאו בפרקי אבות את הרעיון הזה בתמציות: "וְכֹל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם". בחמשת המלים הללו, בתמצות וריכוז מדהים, ביטאו חז"ל עולם שלם. מדרגת חיים שמרימה את האדם לגבהים חדשים. לפגישה עם רצון ה' בכל צעד ושעל מחייו.
הרחבות
מהי מדרגת משה רבנו בעבודת ה'?
לֹא אֹמַר שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַנְּבִיאִים. בהמשך הספר [בפרק ז] מבחין הרמב"ם בין נבואת משה רבנו לשאר הנביאים (ובהרחבה ב'הקדמה לפרק חלק'). כאן משרטט הרמב"ם את המדרגה הרוחנית של כלל הנביאים, אך מהי מדרגתו המיוחדת של משה רבנו?
"בהגיע איש מבני אדם... לענין שיהיה בו מספר עם בני אדם ומתעסק בצרכי גופו, ושכלו כולו בעת ההיא יהיה עם ה' יתברך והוא לפניו תמיד בלבו, ואף על פי שגופו עם בני אדם... זאת המדרגה איני אומר שהיא מדרגת כל הנביאים, רק אומר שהיא מדרגת משה רבנו עליו השלום ... וזאת גם כן מדרגת האבות ... כי תכלית כונתם כל ימי חייהם להמציא אומה שתדע השם ותעבדהו... ומפני זה זכו לזאת המדרגה" [מורה נבוכים ג, נא].
זוהי מדרגה גבוהה יותר מהמתואר כאן.
התכלית – השגת ה' או אהבת ה'?
תַּכְלִית אַחַת, וְהִיא: לְאַהֲבָה אֶת ה'. יש כאן סתירה: בתחילת הפרק כתב הרמב"ם שהתכלית היא השגת ה' , ואילו בסוף הפרק כתב שהתכלית היא אהבת ה' . בהלכות תשובה מתברר הקשר ביניהם: "אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו" [הלכות תשובה י, ו]. המטרה הסופית היא אהבת ה' , אבל הדרך להגיע אליה היא ידיעת ה'. לכן פתח הרמב"ם בידיעה וסיים באהבה.
"'בכל דרכיך דעהו' – אפילו לדבר עבירה" [ברכות סג.]
אֲפִלּוּ הָיְתָה בּוֹ עֲבֵרָה בְּצַד מִן הַצְּדָדִים. כאן הסביר הרמב"ם, שגם במעשה שנראה כעבירה צריך לכוון לשם שמים. בפירוש המשנה הסביר הרמב"ם באופן שונה שמדובר במעשה עבירה ממש: "שישים בלבו אהבת האל והאמונה בו אפילו בעת המרי והכעס והרוגז" [פירוש הרמב"ם, ברכות ט, ה]. ברוח זו כתב הרב קוק : "התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו" – "אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו. מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות , והחפץ הזה הוא יסוד התשובה" [אורות התשובה ו, ב; ה, ו].
שאלות לדיון
מדוע מי שכל מעשיו לשם שמיים הוא במדרגת נביא או קרוב לה'?
"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" – "וַאֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה" - איך אתה מבין את מאמר חז"ל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
