ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לו: פרק כירה עד לז: שורה אחרונה)
שהייה והחזרה
ראינו בדף יח -
חי או מבושל לגמרי – מותר.
הדיון שלנו הוא במבושל בינוני (בן דורסאי/קרמו פניה ומעלה).
חלק א – האם שהייה צריכה גו"ק
המשנה:
א. בקש ובגבבה – נותנים תבשיל,
בגפת ובעצים – צריך לגרוף/לקטום באפר.
ב. חמין – כן.
תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.
ג. האם מחזירים - ב"ש לא, ב"ה כן.
למה התייחסה הרישא:
- (חנניה) להחזרה – שצריך גו"ק,
אך בשהייה לא צריך גו"ק. - לשהייה – שגם בשהייה צריך גו"ק (וכש"כ שבהחזרה).
תא שמע:
- האמצע – מחלוקת ב"ה וב"ש לגבי חמין,
בפשטות האמצע ממשיך את הרישא,
כלומר:
ל-2 בשהייה,
ל-1 בהחזרה, ולב"ש אסור בתבשיל, ונניח שלזה התכוונו גם בסיפא, וקשה למה יש כפלות של אמצע וסיפא.
תשובה – גם ל-1 האמצע מתייחס לשהייה.
| יוצא כך: החזרה – שהייה –
2. רב – מה שהתרנו זה רק על גבה ולא בתוכה. |
תשובה – דיבר על הסיפא (החזרה).
3. שיטת ר"י בברייתא – בדיוק כמו משנתנו לפי אפשרות 2, (שצריך גו"ק בשהייה), אז כמי אפשרות 1? (יש שם גם את ר"מ אך זה ודאי שלא).
תשובה - המשנה שיטה שלישית.
(דילוג מלז. שליש תחתון עד לז: רבע)
חלק ב – המשך חלק א: שיטות האמוראים + רמת הבישול
הנושאים בחלק זה:
- מה דעת האמוראים האם להשהות צריך גו"ק.
- בהנחה שצריך, האם מצטמק ויפה לו נחשב מבושל לגמרי ולא צריך גו"ק.
| הדעה בתנאים | האמוראים | הערות |
| חנניה – לא צריך גו"ק | רב ששת-רי"ח - |
|
| רבא – זאת משנה (יט:) - | (רב ששת אמר זאת כי שם זה דיוק ולא מפורש). | |
| בהמשך - |
| |
| הדעה השנייה – | מצטמק ויפה לו: רב הונא השהה כסא דהרסנא, | רב עוקבא – אנחנו כרי"ח, |
| ר"נ – סוגי מאכלים, מתי נחשב יפה/רע לו: 2. לפדא (תבשיל תאנים), דייסא, תמרי – מצטמק ורע להם.
|
|
(לז. שליש תחתון)
חלק ג – דינים שונים אגביים
א. האם לסמוך לכירה מותר כשאינו גו"ק?
(אגב הברייתא של ר"י, ראה להלן 1).
- בברייתא של ר"י – מותר:
המקרה: 2 כירות צמודות, משהה על זו שגרופה ליד זו שלא.
דחייה: שם הסיר על הכירה, ואנחנו שואלים לסמוך למטה על הקרקע לצד הכירה.
2. ראיה מרב ספרא רב חייא – אסור:
קטמה ונתלבנה – נחשבת קטומה, וממילא מותר לשהות ולסמוך.
ניסיון דחייה ודחיית הניסיון.
3. ת"ש – כירה לא גרופה סומכין לה – מותר.
(לז. 2-)
ב. קטמה ונתלבנה
- בסעיף א: רב ספרא-רב חייא = קטומה.
- רי"צ בר נחמני-ר' אושעיא ובהמשך רבה בב"ח-רי"ח –
קטומה שהובערה – מותר לשים מצטמק ויפה לו.
- בהו"א מותר כי מצטמק ויפה לו נחשב מבושל כל צרכו.
- תשובה – בגלל שקטומה והובערה = קטומה.
(והחידוש של רי"ח – שאפילו בגחלי רותם).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













