ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, כִּי עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲבֹד וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אֶלָּא לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּלְבַד, לְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ וְיִשּׁוּב דַּעַת לְמַעַן יוּכַל לְפַנּוֹת לִבּוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו. וְאָמְנָם רָאוּי לוֹ שֶׁתִּהְיֶה כָּל פְּנִיָּתוֹ רַק לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּכְלִית אַחֵר בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה אִם קָטָן וְאִם גָּדוֹל אֶלָּא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁבֹּר כָּל הַמְּחִצּוֹת הַמַּפְסִיקוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הֵן הֵנָּה כָּל עִנְיְנֵי הַחָמְרִיּוּת וְהַתָּלוּי בָּהֶם, עַד שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ כְּבַרְזֶל אַחַר אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת, וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לַקֻּרְבָה הַזֹּאת — יִרְדֹּף אַחֲרָיו וְיֹאחַז בּוֹ וְלֹא יַרְפֵּהוּ, וּמַה שֶּׁיּוּכַל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מְנִיעָה לָזֶה — יִבְרַח מִמֶּנּוּ כִּבְרֹחַ מִן הָאֵשׁ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סג, ט), "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ", כֵּיוָן שֶׁבִּיאָתוֹ לָעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא לַתַּכְלִית הַזֶּה, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג אֶת הַקֻּרְבָה הַזֹּאת בְּמַלְּטוֹ נַפְשׁוֹ מִכָּל מוֹנְעֶיהָ וּמַפְסִידֶיהָ:
וְהִנֵּה אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ, וְהִתְבָּרֵר אֶצְלֵנוּ אֲמִתַּת הַכְּלָל הַזֶּה, יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר עַל פְּרָטָיו לְפִי מַדְרֵגוֹתֵיהֶם, מִתְּחִלַּת הַדָּבָר וְעַד סוֹפוֹ, כְּמוֹ שֶׁסִּדְרָם רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר בַּמַּאֲמָר שֶׁלּוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ כְּבָר בְּהַקְדָּמָתֵנוּ, וְהֵם, הַזְּהִירוּת, הַזְּרִיזוּת, הַנְּקִיּוּת, הַפְּרִישׁוּת, הַטָּהֳרָה, הַחֲסִידוּת, הָעֲנָוָה, יִרְאַת הַחֵטְא והַקְּדֻשָּׁה. וְעַתָּה נְבָאֲרֵם אֶחָד אֶחָד בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא
___________________________
חומר – חשיבות. תבחן תולדתו – יתבררו תוצאותיו. זמן התכלית – העולם הבא. אבן השואבת – המגנט.
ביאורים
כל מה שהאדם עושה נובע מתוך תפיסת עולם. אדם שרץ אחרי כסף, אחרי תאוות, אחרי השגים חומריים, עושה זאת מתוך תפיסה הרואה בעולם הזה ובהישגיו את התכלית, את המטרה. לכן הוא משקיע בכך את כל מאודו. הרמח"ל, לאור מה שלמדנו בימים הקודמים, מגיע למסקנה שאין העולם הזה תכלית. ולכן אין מה להשקיע בו ולהתייגע בשביל הנאותיו. העולם הזה לא שווה אפילו אנחה אחת. צריך לשים את משקל הכובד על העולם הבא, הנצחי. להשקיע את כל כוחנו בעבודת ה' ובקיום מצוות.
השלב הראשון להגעה לדבקות אלוקית הוא לקיים מצוות. השלב המתקדם יותר הוא להשתמש בכל דבר שיש כאן בעולם הזה, ואפילו בהנאות, כדי להתקדם בעבודת ה'. כל החיים הופכים להיות קרש מקפצה למטרה, לדבקות העליונה.
