ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
בַּמְּחִצּוֹת וְעִנְיָנָן
פרק שביעי עוסק ביחס שבין מידות האדם והנבואה. הרמב"ם מבאר שהמחיצות המבדילות בין הנביא והשגת ה' הן שכל הנביא ומידותיו. הוא מביא מספר דוגמאות לכך שהנביא לא נדרש להגיע לשלמות בכל המידות, אך ככל שמידות רבות יותר תהיינה בלתי מאזנות השגתו של הנביא תהיה פחות בהירה. בסיום הפרק מתייחס הרמב"ם למדרגת הנבואה של משה רבנו, ולשאלתו: "הראיני נא את כבודך".
הַרְבֵּה יִמָּצֵא בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבַהַגָּדוֹת, וְיֵשׁ מִזֶּה בַּתַּלְמוּד, כִּי מִן הַנְּבִיאִים מִי שֶׁיִּרְאֶה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי מְחִצּוֹת רַבּוֹת, וּמֵהֶם מִי שֶׁיִּרְאֵהוּ מֵאֲחוֹרֵי מְחִצּוֹת מְעַטּוֹת, לְפִי עֵרֶך קִרְבָתָם אֶל ה', וְעִלּוּי מַדְרֵגָתָם בַּנְּבוּאָה. עַד שֶׁאָמְרוּ, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי מְחִצָּה אַחַת מְלֻטֶּשֶׁת, רְצוֹנִי לוֹמַר: שְׁקוּפָה, וְהוּא אָמְרָם: "הִסְתַּכֵּל בִּסְפֶּקְלֵרְיָא הַמְאִירָה עֵינַיִם". וּ'סְפֶּקְלֵרְיָא' שֵׁם הַמַּרְאָה הָעֲשׂוּיָה מִגֶּשֶׁם שָׁקוּף, כַּגָּבִישׁ וְכַזְּכוּכִית, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּסוֹף כֵּלִים.
וְהַכַּוָּנָה בְּזֶה הָעִנְיָן, מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ. וְהוּא, שֶׁאָנוּ כְּבָר בֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַשֵּׁנִי, כִּי הַמַּעֲלוֹת - מֵהֶן מַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת וּמֵהֶן מַעֲלוֹת מִדּוֹת. וְכֵן הַפְּחִיתֻיּוֹת - מֵהֶן פְּחִיתֻיּוֹת שִׂכְלִיּוֹת, כַּסִּכְלוּת, וְהַטִּפְּשׁוּת, וּקְשִׁי הַהֲבָנָה; וּמֵהֶן פְּחִיתֻיּוֹת מִדּוֹת, כְּרֹב הַתַּאֲוָה, וְהַגַּאֲוָה, וְהַכַּעַס, וְהַקִּנְאָה, וְהָעַזּוּת, וְאַהֲבַת הַמָּמוֹן, וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָהֶן, וְהֵן רַבּוֹת מְאֹד. וּכְבָר זָכַרְנוּ הַחֹק בִּידִיעָתָן בַּפֶּרֶק הָרְבִיעִי. וְאֵלּוּ הַפְּחִיתֻיּוֹת בִּכְלָלָן, הֵן הַמְּחִצּוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הָאָדָם וּבֵין ה' יִתְעַלֶּה. אָמַר הַנָּבִיא, מְבָאֵר זֶה: "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה נט, ב). יֹאמַר, כִּי חֲטָאֵינוּ, וְהֵן אֵלּוּ הָרָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, הֵן הַמְּחִצּוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ יִתְעַלֶּה.
וְדַע, כִּי כֹּל נָבִיא לֹא יִתְנַבֵּא אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּקָּנוּ לוֹ הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּן, וְרֹב מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת2 וְהַחֲזָקוֹת שֶׁבָּהֶן, וְהוּא אָמְרָם: "אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר" (שבת צב ע"ב; נדרים לח ע"א)*. אָמְנָם 'חָכָם' הוּא כּוֹלֵל הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת בְּלֹא סָפֵק. וְ'עָשִׁיר' הִיא מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַהִסְתַּפְּקוּת, לְפִי שֶׁהֵם יִקְרְאוּ הַמִּסְתַּפֵּק בְּחֶלְקוֹ 'עָשִׁיר', וְהוּא אָמְרָם בְּגֶדֶר הֶעָשִׁיר: "אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁהִמְצִיא לוֹ הַזְּמָן, וְאֵינוֹ מִצְטָעֵר עַל מַה שֶׁלֹּא הִמְצִיא לוֹ. וְכֵן 'גִּבּוֹר' הִיא גַּם כֵּן מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהוּא יַנְהִיג כֹּחוֹתָיו לְפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַחֲמִישִׁי, וְהוּא אָמְרָם: "אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א).
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
5 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שישי חלק ב'
6 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק א'
7 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שביעי חלק ב'
טען עוד
החק בידיעתן – כללי ההגדרות של המידות.
ביאורים
הפרק השביעי בהקדמת הרמב"ם מזניק אותנו לתכלית הגבוהה של עבודת תיקון המידות. במבטראשוני נראה שעבודת תיקון המידות מתמצה ביצירת חברה מתוקנת. חברה שכל השותפים בה הינם בעלי מידות טובות ונאצלות תהיה ללא ספק חברה שנעים יותר לחיות בה. אלא שזוהי רק הקומה הבסיסית. מעבר לשאיפה ליצור חברה מתוקנת יותר, מביאה עבודת המידות את האדם לקשר ודבקות בבורא. קשר שמגיע בשיאו להשגת הנבואה. הנביא יוצר קשר בלתי אמצעי עם הבורא. הנבואה, שלא כפי שנתפס בדרך כלל, איננה הגדת עתידות או ראיית נסתרות. אמנם הנבואה יכולה לכלול את ההשגות הללו אך כל אלה אינם אלא פועל יוצא של דבקות בבורא. בגלל הדבקות הזו מסוגל הנביא לקבל מן הבורא מידע אודות העתיד להתרחש וכדו'. מה אם כן מאפשר לנביא להעפיל להשגה הנבואית? מהי העבודה הנפשית המאפשרת את הקשר הזה לרבונו של עולם? התשובה לכך, מלמד הרמב"ם, מתחלקת לשניים: שכל ומידות. מדרגות הנבואה השונות נובעות מהבדלים בין הנביאים – בתחום ההשגה השכלית ובתחום תיקון המידות. קושי בהבנה המעיד על חולשה שכלית או הבנה חלקית וכדו' יקשו על האדם בתפיסת מהות המעשים הטובים, האמת, הצדק ועוד. כמו שלא נצפה מילד קטן להגיע להשגה מוסרית גבוהה, כך גם לא נצפה זאת מאדם בעל קושי שכלי בתפיסה. בתחום הזה אין פשרות. הנביא צריך להיות בעל תפיסה שכלית בהירה מאד. בתחום תיקון המידות לעומת זאת, עליו לחתור ככל יכולתו לשפר ולהעלות את הנטיות גסות, האגואיסטיות: תאוותנות מוגזמת, גאווה, כעס, תאוות בצע ועוד. עבודה זאת היא קשה מאד ונמשכת כל החיים. על כן, בתחום תיקון המידות, איננו מצפים מן האדם להגיע לתכלית השלמות. דרישה זו היא פשוט לא מציאותית.
הרחבות
1. מהם התנאים לנבואה?
כאן הזכיר הרמב"ם שני תנאים לנבואה: שלמות רוחנית בדעות ובמידות. במורה נבוכים (ב לו) הזכיר הרמב"ם תנאי נוסף, והוא שלימות גופנית של הכח המדמה. מסתבר שההבדל נובע ממטרת הספר: במורה נבוכים הרמב"ם עוסק ביסודות האמונה , שם הוא מרחיב בענין הנבואה כנושא בפני עצמו, ולכן פירט את כל התנאים הנדרשים. ב'שמונה פרקים' הרמב"ם הזכיר את הנבואה במסגרת העיסוק בשלימות המוסרית של האדם . לכן ציין את התנאים הרוחניים הנתונים לבחירתו של האדם, בניגוד לשלימות הכח המדמה שהוא יתרון מולד, ואיננו ניתן לשינוי.
2. האם נביא צריך להיות גבור ועשיר?
הרמב"ם מצטט את לשון הגמ' במס' נדרים (לח.), שעל הנביא להיות גבור ועשיר, ומסביר אותם כמעלות מדותיות, על פי המשנה במס' אבות (ד א). אולם פירוש הרמב"ם דחוק בפשט הגמ', כיון שהגמ' מביאה מקור לדבריה, מגבורתו הפיזית ועושרו הכלכלי של משה. לכן דוחה הר"ן את פירוש הרמב"ם, ומסביר כפשוטו, שהנביא צריך להיות חזק ועתיר ממון: "שאם יצטרך הנביא הנבואה להשלים לעצמו לבד לאל זולתו, היה ראוי שינבא מי שימצאו בו השלמויות אשר תושלם הנפש בם, יהיה הגוף שלם או חסר. אבל הנביא שינבא להמון ומודיע מה שצוהו השם יתברך, יצטרך שיהיה נבחר ונרצה מכל הכתות, מאוהבי החכמה ואוהבי העושר ואוהבי הגבורה...ולזה צריך הנביא שישלימו לו המעלות השכליות וההמוניות" (דרשות הר"ן, הדרוש החמישי).
שאלות לדיון
האם וכיצד בעולם בלי נבואה ניתן להרגיש שהעוונות יוצרות מחיצות בינינו ובין ה', במה זה בא לידי ביטוי?
למה בשביל להיות נביא צריך חכמה (מעלות שכליות), האם אדם צדיק אך 'קשה הבנה' אינו יכול להיות נביא? מדוע?
האם אנו שמחים בחלקנו? האם וכיצד ניתן להיות 'שמח בחלקו' יחד עם חוסר השלמה עם החסרונות במציאות ובקשת השלמתם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
