מסילת ישרים פרק ד'– חלק ג' | בשביל הנשמה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
לימוד יומי באמונה
מסילת ישרים

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

1188

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אַךְ הַהֶעָרָה לְכָל הֶהָמוֹן, הִנֵּה הִיא בְּעִנְיַן הַשָּׂכָר וָעֹנֶשׁ עַצְמָם, בִּרְאוֹת עֹמֶק הַדִּין עַד הֵיכָן מַגִּיעַ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת רָאוּי לְהִזְדַּעְזֵעַ וּלְהִתְחָרֵד תָּמִיד, כִּי מִי יַעֲמֹד בְּיוֹם הַדִּין, וּמִי יִצְדַּק לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ בַּאֲשֶׁר הַשְׁקָפָתוֹ מְדֻקְדֶּקֶת עַל כָּל דָּבָר קָטָן אוֹ גָדוֹל. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה, ב), "וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ" (עמוס ד, יג) — "אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת הַדִּין". עוֹד אָמְרוּ (יבמות קכא, ב), "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהלים נ, ג) — "מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה". אַבְרָהָם הוּא אַבְרָהָם הָאָהוּב לְקוֹנוֹ, עַד שֶׁהִכְתִּיב עָלָיו (ישעיה מא, ח), "אַבְרָהָם אֹהֲבִי", לֹא פָלַט מִן הַדִּין מִפְּנֵי דְּבָרִים קַלִּים שֶׁלֹּא דִקְדֵּק בָּהֶם, עַל שֶׁאָמַר (בראשית טו, ח), "בַּמָּה אֵדַע?" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "חַיֶּיךָ, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (פרקי דרבי אליעזר פרק מח). עַל שֶׁכָּרַת בְּרִית עִם אֲבִימֶלֶךְ בְּלֹא צִוּוּיוֹ שֶׁל מָקוֹם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַשְׁהֶא בְּשִׂמְחַת בָּנֶיךָ שִׁבְעָה דוֹרוֹת" (בראשית רבה נד, ד). יַעֲקֹב, עַל שֶׁחָרָה אַפּוֹ בְּרָחֵל, שֶׁאָמְרָה לוֹ (בראשית ל, א), "הָבָה לִּי בָנִים", אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, זֶה לְשׁוֹנָם, "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ עוֹנִים אֶת הַמְּעוּקוֹת? חַיֶּיךָ שֶׁבָּנֶיךָ עוֹמְדִים לִפְנֵי בְּנָהּ" (בראשית רבה עא, ז), וּלְפִי שֶׁנָּתַן אֶת דִּינָה בְּתֵבָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּחֶהָ עֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה וַדַּאי לְטוֹבָה, אַךְ לְפִי שֶׁמָּנַע חֶסֶד מֵאָחִיו, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שם עו, ט), "אֲמַר לֵיה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 'לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד' (איוב ו, יד), לֹא בִּקַּשְׁתָּ לְהַשִּׂיאָהּ לְמָהוּל, הֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת לְעָרֵל, לֹא בִּקַּשְׁתָּ לְהַשִּׂיאָהּ דֶּרֶךְ הֶתֵּר הֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת דֶּרֶךְ אִסּוּר". יוֹסֵף, לְפִי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, יד), "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ" נִתּוֹסְפוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט, ג), יוֹסֵף