ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
___________________________
רועה כסילים – הנעשה רע (=חבר) לחוטאים. שונים – המתנהגים בשונה מהדרך הטובה.
ביאורים
חברה שאינה טובה משפיעה לרעה. הסיבה לכך היא שהאדם חברתי בטבעו. אדם רוצה להיות מקובל ומוערך בחברה ולכן זה בטבע שלנו להיות קשובים לרחשי הסביבה ולדעותיהם של חברינו. זו הסיבה שצריך להתרחק מחברה שלילית.
חברה כזו מתחלקת לשניים; טיפשים - דהיינו אנשים שאין להם תורה, ואין להם במה שיתעסקו עימו אלא רק הבלים ושטויות. אלו יכולים להיות אנשים אינטלקטואלים וחכמים מאוד אך הצדדים החיצוניים של החיים הם מרכז עולמם ולא ערכי הנצח של התורה. אדם שנמצא בחברתם ישים במרכז מחשבותיו את אותו דבר זמני וחולף שהם שמים אותו במרכז. למשל, אם הם מדברים כל הזמן על פלאפונים ושדרוגים הוא ינסה להיות 'מבין' באותו נושא וימצא את עצמו מתעסק בו ללא הרף.
הסוג השני של חברה שלילית אלו הם החוטאים. אלו אנשים שעולם הערכים שלהם רקוב ומקולקל ולכן הם עוברים על דבר ה' באופן ממשי. כדי להצדיק את מעשיהם הם הופכים את העבירה למשהו מתוק ומזלזלים בעולם הערכים שהתורה מציבה. אדם שנמצא בחברתם, גם אם הוא שומר תורה ומצוות, מושפע ממעשיהם. החטא כבר לא נראה לו חמור ונורא כמו לפני שפגש את חבריו, וכן משהו מחרדת הקודש שלו כלפי התורה ונושאיה התעמעם. שלהבת אש הקודש שלו הוקטנה. מכאן הדרך לכיבויה היא קצרה מאוד.
צריך להתנתק מחברים כאלו במהירות האפשרית. אדם שנקלע לחברה כזו ינהג כך: 1. מגננה מעשית - יתעלם מהלעג שהוא סופג על עבודת ה' שלו. 2. התקפה- ילעג עליהם בחזרה, ואפילו, אומר הרמח"ל, יבזם! זה יחזק גם אותו וגם את כל הסביבה שלא לקבל את דברי הלעג של אותו מלעיג. 3. עבודה פנימית- לחשוב ששווה לוותר על התמיכה החברתית העכשווית ולזכות לתמיכה הרבה יותר רחבה – העולם ומלואו, עם ישראל לדורותיו, הקב"ה וכל פמליא של מעלה איתך בדבקותך בעבודת ה'!
הרחבות
1. קנה לך חבר
וְהַמַּפְסִיד הַשְּׁלִישִׁי, הוּא הַחֶבְרָה. לחברה יש השפעה גדולה על אופי האדם ומעשיו. לכן הדגישו חז"ל (אבות פרק א משנה ז): "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע". ומסביר שם רבינו יונה: "ואוי לרשע אוי לשכנו כי הוא חוטא... כל המדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם". הדגשת הריחוק גדולה עד כדי כך שהוסיפו חכמים "אל תתחבר לרשע ואפילו לְתורה" (אבות דרבי נתן פרק ט משנה ו) ומסביר שם "כסא רחמים" (החיד"א): "להיות חברים בתורה ואפילו ללמוד תורה" (אך עיין בגר"א שם שגורס אחרת).
לעומת זאת מדריכים חז"ל (שם משנה ו) "קנה לך חבר". ומסביר הרמב"ם (פירוש המשניות לרמב"ם שם): "הכוונה בזה שצריך לאדם שיקנה אוהב לעצמו שיתקנו בו מעשיו וכל עניניו כמו שאמרו (תענית כג.) או חברותא או מיתותא". ממשיך הרמב"ם ומבאר שיש שלושה סוגים של חבר, כאשר הטוב שבהם הוא "אוהב מעלה" שעניינו הוא "שיהיה תאות שניהם וכוונתם לדבר אחד והוא הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחבירו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד, וזה האוהב אשר צוה לקנותו".
2. ליצנות אחת
לֹא יָשִׁית לִבּוֹ אֶל הַלַּעַג הַהוּא. וכן אמרו חז"ל (עדיות פרק ה משנה ו): "מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות רשע שעה אחת לפני המקום" ופסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן א סעיף א): "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך" (עיין שם בביאור הלכה).
3. חומרתו של הלץ
הרשע אמנם עובר בזדון על החטא, אך הוא מכיר בחטאו וכשירצה לשוב יודע בדיוק מה הוא צריך לתקן. לעומתו הלץ מתייחס לעבירות כהיתר – לכן תשובתו קשה יותר. ( ע"פ פנים יפות בראשית כה)
שאלות לדיון
כאשר אדם מתרחק מחברה רעה, כיצד עליו להתיחס אליה לאחר מכן?
מתי יש להתעלם מיחס משפיל מחברה רעה ומתי יש להלחם בו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
