ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
קניית היראה ע"י התבוננות בשני עניינים: שכינת ה' היא בכל מקום; השגחת ה' - על הכל
אַךְ דֶּרֶךְ קְנִיַּת הַיִּרְאָה הַזֹּאת הוּא הַהִתְבּוֹנֵן עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים אֲמִתִּיִּים.
הָאֶחָד הוּא הֱיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם, וְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר – קָטֹן וְגָדוֹל, אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, לֹא מִפְּנֵי גֹדֶל הַנּוֹשֵׂא וְלֹא מִפְּנֵי פְּחִיתוּתוֹ, אֶלָּא הַדָּבָר הַגָּדוֹל וְהַדָּבָר הַקָּטָן, הַנִּקְלֶה וְהַנִּכְבָּד, הוּא רוֹאֶה וְהוּא מֵבִין בְּלִי הֶפְרֵשׁ. הוּא מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה ו, ג), "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כד), "הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא", וְאוֹמֵר (תהלים קיג, ה-ו) "מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", וְאוֹמֵר (שם קלח, ו), "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה, וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע". וְכֵיוָן שֶׁיִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז מֵאֵלֶיהָ תָּבוֹא בוֹ הַיִּרְאָה וְהַפַּחַד פֶּן יִכָּשֵׁל בְּמַעֲשָׂיו שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּרָאוּי לְפִי רוֹמְמוּת כְּבוֹדוֹ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ (אבות ב, א), "דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ – עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים", כִּי כֵיוָן שֶׁהַשְׁגָּחַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל דָּבָר, וְהוּא רוֹאֶה הַכֹּל וְשׁוֹמֵעַ הַכֹּל, וַדַּאי שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים יִהְיוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם וְכֻלָּם נִכְתָּבִים בַּסֵּפֶר אִם לִזְכוּת אוֹ לְחוֹבָה.
הקושי להתמיד בציור הדבר בשכל מפסיד היראה - היסח הדעת
וְאָמְנָם הַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ מִצְטַיֵּר הֵיטֵב בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְמָדַת הַהִתְבּוֹנְנוּת וְהַהִסְתַּכְּלוּת הַגָּדוֹל, כִּי כֵיוָן שֶׁהַדָּבָר רָחוֹק מֵחוּשֵׁינוּ, לֹא יְצַיְּרֵהוּ הַשֵּׂכֶל אֶלָּא אַחַר רֹב הָעִיּוּן וְהַהַשְׁקָפָה, וְגַם אַחַר שֶׁיְּצַיְּרֵהוּ יָסוּר הַצִּיּוּר מִמֶּנּוּ בְנָקֵל אִם לֹא יַתְמִיד עָלָיו הַרְבֵּה, וְנִמְצָא שֶׁכְּמוֹ שֶׁרֹב הַהִתְבּוֹנֵן* הוּא הַדֶּרֶךְ לִקְנוֹת הַיִּרְאָה הַתְּמִידִית, כֵּן הֶסַּח הַדַּעַת וּבִטּוּל הָעִיּוּן הוּא הַמַּפְסִיד הַגָּדוֹל שֶׁלָּהּ, יִהְיֶה מֵחֲמַת טְרָדוֹת אוֹ בְרָצוֹן, כָּל הֶסַּח דַּעַת בִּטּוּל הוּא לַיִּרְאָה הַתְּמִידִית.
הכרח התמדת הלימוד להשגת היראה
הוּא מַה שֶּׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶל הַמֶּלֶךְ (דברים יז, יט), "וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו", הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הַיִּרְאָה נִלְמֶדֶת אֶלָּא מִן הַקְּרִיאָה הַבִּלְתִּי נִפְסֶקֶת. וּתְדַקְדֵּק שֶׁאָמַר, "לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה", וְלֹא אָמַר, "לְמַעַן יִירָא", אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין הַיִּרְאָה הַזֹּאת מֻשֶּׂגֶת בַּטֶּבַע,* כִּי אַדְּרַבָּא רְחוֹקָה הִיא מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גַשְׁמִיּוּת הַחוּשִׁים, וְאֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד. וְאֵין לִמּוּד לַיִּרְאָה אֶלָּא בְּרֹב הַהַתְמָדָה בַּתּוֹרָה וּדְרָכֶיהָ בְּלִי הֶפְסֵק, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן וּמְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה תָּמִיד, בְּשִׁבְתּוֹ, בְּלֶכְתּוֹ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ, עַד שֶׁיִּקְבַּע בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ אֲמִתַּת הִמָּצֵא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וְהֱיוֹתֵנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו מַמָּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאָז יִירָא אוֹתוֹ בֶאֱמֶת.