עַצְמוֹ עַל שֶׁחָנַט אֶת אָבִיו בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אוֹ לְפִי שֶׁשָּׁמַע (בראשית מד, לא), "עַבְדְּךָ אָבִינוּ" וְשָׁתַק, לְמַר כִּדְאִית לֵהּ וּלְמַר כִּדְאִית לֵהּ, מֵת לִפְנֵי אֶחָיו (בראשית רבה ק, ג). דָּוִד, לְפִי שֶׁקָּרָא לְדִבְרֵי תּוֹרָה "זְמִירוֹת", נֶעֱנַשׁ שֶׁנִּכְשַׁל בִּדְבַר עֻזָּה וְנִתְעַרְבְּבָה שִׂמְחָתוֹ (סוטה לה, א). מִיכַל, לְפִי שֶׁהוֹכִיחָה אֶת דָּוִד בַּמֶה שֶּׁרָקַד בַּחוּץ לִפְנֵי הָאָרוֹן (שמואל ב ו, כ), נֶעֶנְשָׁה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ וָלָד אֶלָּא בְּמוֹתָהּ (שם פסוק כג, ובגמרא סנהדרין כא, א). חִזְקִיָּהוּ, לְפִי שֶׁהֶרְאָה אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בֵּית נְכֹתֹה, נִגְזַר עַל בָּנָיו לִהְיוֹת סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל (מלכים ב כ, יג-יח). וְרַבִּים כָּאֵלֶּה מְאֹד. וּבְפֶרֶק הַכֹּל חַיָיבִין (חגיגה ה, א), אָמְרוּ, "רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי קְרָא הֲוָה בָּכֵי, 'וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר' וְכוּ' (מלאכי ג, ה), עֶבֶד שֶׁשּׁוֹקְלִים עָלָיו קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?", וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר שֶׁיִּהְיֶה הָעֹנֶשׁ עַל שְׁתֵּיהֶן אֶחָד, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה (סנהדרין צ, א). אָמְנָם הָעִנְיָן הוּא, שֶׁלְּעִנְיַן מִשְׁקַל הַמַּעֲשִׂים כָּךְ עוֹלוֹת בַּכַּף הַקַּלּוֹת כְּמוֹ הַחֲמוּרוֹת, כִּי לֹא יַשְׁכִּיחוּ הַחֲמוּרוֹת אֶת הַקַּלּוֹת, וְלֹא יַעְלִים הַדַּיָּן עֵינוֹ מֵהֶם כְּלָל, כַּאֲשֶׁר לֹא יַעְלִים מֵהַחֲמוּרוֹת, אֶלָּא עַל כֻּלָּם יַשְׁגִּיחַ וִיפַקַּח בְּהַשְׁוָאָה אַחַת לָדוּן כָּל אֶחָד מֵהֶם וּלְהַעֲנִישׁ אַחַר כָּךְ עַל כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, וְהוּא מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (קהלת יב, יד), "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט" וְכוּ'. כִּי כַּאֲשֶׁר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ מִלִּשְׂכֹּר כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב קָטָן כְּמוֹת שֶׁהוּא, כֵּן לֹא יַנִיחַ מִלִשְׁפֹּט וּלְהוֹכִיחַ כָּל מַעֲשֶׂה רָע קָטָן כְּמוֹת שֶׁהוּא, וּלְהוֹצִיא מִלֵּב הָרוֹצִים לְהִתְפַּתּוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְּדִינָיו הַדְּבָרִים הַקַּלִּים וְלֹא יִקַּח חֶשְׁבּוֹן עֲלֵיהֶם, אֶלָּא כְּלָלָא הוּא (בראשית רבה סז, ד), "כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא, יִוָּתְרוּ מֵיעוֹהִי". וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה טז, א), "אִם אוֹמֵר לְךָ יֵצֶר רָע, חֲטָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לְךָ — אַל תִּשְׁמַע לוֹ":