במבט ראשון נראה שאנחנו צריכים לעבוד קשה כדי שנגרום לעצמנו להגיע לרמה כזאת. צריכים לפתח תפיסת עולם שלימה הרואה בעולם הבא, בנצח, את העיקר. אבל במבט יותר חודר נראה שהרמח"ל מחנך אותנו שתפיסת עולם זו כבר קיימת בנו פנימה . הרמח"ל מלמד אותנו שאנחנו צריכים להימשך אחר ה' יתברך כמו שהברזל נמשך אחר האבן השואבת, המגנט. יש בברזל תכונה, חוק טבע, שמושך אותו למגנט. זה לא ניתן לבחירה, הוא נברא כך. יתכן שישנם דברים שחוצצים בינו לבין המגנט ולכן הוא אינו נדבק אליו, אך אלו רק דברים חיצוניים. ברגע שהם יסורו הוא ידבק למגנט באופן מיידי. ככה הוא נוצר.
ובאותו האופן גם אנחנו. ה'מגנט' שלנו הוא ה' יתברך, הוא ממגנט אותנו אליו. יש לנו חוק טבע פנימי שדוחף אותנו לאלוקי ולנצחי. אנחנו כבר כאלה. צריך רק להוריד את המונעים, אותם אלו שחוסמים אותנו מלהידבק באבן השואבת שלנו, וכן לסלק את המפסידים, אותם אלו שמנסים להפריד בינינו ובין אלוקינו, ולהישאב ל'מגנט' האלוקי הטוב.
הרחבות
1.השפעת הפגמים הקטנים
וְכָל הֶפְרֵשׁ קָטָן שֶׁיִּמָּצֵא בָּאֶמְצָעִים תִּבָּחֵן תּוֹלַדְתּוֹ בְּבֵרוּר וַדַּאי בְּהַגִּיעַ זְמַן הַתַּכְלִית הַנּוֹלָד מִקִּבּוּץ כֻּלָּם. את היסוד שהשפעתו של כל פגם קטן שנמצא בדרך למטרה, תורגש כשנגיע לקו הסיום, כותב גם ה"חפץ חיים" ב"שמירת הלשון" (שער הזכירה פרק י) ביחס למעלת הדיבור: "שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִהְיוּ לוֹ כְּלֵי אֻמָּנוּת, אַךְ שֶׁהֵם פְּגוּמִים וּמְקֻלְקָלִים, וְיַעֲשֶׂה בָּהֶן הָאֻמָּן אֵיזֶה כְּלִי עַל יְדֵי הַדְּחַק, יִהְיֶה נִכָּר בָּהֶן אַחַר כָּךְ הַפְּגָם וְהַשֶּׁבֶר שֶׁל כְּלֵי הָאֻמָּנוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, כִּי לֹא יָכוֹל לְהַחֲלִיקָן כָּרָאוּי וְהֵם כְּמוֹ גּוֹלְמֵי כְּלֵי עֵץ, וְאֵין נָאֶה בָּהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲפִלּוּ לְהֶדְיוֹט, וְכָל שֶׁכֵּן לְהַגִּישָׁן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָאֻמָּן שֶׁכְּלֵי הָאֻמָּנוּת שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וְטוֹבִים, מְלֻטָּשִׁים וּמְצֻחְצָחִים כָּרָאוּי, הַכְּלִי שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן הָאֻמָּן הַזֶּה יֵצֵא מְתֻקָן וּמְהֻדָּר כַּהֹגֶן", ואם כן מי ששומר את לשונו שלא יהיה בה מום בדיבור אסור, מאפשר לדברי הקדושה שמוציא מפיו להגיע למקום עליון, לפני המלך.
2. איך להשתמש בהנאות העולם?
וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אֶלָּא לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּלְבַד. כן כתבו רבינו יונה (אבות פרק ב, משנה יב) ורמב"ן (דברים פרק ו, פסוק יג) וכן פסקו הטור והשולחן ערוך (סימן רלא): "לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת השם יתברך וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא יתעלה כדכתיב "בכל דרכיך דעהו" ואמרו חכמים ז"ל "ויהיו כל מעשיך לשם שמים".
שאלות לדיון
איך ניתן ליישם את דברי המחבר "הנאות העולם לא יהיו אלא לעזר וסיוע"?
מהי מטרת הניסיונות שה' מנסה אותנו? האם יש להם כמה תפקידים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
