מסילת ישרים פרק ד'– חלק ג' | בשביל הנשמה | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
לימוד יומי באמונה
מסילת ישרים

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

1185

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אַךְ הַהֶעָרָה לְכָל הֶהָמוֹן, הִנֵּה הִיא בְּעִנְיַן הַשָּׂכָר וָעֹנֶשׁ עַצְמָם, בִּרְאוֹת עֹמֶק הַדִּין עַד הֵיכָן מַגִּיעַ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת רָאוּי לְהִזְדַּעְזֵעַ וּלְהִתְחָרֵד תָּמִיד, כִּי מִי יַעֲמֹד בְּיוֹם הַדִּין, וּמִי יִצְדַּק לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ בַּאֲשֶׁר הַשְׁקָפָתוֹ מְדֻקְדֶּקֶת עַל כָּל דָּבָר קָטָן אוֹ גָדוֹל. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה, ב), "וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ" (עמוס ד, יג) — "אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת הַדִּין". עוֹד אָמְרוּ (יבמות קכא, ב), "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהלים נ, ג) — "מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה". אַבְרָהָם הוּא אַבְרָהָם הָאָהוּב לְקוֹנוֹ, עַד שֶׁהִכְתִּיב עָלָיו (ישעיה מא, ח), "אַבְרָהָם אֹהֲבִי", לֹא פָלַט מִן הַדִּין מִפְּנֵי דְּבָרִים קַלִּים שֶׁלֹּא דִקְדֵּק בָּהֶם, עַל שֶׁאָמַר (בראשית טו, ח), "בַּמָּה אֵדַע?" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "חַיֶּיךָ, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (פרקי דרבי אליעזר פרק מח). עַל שֶׁכָּרַת בְּרִית עִם אֲבִימֶלֶךְ בְּלֹא צִוּוּיוֹ שֶׁל מָקוֹם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַשְׁהֶא בְּשִׂמְחַת בָּנֶיךָ שִׁבְעָה דוֹרוֹת" (בראשית רבה נד, ד). יַעֲקֹב, עַל שֶׁחָרָה אַפּוֹ בְּרָחֵל, שֶׁאָמְרָה לוֹ (בראשית ל, א), "הָבָה לִּי בָנִים", אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, זֶה לְשׁוֹנָם, "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ עוֹנִים אֶת הַמְּעוּקוֹת? חַיֶּיךָ שֶׁבָּנֶיךָ עוֹמְדִים לִפְנֵי בְּנָהּ" (בראשית רבה עא, ז), וּלְפִי שֶׁנָּתַן אֶת דִּינָה בְּתֵבָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּחֶהָ עֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה וַדַּאי לְטוֹבָה, אַךְ לְפִי שֶׁמָּנַע חֶסֶד מֵאָחִיו, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שם עו, ט), "אֲמַר לֵיה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 'לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד' (איוב ו, יד), לֹא בִּקַּשְׁתָּ לְהַשִּׂיאָהּ לְמָהוּל, הֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת לְעָרֵל, לֹא בִּקַּשְׁתָּ לְהַשִּׂיאָהּ דֶּרֶךְ הֶתֵּר הֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת דֶּרֶךְ אִסּוּר". יוֹסֵף, לְפִי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, יד), "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ" נִתּוֹסְפוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט, ג), יוֹסֵף עַצְמוֹ עַל שֶׁחָנַט אֶת אָבִיו בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אוֹ לְפִי שֶׁשָּׁמַע (בראשית מד, לא), "עַבְדְּךָ אָבִינוּ" וְשָׁתַק, לְמַר כִּדְאִית לֵהּ וּלְמַר כִּדְאִית לֵהּ, מֵת לִפְנֵי אֶחָיו (בראשית רבה ק, ג). דָּוִד, לְפִי שֶׁקָּרָא לְדִבְרֵי תּוֹרָה "זְמִירוֹת", נֶעֱנַשׁ שֶׁנִּכְשַׁל בִּדְבַר עֻזָּה וְנִתְעַרְבְּבָה שִׂמְחָתוֹ (סוטה לה, א). מִיכַל, לְפִי שֶׁהוֹכִיחָה אֶת דָּוִד בַּמֶה שֶּׁרָקַד בַּחוּץ לִפְנֵי הָאָרוֹן (שמואל ב ו, כ), נֶעֶנְשָׁה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ וָלָד אֶלָּא בְּמוֹתָהּ (שם פסוק כג, ובגמרא סנהדרין כא, א). חִזְקִיָּהוּ, לְפִי שֶׁהֶרְאָה אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בֵּית נְכֹתֹה, נִגְזַר עַל בָּנָיו לִהְיוֹת סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל (מלכים ב כ, יג-יח). וְרַבִּים כָּאֵלֶּה מְאֹד. וּבְפֶרֶק הַכֹּל חַיָיבִין (חגיגה ה, א), אָמְרוּ, "רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי קְרָא הֲוָה בָּכֵי, 'וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר' וְכוּ' (מלאכי ג, ה), עֶבֶד שֶׁשּׁוֹקְלִים עָלָיו קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?", וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר שֶׁיִּהְיֶה הָעֹנֶשׁ עַל שְׁתֵּיהֶן אֶחָד, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה (סנהדרין צ, א). אָמְנָם הָעִנְיָן הוּא, שֶׁלְּעִנְיַן מִשְׁקַל הַמַּעֲשִׂים כָּךְ עוֹלוֹת בַּכַּף הַקַּלּוֹת כְּמוֹ הַחֲמוּרוֹת, כִּי לֹא יַשְׁכִּיחוּ הַחֲמוּרוֹת אֶת הַקַּלּוֹת, וְלֹא יַעְלִים הַדַּיָּן עֵינוֹ מֵהֶם כְּלָל, כַּאֲשֶׁר לֹא יַעְלִים מֵהַחֲמוּרוֹת, אֶלָּא עַל כֻּלָּם יַשְׁגִּיחַ וִיפַקַּח בְּהַשְׁוָאָה אַחַת לָדוּן כָּל אֶחָד מֵהֶם וּלְהַעֲנִישׁ אַחַר כָּךְ עַל כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, וְהוּא מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (קהלת יב, יד), "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט" וְכוּ'. כִּי כַּאֲשֶׁר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ מִלִּשְׂכֹּר כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב קָטָן כְּמוֹת שֶׁהוּא, כֵּן לֹא יַנִיחַ מִלִשְׁפֹּט וּלְהוֹכִיחַ כָּל מַעֲשֶׂה רָע קָטָן כְּמוֹת שֶׁהוּא, וּלְהוֹצִיא מִלֵּב הָרוֹצִים לְהִתְפַּתּוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְּדִינָיו הַדְּבָרִים הַקַּלִּים וְלֹא יִקַּח חֶשְׁבּוֹן עֲלֵיהֶם, אֶלָּא כְּלָלָא הוּא (בראשית רבה סז, ד), "כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא, יִוָּתְרוּ מֵיעוֹהִי". וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה טז, א), "אִם אוֹמֵר לְךָ יֵצֶר רָע, חֲטָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לְךָ — אַל תִּשְׁמַע לוֹ":