___________________________

ביאורים
לפעמים אנחנו עלולים לחשוב שהתורה שייכת רק ליחידי סגולה, אך אין הדבר נכון. התורה שייכת לכל אחד כיון שניתנה לכולנו בשוה ו"כל הרוצה לזכות בה יזכה בה" (מהר"ל תפארת ישראל, הקדמה). אין מושג כזה 'תורה לצדיקים', להפך, הצדיקים צריכים לדאוג להמון. כך נוהג גם הרמח"ל שמנסה להתאים את הנוסחה הנכונה לכל יהודי.
יש אנשים שאפילו הכבוד בעולם הבא לא משמעותי עבורם. בשביל אנשים כאלו נכתבה הפיסקה שלנו. לאנשים אלו לא יעזרו העצות הקודמות שהביא הרמח"ל, ועצתו אליהם היא: אף אם אינך רודף אחרי כבוד, ודאי אינך חפץ בעונש חס וחלילה לכן כדאי גם לך לרומם נפשך.
מידת הדין נובעת ממידת האמת. בדין אמת אין 'החלקות', אין 'עסקות טיעון', משוא פנים או זכות אבות. לכן הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. אך מדוע דווקא צדיקים? הדין צריך להיות שוה לכולם?! אלא, שאכן הדין שוה בכולם, גם אותנו הקב"ה ידון על הקל שבחטאים. ההבדל בין הצדיק לאדם הרגיל נובע מהרצון לזכך את נשמתו של הצדיק לקראת העולם הבא שהשכר בו גדול לאין ערוך מהעולם הזה. לכן הקב"ה נפרע מהצדיק אף על המעשים הטובים אך לא מושלמים שהוא עשה.
ישנם מקרים בהם חטא הצדיק מלמד על חסרון כלל עולמי. במצבים כאלו יש צורך בתיקון עמוק יותר. אברהם אבינו בשאלתו "במה אדע כי אירשנה" ביטא חסרון קטן באמונה, אך החיסרון בדורו היה גדול יותר. על כן נצרך תהליך אלוקי ארוך טווח: הורדת עם ישראל למצרים על מנת להוציאם באותות ובמופתים ולהפיץ את שם ה' בעולם. ככלל, הדקדוק בדין לא נובע מרצון "לסגור חשבון" עם הברואים אלא מתוך רצון לזכך ולרומם את הנבראים.

הרחבות
1. לא לזלזל בפרטים
מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו . בחלק זה של הפרק אנו עוסקים ב"המון", מדוע אם כן מדבר הרמח"ל על החסיד? הראיה מן החסידים היא, שאף אם אין להם אלא עבירה קטנה – מדקדק איתם הקב"ה אפילו על מעשה קטן שלא עשו כראוי. דבר זה שייך גם בדינו של אדם פשוט. המעשים הקטנים אינם נעלמים מעיני הקב"ה, כפי שמסביר הרמח"ל בהמשך. ההבנה הזו מביאה אותנו לידי זהירות: שלא נטעה לזלזל בפרטים הקטנים ונחשוב בטעות שהם נבלעים בעבירות החמורות או במצוות גדולות שעשינו.

2. איך מחשבים זכויות ועוונות?
לָדוּן כָּל אֶחָד מֵהֶם וּלְהַעֲנִישׁ אַחַר כָּךְ עַל כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. דינו של האדם נקבע לפי מדרגתו ולפי גודל העוון שעשה. אולם לנו אין כל אפשרות להעריך מהי עבירה גדולה או קטנה או מהי מצווה גדולה או קטנה, כפי שכותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ב) שרק הקב"ה יודע לדון ולהעריך את מעשינו באופן שאיננו יכולים לתפוס בשכלנו.
3. פירוש המילה "יותרו "
יִוָּתְרוּ מֵיעוֹהִי. 'יותרו'אינו מלשון 'לבתר' שפירושה לחתוך אלא מלשון 'מיותר'. בגמרא (בבא קמא נ עמוד א) יש גירסה מקבילה לדברי הגמרא שמביא הרמח"ל - 'יותרו חייו'. חז"ל מלמדים אותנו שמי שמזלזל בחלק ממעשיו וסובר שאין להם חשיבות, ולכן הוא אומר שהקב"ה יוותר עליהם בדין משום שהם מיותרים – חייו הם מיותרים. ("יותרו חייו - יופקרו חייו וגופו". רש"י שם)

שאלות לדיון
אם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים, אולי כדאי להיות בינוני?
חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה אינו ותרן, אם כן, כיצד פועלת התשובה?

