ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
"השחרור שזכינו לו על ידי ההתעוררות הקדושה של תחית הרוח הלאומי על ידי גבורי קנאת הקודש החשמונאים הכהנים הקדושים, הניח את חותמו על מהלך הדורות לכל הזמנים" (מאמרי הראיה ח"א עמ' קנ)
מרד החשמונאים ביוונים הוביל לשחרור האומה. גבורתם של החשמונאים נחקקה לדורות בתודעה הלאומית וסימנה את היעד לגיבורים רבים במהלך הדורות. השחרור של האומה בא לידי ביטוי ביכולת להקים מלכות עצמאית בארץ ישראל.
מידת המלכות קשורה למידת הגבורה, כך כותב הרב:
"המלוכה העליונה, מלכות אין סוף במובן העליון, היא היכולת המוחלטה ליצור הכל, לברא כל...המצויה תמיד בפועל בגבורה של מעלה" (עולת ראיה ח"א עמ' מ"ו).
הרב כתב דברים אלו בפירושו על הפיוט "אדון עולם" שאנו אומרים מידי יום בתחילת תפילת שחרית. "אדון עולם, אשר מלך בטרם כל יציר נברא, לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא". ה' מלך עוד לפני בריאת העולם, הוא ברא ויצר את העולם והאדם במרכזו על פי רצונו, ומאז "מלך שמו נקרא", מאז שיש ברואים בעולם, ה' נקרא מלך בפי ברואיו. בריאת העולם מלמדת אותנו על יכולתו האין סופית של הבורא, ובכך מתגלית גבורתו. הגבורה משמעותה פעילות במישור המעשי. ה' מלך לפני בריאת העולם, ובבריאת העולם שנברא במידת הדין שהיא הגבורה, מתגלית מלכותו לעיני הברואים. בתחילת ספר בראשית, אנו קוראים: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", שם אלוקים הוא מידת הגבורה. לאחר מכן ראה ה' שאין העולם יכול להתקיים ושיתף את מידת הרחמים עם מידת הדין, ולכן בפרק ב' מופיע "ה' אלוקים". המלכות והגבורה מתגלים מתוך חופש, "בחפצו כל", ה' שליט ואינו נשלט.
גבורתם של החשמונאים, שהופיעה מתוך בחירה חפשית, הובילה לחזרת המלכות לישראל:
"וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (רמב"ם תחילת הלכות חנוכה).
גבורתם של החשמונאים נבעה מקנאה לשם ה', מאבק בתרבות היוונית ששמה לה מטרה לגרום לשכחת שם ה', גבורה זו הובילה למלכות, שבבסיסה הייתה אמורה לקבוע את מטרות מרד החשמונאים, לדאוג לשמר את האידיאלים שלשמם עם ישראל קיים בעולם. בהיסטוריה בימי בית שני לא תמיד נראה שמלכות זו פעלה למען מטרה זו, אבל כל זמן שהייתה קיימת הייתה תקווה שתממש את ייעודיה, ייעוד זה פיעם בנשמתה של האומה לדורות.
"כח החיים הגדול הטמון בהאור הצנוע שבנר החנוכה, הוא מבטיח לנו את בטחונו של הנצחון שלנצח ישראל. יהמו יחמרו המים העכורים של ימי החולין הסוערים הרוצים לבלוע כל קודש, ישטפו בעזוז רעשם ממלכות ועממים אבל חוסן ישראל לעד לא ימעד" (מאמרי הראי"ה שם).
כל זמן שעם ישראל מדליק את נרות החנוכה, אנו בטוחים בנצח ישראל.
כל זמן שעם ישראל מדליק את נרות החנוכה, אנו בטוחים בנצח ישראל.
ההתמודדות של ישראל על שמירת תרבותו ממשיכה לאורך כל הדורות, ולכן אנו מניחים את נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ כדי שאומות העולם ידעו שאנו שונים מהם, ואנו דואגים לשמור על ייחודנו. בשעת הסכנה כששנאת ישראל מתגברת אנו מניחים םאת נר חנוכה בתוך הבית פנימה, מחזקים את עצמנו כדי שלא נפגע. בגלות בהרבה מקומות הדליקו את נרות החנוכה בתוך הבית ואילו בארץ ישראל אנו יכולים וצריכים להדליק את הנרות בחוץ. נראה שבשעת הסכנה איננו יכולים למלא את ייעודנו בצורה מושלמת ולכן מדליקים על השולחן בבית, הרב מלמד אותנו שניתן לנצל מציאות זו לטובה " בשעת הסכנה, בזמן שרוחות רעות מנשבות בעולם, שנאה פראית על ישראל ועל גזעו המקודש, בוז ומשטמה על כל קניני קדשו,
...אז הנהרה שמבחוץ לא תוכל להגיה את המחשכים העבים שהם שולטים שם. אז יפנה ישראל אל ביתו ואל שולחנו, אל קניני התרבות הפנימיים, אל טהרת רוחו ונקיון כפיו, אל תורתו תורת אמת, המיוחדה לו, ואל מצותיו, שהן ארחות חייו לעולמים, לבנין ביתו על אדמת קדשו בכל עוז קנאת קודש, על פי תכונתו ועל פי רוחו, והנר הזה סמל נצחונו מניחו על שולחנו, להאיר על ידו את אורח חייו והארת נשמתו. ובנר הזה האצור אצלנו פנימה ידע נאמנה, שלא יחסר כל שהוא, מכל עשרו הרוחני ומכבודו כבוד האמת והצדק".
הנר המונח בתוך הבית מחזק את הבית הישראלי. לעיתים כשמדליקים בחוץ, האור אינו מאיר כראוי עלינו. ניתן לנצל את שעת הסכנה לאגירת כוחות פנימיים. וכיום שאנו מדליקים בחוץ, נדאג לכך שהדלקה זו תהיה מתוך מלאות של אור פנימי, אור של קדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