___________________________

ביאורים
לפעמים אנחנו עלולים לחשוב שהתורה שייכת רק ליחידי סגולה, אך אין הדבר נכון. התורה שייכת לכל אחד כיון שניתנה לכולנו בשוה ו"כל הרוצה לזכות בה יזכה בה" (מהר"ל תפארת ישראל, הקדמה). אין מושג כזה 'תורה לצדיקים', להפך, הצדיקים צריכים לדאוג להמון. כך נוהג גם הרמח"ל שמנסה להתאים את הנוסחה הנכונה לכל יהודי.
יש אנשים שאפילו הכבוד בעולם הבא לא משמעותי עבורם. בשביל אנשים כאלו נכתבה הפיסקה שלנו. לאנשים אלו לא יעזרו העצות הקודמות שהביא הרמח"ל, ועצתו אליהם היא: אף אם אינך רודף אחרי כבוד, ודאי אינך חפץ בעונש חס וחלילה לכן כדאי גם לך לרומם נפשך.
מידת הדין נובעת ממידת האמת. בדין אמת אין 'החלקות', אין 'עסקות טיעון', משוא פנים או זכות אבות. לכן הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. אך מדוע דווקא צדיקים? הדין צריך להיות שוה לכולם?! אלא, שאכן הדין שוה בכולם, גם אותנו הקב"ה ידון על הקל שבחטאים. ההבדל בין הצדיק לאדם הרגיל נובע מהרצון לזכך את נשמתו של הצדיק לקראת העולם הבא שהשכר בו גדול לאין ערוך מהעולם הזה. לכן הקב"ה נפרע מהצדיק אף על המעשים הטובים אך לא מושלמים שהוא עשה.
ישנם מקרים בהם חטא הצדיק מלמד על חסרון כלל עולמי. במצבים כאלו יש צורך בתיקון עמוק יותר. אברהם אבינו בשאלתו "במה אדע כי אירשנה" ביטא חסרון קטן באמונה, אך החיסרון בדורו היה גדול יותר. על כן נצרך תהליך אלוקי ארוך טווח: הורדת עם ישראל למצרים על מנת להוציאם באותות ובמופתים ולהפיץ את שם ה' בעולם. ככלל, הדקדוק בדין לא נובע מרצון "לסגור חשבון" עם הברואים אלא מתוך רצון לזכך ולרומם את הנבראים.

