ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לו: פרק כירה עד לז: שורה אחרונה)
שהייה והחזרה
ראינו בדף יח -
חי או מבושל לגמרי – מותר.
הדיון שלנו הוא במבושל בינוני (בן דורסאי/קרמו פניה ומעלה).
חלק א – האם שהייה צריכה גו"ק
המשנה:
א. בקש ובגבבה – נותנים תבשיל,
בגפת ובעצים – צריך לגרוף/לקטום באפר.
ב. חמין – כן.
תבשיל – ב"ש לא, ב"ה כן.
ג. האם מחזירים - ב"ש לא, ב"ה כן.
למה התייחסה הרישא:
- (חנניה) להחזרה – שצריך גו"ק,
אך בשהייה לא צריך גו"ק. - לשהייה – שגם בשהייה צריך גו"ק (וכש"כ שבהחזרה).
תא שמע:
- האמצע – מחלוקת ב"ה וב"ש לגבי חמין,
בפשטות האמצע ממשיך את הרישא,
כלומר:
ל-2 בשהייה,
ל-1 בהחזרה, ולב"ש אסור בתבשיל, ונניח שלזה התכוונו גם בסיפא, וקשה למה יש כפלות של אמצע וסיפא.
תשובה – גם ל-1 האמצע מתייחס לשהייה.
| יוצא כך: החזרה – שהייה –
2. רב – מה שהתרנו זה רק על גבה ולא בתוכה. |
תשובה – דיבר על הסיפא (החזרה).
3. שיטת ר"י בברייתא – בדיוק כמו משנתנו לפי אפשרות 2, (שצריך גו"ק בשהייה), אז כמי אפשרות 1? (יש שם גם את ר"מ אך זה ודאי שלא).
תשובה - המשנה שיטה שלישית.
(דילוג מלז. שליש תחתון עד לז: רבע)
חלק ב – המשך חלק א: שיטות האמוראים + רמת הבישול
הנושאים בחלק זה:
- מה דעת האמוראים האם להשהות צריך גו"ק.
- בהנחה שצריך, האם מצטמק ויפה לו נחשב מבושל לגמרי ולא צריך גו"ק.
| הדעה בתנאים | האמוראים | הערות |
| חנניה – לא צריך גו"ק | רב ששת-רי"ח - |
|
| רבא – זאת משנה (יט:) - | (רב ששת אמר זאת כי שם זה דיוק ולא מפורש). | |
| בהמשך - |
| |
| הדעה השנייה – | מצטמק ויפה לו: רב הונא השהה כסא דהרסנא, | רב עוקבא – אנחנו כרי"ח, |
| ר"נ – סוגי מאכלים, מתי נחשב יפה/רע לו: 2. לפדא (תבשיל תאנים), דייסא, תמרי – מצטמק ורע להם.
|
|
(לז. שליש תחתון)
חלק ג – דינים שונים אגביים
א. האם לסמוך לכירה מותר כשאינו גו"ק?
(אגב הברייתא של ר"י, ראה להלן 1).
- בברייתא של ר"י – מותר:
המקרה: 2 כירות צמודות, משהה על זו שגרופה ליד זו שלא.
דחייה: שם הסיר על הכירה, ואנחנו שואלים לסמוך למטה על הקרקע לצד הכירה.
2. ראיה מרב ספרא רב חייא – אסור:
קטמה ונתלבנה – נחשבת קטומה, וממילא מותר לשהות ולסמוך.
ניסיון דחייה ודחיית הניסיון.
3. ת"ש – כירה לא גרופה סומכין לה – מותר.
(לז. 2-)
ב. קטמה ונתלבנה
- בסעיף א: רב ספרא-רב חייא = קטומה.
- רי"צ בר נחמני-ר' אושעיא ובהמשך רבה בב"ח-רי"ח –
קטומה שהובערה – מותר לשים מצטמק ויפה לו.
- בהו"א מותר כי מצטמק ויפה לו נחשב מבושל כל צרכו.
- תשובה – בגלל שקטומה והובערה = קטומה.
(והחידוש של רי"ח – שאפילו בגחלי רותם).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