וְהוּא מַה שֶּׁהָיָה דָוִד הַמֶּלֶךְ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר (תהלים פו, יא), "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ".
___________________________________
שֶׁרֹב הַהִתְבּוֹנֵן – ההתבוננות המרובה. בַּטֶּבַע – באופן טבעי, מאליו.
ביאורים
הדרך לקנות את יראת החטא היא קודם כל בהתבוננות. זו הדרכה נכונה לכל קניין אמיתי של מידה או מדרגה של האדם, כמו שלמדנו זאת לאורך כל ספר מסילת הישרים. ההתבוננות בספרי הקודש, בתורה ובדברי חכמינו ז"ל עוזרת לנו לעמוד על עומק המשמעות של מעשינו. היא מסייעת לנו ליישר את המחשבה, ולראות דברים באור בהיר יותר. ובכלל, מעצם המחשבה על המעשים לפני עשייתם, תוך כדי עשייתם וגם לאחר העשייה אנו יכולים לפעול באופן נכון וכשר יותר.
לכל מדרגה ולכל מידה ההתבוננות המיוחדת לה, והנקודות שאליהן חשוב לשים לב, ושבהן יש להתבונן בצורה מעמיקה יותר. כך, בשביל קניית יראת החטא אומר הרמח"ל שעלינו להתבונן בשני דברים.
הראשון הוא שהקב"ה נמצא בכל מקום ובכל פרט קטן בעולם. "הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" (בראשית רבה, ויצא, פרשה סח פסקה ט). בכל מקום אפשר לראות את יד ה' כגון בבריאה, בצמחים, בבעלי החיים. הדבר השני שיש להתבונן בו נובע מהראשון, והוא שהקב"ה גם משגיח על העולם ולא רק עשה אותו. הקב"ה משגיח על כל מעשה, על דבר גדול ועל פרט קטן.
ברגע שמבינים ומפנימים את הגדלות הזו, מבינים שהקב"ה הוא מקור הטוב האמיתי והמוחלט, רק בו יש לדבוק, אותו יש לעבוד וממנו יש לירא.
אם נסיח את דעתנו מהלימוד של הדברים החשובים הללו, ונתפתה לעסוק בטרדות קטנות שמעסיקות אותנו אנחנו חושפים את העובדה שלא הבנו דבר. כך לא נצליח לקנות את יראת החטא שהיא התחברות לעשיית רצונו של הקב"ה בכל צעד במהלך חיינו. מצד שני, גם את החיים אין להזניח. כל דבר שדורש טיפול, יש לעשות אותו מתוך יראת החטא, ולא להסיח את הדעת ממנה.
הרחבות
•לימוד היראה
וְאֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד. הרמח"ל מלמד אותנו שצריך להשקיע בלימוד היראה על מנת לזכות לה. הרב קוק מבאר מדוע כה חשוב לעיין ולעמול דווקא בלימוד יראת ה': "נראה שמצות היראה כוללת כל הלימודים המביאים ליראת ה'. אמרו חז"ל על פסוק "הן יראת ה' היא חכמה"- "הן אחת", שרק היא לבדה חכמה, וכמו שכתב בהקדמת מסילת ישרים, ודבר זה יפלא מאד: הלא גדר החכמה הוא מה שצריך עיון, והרבה דברים זולת למודי היראה צריכים עיון? והנראה בזה, שכל הלמודים כשאחד מעיין בהם, ותוצאות העיונים ימסור לחברו בקיצור, מקבל חברו את החכמה כמו מי שהגה בעיונו זמן רב... מה שאין כן יראת ה'... גם אחרי הבירור כשיאמר קיצור הדברים למי שלא ירד לעמוק העניינים לא יבין... לכן ודאי רק יראת ה' לבדה היא חכמה אמתית... אבל כל הידיעות שבעולם... מצד עצמן אינן כי אם ידיעה" [מוסר אביך א, ב]. רק לימוד היראה אינו לימוד שמטרתו להשיג ידיעה כל שהיא. עניינו המיוחד של הלימוד הוא להיפגש עם מה שמביע התוכן הלימודי, ומפגש כזה לא ייתכן אלא על ידי עמל ושקידה על הדברים.
לעילוי נשמת אמו"ר יהודית בת שמואל יצחק ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
