(לו: פרק כירה עד לז: שורה אחרונה)

שהייה והחזרה

ראינו בדף יח -
חי או מבושל לגמרי – מותר.
הדיון שלנו הוא במבושל בינוני (בן דורסאי/קרמו פניה ומעלה).

חלק א – האם שהייה צריכה גו"ק

המשנה:

א.      בקש ובגבבה – נותנים תבשיל,
בגפת ובעצים – צריך לגרוף/לקטום באפר.

ב.      חמין – כן.
תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.

ג.       האם מחזירים -  ב"ש לא, ב"ה כן.

למה התייחסה הרישא:

1. (חנניה) להחזרה – שצריך גו"ק,
   אך בשהייה לא צריך גו"ק.
2. לשהייה – שגם בשהייה צריך גו"ק (וכש"כ שבהחזרה).

תא שמע:

1. האמצע – מחלוקת ב"ה וב"ש לגבי חמין,
   בפשטות האמצע ממשיך את הרישא,

כלומר:

ל-2 בשהייה,
ל-1 בהחזרה, ולב"ש אסור בתבשיל, ונניח שלזה התכוונו גם בסיפא, וקשה למה יש כפלות של אמצע וסיפא.

תשובה – גם ל-1 האמצע מתייחס לשהייה.

תשובה – דיבר על הסיפא (החזרה).

3. שיטת ר"י בברייתא – בדיוק כמו משנתנו לפי אפשרות 2, (שצריך גו"ק בשהייה), אז כמי אפשרות 1? (יש שם גם את ר"מ אך זה ודאי שלא).
תשובה - המשנה שיטה שלישית.

(דילוג מלז. שליש תחתון עד לז: רבע)

חלק ב – המשך חלק א: שיטות האמוראים + רמת הבישול

הנושאים בחלק זה:

1. מה דעת האמוראים האם להשהות צריך גו"ק.
2. בהנחה שצריך, האם מצטמק ויפה לו נחשב מבושל לגמרי ולא צריך גו"ק.
   
   

(לז. שליש תחתון)

חלק ג – דינים שונים אגביים

א. האם לסמוך לכירה מותר כשאינו גו"ק?

(אגב הברייתא של ר"י, ראה להלן 1).

1. בברייתא של ר"י – מותר:
   המקרה: 2 כירות צמודות, משהה על זו שגרופה ליד זו שלא.

דחייה: שם הסיר על הכירה, ואנחנו שואלים לסמוך למטה על הקרקע לצד הכירה.

2. ראיה מרב ספרא רב חייא – אסור:

קטמה ונתלבנה – נחשבת קטומה, וממילא מותר לשהות ולסמוך.

ניסיון דחייה ודחיית הניסיון.

3. ת"ש – כירה לא גרופה סומכין לה – מותר.

(לז. 2-)

ב. קטמה ונתלבנה

• בסעיף א: רב ספרא-רב חייא = קטומה.
• רי"צ בר נחמני-ר' אושעיא ובהמשך רבה בב"ח-רי"ח –

קטומה שהובערה – מותר לשים מצטמק ויפה לו.

1. בהו"א מותר כי מצטמק ויפה לו נחשב מבושל כל צרכו.
2. תשובה – בגלל שקטומה והובערה = קטומה.
   (והחידוש של רי"ח – שאפילו בגחלי רותם).