מסילת ישרים

בשביל הנשמה

לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!

מבוא למשנת הראי"ה
ארץ ישראל חלק ה'
כ"ב סיוון תשע"ד
כ"ב סיוון תשע"ד
נצח ישראל למהר"ל
פרק י"א חלק י"ג
ג' סיון התשע"ה
ג' סיון התשע"ה
מועדי חודש איר
ל"ג בעומר – חלק ד'
כ"א אייר תשע"ז
כ"א אייר תשע"ז
נצח ישראל למהר"ל
פרק י"א חלק י"ד
ד' סיון התשע"ה
ד' סיון התשע"ה

מסילת ישרים

מסילת ישרים
לימוד שבועי באמונה יג-יט תשע"ה
יג- יט תשע"ה
בשביל הנשמה | יג- יט תשע"ה
מסילת ישרים
פרק כ"ה חלק נ"ב
י"ב טבת התשע"ה
בשביל הנשמה | י"ב טבת התשע"ה
מסילת ישרים
מסילת ישרים פרק ב'– חלק ב'
י"ג כסלו תשע"ג
בשביל הנשמה | כסלו תשע"ג
מסילת ישרים
מסילת ישרים פרק א׳ חלק ג׳
י"א כסלו תשע"ג
בשביל הנשמה | כסלו תשע"ג

מסילת ישרים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
חיי שרה
שני חיי שרה - כולם שווים לטובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | חשוון תשס"ה
חיי שרה
רעיונות לפרשת חיי שרה
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תש"ס
חיי שרה
רעיונות לפרשת חיי שרה
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תש"ס

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

1:02
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חיי שרה תשפז – האם מותר למנות שר ערבי בארץ ישיראל
הרב שמואל אליהו | חשוון תשפ"ז
27 דק'
מאמר שלישי
מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ב חשוון תשפ"ז
46 דק'
תורה ומדע
מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
הרב אביחי לבנוני | כ"ב חשוון תשפ"ז
49 דק'
חיי שרה
פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
הרב יצחק חי זאגא | חשון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב יוסף צבי רימון
הרב שמואל אליהו
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג חיים שטיינר
הרב דוד חי הכהן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

46 דק'
תורה ומדע
מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
הרב אביחי לבנוני | כ"ב חשוון תשפ"ז
רביבים
איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
הרב אליעזר מלמד | חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רבנים שונים | חשוון תשפ"ז
1:02
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חיי שרה תשפז – האם מותר למנות שר ערבי בארץ ישיראל
הרב שמואל אליהו | חשוון תשפ"ז
9 דק'
חיי שרה
כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
הרב יצחק בן יוסף | חשוון תשפ"ז
49 דק'
חיי שרה
פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
הרב יצחק חי זאגא | חשון תשפ"ז
24 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ז
הרב אלי סטפנסקי | כ"ד חשוון תשפ"ז
45 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
הרב משה בר ציון | כ"ב חשוון תשפ"ז
27 דק'
מאמר שלישי
מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ב חשוון תשפ"ז
23 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ו
הרב אלי סטפנסקי | כ"ג חשוון תשפ"ז
5 דק'
חיי שרה
חיי שרה: חברון- היסוד לכל החיבורים בחיינו
הרב מאיר גולדויכט | חשוון תשפ"ז
43 דק'
מידות הראי"ה
סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ג חשוון תשפ"ז
26 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ה
הרב אלי סטפנסקי | כ"ב חשוון תשפ"ז
47 דק'
לנתיבות ישראל
יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט חשוון תשפ"ז
46 דק'
מידות הראי"ה
מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
הרב משה בר ציון | י"ט חשוון תשפ"ז
37 דק'
וירא
מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
הרב עידו יעקובי | כ"א חשוון תשפ"ז
לשון הרע
בחירות ולשון הרע
הרב שי טחן | חשוון תשפ"ז
37 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ד
הרב אלי סטפנסקי | כ"א חשוון תשפ"ז