הרחבות
1. לא לזלזל בפרטים
מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו . בחלק זה של הפרק אנו עוסקים ב"המון", מדוע אם כן מדבר הרמח"ל על החסיד? הראיה מן החסידים היא, שאף אם אין להם אלא עבירה קטנה – מדקדק איתם הקב"ה אפילו על מעשה קטן שלא עשו כראוי. דבר זה שייך גם בדינו של אדם פשוט. המעשים הקטנים אינם נעלמים מעיני הקב"ה, כפי שמסביר הרמח"ל בהמשך. ההבנה הזו מביאה אותנו לידי זהירות: שלא נטעה לזלזל בפרטים הקטנים ונחשוב בטעות שהם נבלעים בעבירות החמורות או במצוות גדולות שעשינו.

2. איך מחשבים זכויות ועוונות?
לָדוּן כָּל אֶחָד מֵהֶם וּלְהַעֲנִישׁ אַחַר כָּךְ עַל כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. דינו של האדם נקבע לפי מדרגתו ולפי גודל העוון שעשה. אולם לנו אין כל אפשרות להעריך מהי עבירה גדולה או קטנה או מהי מצווה גדולה או קטנה, כפי שכותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ב) שרק הקב"ה יודע לדון ולהעריך את מעשינו באופן שאיננו יכולים לתפוס בשכלנו.
3. פירוש המילה "יותרו "
יִוָּתְרוּ מֵיעוֹהִי. 'יותרו'אינו מלשון 'לבתר' שפירושה לחתוך אלא מלשון 'מיותר'. בגמרא (בבא קמא נ עמוד א) יש גירסה מקבילה לדברי הגמרא שמביא הרמח"ל - 'יותרו חייו'. חז"ל מלמדים אותנו שמי שמזלזל בחלק ממעשיו וסובר שאין להם חשיבות, ולכן הוא אומר שהקב"ה יוותר עליהם בדין משום שהם מיותרים – חייו הם מיותרים. ("יותרו חייו - יופקרו חייו וגופו". רש"י שם)

שאלות לדיון
אם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים, אולי כדאי להיות בינוני?
חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה אינו ותרן, אם כן, כיצד פועלת התשובה?

מסילת ישרים

בשביל הנשמה

לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!

מבוא למשנת הראי"ה
ארץ ישראל חלק ג'
כ' סיוון תשע"ד
כ' סיוון תשע"ד
שמונה פרקים לרמב"ם
שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ח'
ד' כסלו תשע"ג
כסלו תשע"ג
נצח ישראל למהר"ל
פרק י"א חלק י"א
א' סיון התשע"ה
א' סיון התשע"ה
מבוא למשנת הראי"ה
מצוות חלק ז'
כ"א סיון תשע"ז
כ"א סיון תשע"ז

מסילת ישרים

מסילת ישרים
מסילת ישרים פרק א׳ חלק ג׳
י"א כסלו תשע"ג
בשביל הנשמה | כסלו תשע"ג
מסילת ישרים
פרק כ"ב חלק מ"ו
ו' טבת התשע"ה
בשביל הנשמה | ו' טבת התשע"ה
מסילת ישרים
הקדמה חלק א'
כ"ב תשרי התשע"ה
בשביל הנשמה | כ"ב תשרי התשע"ה
מסילת ישרים
מבוא למסילת ישרים, הקדמה חלק א'
ו' כסלו תשע"ג
בשביל הנשמה | כסלו תשע"ג

מסילת ישרים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רביבים
מי צם ומי פטור
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ח
נוסחי תפילה
סליחות ליום שלישי מעשרת ימי תשובה- נוסח פולין
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום חמישי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
עשרת ימי תשובה
הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו