ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- תפילה
- השכמת השחר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הלכות השכמת הבוקר
1 - יקום כארי; 2 - התלבשות בצניעות; 3 - סדר נעילת הנעליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
רבי יוסף קארו פתח את ספרו הגדול, השולחן-ערוך חלק אורח חיים, בהלכה זו: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר".
הדרך שבה אדם קם בבוקר משנתו, מצביעה במידה רבה על מצבו הנפשי הכללי, ומשפיעה על תיפקודו במשך היום כולו. אדם שיש לו יעוד בחיים, קם בחשק ובזריזות לקראת היום החדש, והוא קם מוקדם בבוקר, כדי שיוכל להספיק יותר במשך היום. אבל אדם שאיבד את ערכיו ויעודו, חייו איבדו את טעמם, ואין לו אתגר שלמענו שווה לקום בבוקר. זאת הסיבה לכך שהוא חש בבקרים עייפות ומועקה, וכל כך קשה לו לקום, עד שרצונו היחיד הוא להמשיך לישון במטתו החמה. אלא שאין ברירה, עליו לקום בסופו של דבר. וכך הוא קם מאוחר ובכבדות אל עוד בוקר אפרורי וקודר. ולכן, ההלכה מורה לנו לקום בבוקר בזריזות ובהתהלבות. לא לחכות עד הרגע האחרון, עד שלא תהיה ברירה יותר ונאלץ לקום, אלא להתגבר ולהקדים קום כאריה. גם כשאנו עייפים ועצובים, הקימה בזריזות תעורר בנפשנו חיוניות ושמחה, וכך נוכל להתחיל את היום במרץ ובאמונה פנימית.
עוד כתבו הפוסקים : שטוב לומר מיד בקומו מן השינה, "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". האמונה נותנת לאדם תכלית בחייו. אם הקב"ה בחר להעניק לי חיים, משמע שיש לחיי ערך, ואם כן אפשר לקום ולהתגבר על קורי השינה ממש כמו ארי, שבוטח בעצמו ויודע את ערכו (עיין לקוטי הלכות למהר"ן).
2 - התלבשות בצניעות
כתב השולחן-ערוך חלק אורח חיים סימן ב' (שו"ע או"ח ב), בעת שאדם מתלבש, אפילו כשהוא לבדו בביתו, עליו לנהוג בצניעות, ואל יאמר אדם הנני בחדרי חדרים ומי רואני, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו. לכן לא יקום ממטתו ערום ואחר כך יתלבש, אלא ילבש את חלוקו בעודו על מטתו, מתחת לשמיכה. והסיבה לכך היא, שפעם היו נוהגים לישון ללא בגדים כלל, וכדי לשמור על הצניעות, הורתה ההלכה להתלבש באופן כזה שמקום ערוותו של האדם ישאר תמיד מכוסה, תחת השמיכה או תחת הבגד. ואמנם יש שהחמירו, שגם את המכנסיים צריך ללבוש מתחת לשמיכה (מ"ב סק"א). אבל להלכה, רק את הלבנים התחתונים צריך להקפיד וללבוש בצניעות מתחת לשמיכה או בגד, או בחדר המקלחת, ואילו את שאר הבגדים מותר ללבוש בכל חדר רגיל (ערוה"ש ב, א).
כדי לבאר מעט את העניין יש להקדים, שמתחילה כשנברא האדם הראשון הוא היה טהור ונקי, ולא הרגיש צורך להתלבש בבגדים, אולם לאחר החטא, התחיל להתבייש בעירומו, ומאז כולנו מתלבשים בבגדים.
הגוף החשוף מדגיש בצורה קיצונית מדי את הצד החומרני ואולי אף הבהמי שבאדם. אמנם יש בצורת הגוף על כל פרטי אבריו גם רמזים עמוקים ונפלאים אודות הנשמה, שתורת הקבלה עוסקת בהם בהרחבה, אבל במבט פשוט רואים בעיקר את הצד הגשמי, שמשכיח את הפנימיות הרוחנית. והואיל והפנימיות היא עיקר האדם, על כן יש לדאוג שהעיקר יובלט על פני הטפל. ואדרבה, מתוך הדגשת הרוחניות הפנימית, שהיא מקור היופי, יתפשט היופי האצילי גם על הגוף החיצוני. וזהו שאמרו חכמים שהצניעות משמרת את היופי, על ידי שהיא מטפחת את השורש הניצחי שלו.
3 - סדר נעילת הנעליים
בתלמוד מסכת שבת (שבת סא, א) מובאות שתי מימרות שנראות לכאורה כסותרות זו את זו. באחת נאמר שיש לנעול תחילה את הנעל הימנית, משום שתמיד יש להקדים את הימין. ובמימרא האחרת נאמר שצריך להקדים את הנעל השמאלית, משום שיש ללמוד מן התפילין שבכל ענייני קשירה יש להקדים את השמאל, כשם שקושרים את התפילין על היד השמאלית. ואמר רב נחמן בר יצחק, שאין סתירה בין שתי המימרות, וירא שמיים נוהג על פי שתיהן. שבתחילה הוא נועל את הנעל הימנית ולא קושר את שרוכיה, ולאחר מכן נועל את השמאלית, ועל ידי כך הוא מקדים את הימין. אבל לעניין הקשירה, יש ללמוד מן התפילין, להקדים ולשרוך תחילה את הנעל השמאלית, ורק לאחר מכן את הימנית. וכך פסק להלכה השולחן-ערוך חלק אורח חיים מגמת ההלכה היא, שכל פעולה שאנו עושים, ואפילו פעולה שגרתית כנעילת הנעליים, תהיה עד כמה שאפשר בתכלית הדיוק. הרי ממילא כל אחד נועל בכל יום את נעליו, ואם כן מדוע שלא נלמד לעשות זאת באופן השלם ביותר. ברור עס זאת שמי שהפך את הסדר, אינו צריך לחלוץ את מנעליו כדי לשוב ולנעול אותם כפי שמוזכר בשולחן-ערוך. אלא הכוונה היא ללמדנו איך לכתחילה נכון לנעול את הנעליים.
על ידי הלכות כאלו, מלמדים אותנו חז"ל לייחס ערך לכל פעולה שהאדם עושה. ומתוך כך, אנו לומדים להבין באופן עמוק יותר, את כל פרטי המעשים המרכיבים את חיינו.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











