ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את בשורת שחרורו הודיע במכתב לחברו הטוב רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ושם כתב: "ומי אנכי שפל אנשים כמוני שהביאני ה' עד הלום שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי... אך מאת ה' היתה זאת לגלגל זכות על ידינו בזכות ארץ הקדש ויושביה , ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר" 1 . מפליא הדבר שמכל פעלו הרב בהרבצת תורה לאלפים, בתורה ועבודה וגמילות-חסדים, תלה אדמו"ר הזקן את שחרורו דוקא בזכות ארץ ישראל (חסידים מנו את החזקת בני ארץ הקודש כאחת מעשר זכויותיו של אדה"ז, ומכאן נראה שזכות זו עולה על כולנה).
מהי "זכות ארץ הקודש ויושביה"? מדובר בתמיכה הכספית ביושבי ארץ ישראל, ובפרט בעליית החסידים שהגיעו לארץ כעשרים שנה קודם לכן – בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק, שאדה"ז היה תלמיד-חבר שלו – תמיכה שהיתה נחוצה ממש כאויר לנשימה. כדאי להזכיר שמשלוח הכספים הזה לארץ-ישראל הוא שהיה העילה המרכזית למאסרו של אדה"ז, בטענה שהוא מסייע לאימפריה העות'מנית יריבתה של רוסיה. לפי זה אפשר לפרש קצת בבדיחותא שאדה"ז כאילו אומר: כמו שהסתבכתי בגלל ארץ-הקודש, כך ודאי היא דאגה גם לשחרר אותי...
זכות הארץ של... עשו הרשע
המושג "זכות ארץ ישראל" נלמד, בין השאר, מפרשת וישלח – אותה קוראים תמיד בסמוך לתאריך י"ט בכסלו. לפני המפגש של יעקב עם עשו, נאמר "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד" – וכי מה יש ליעקב הצדיק, איש תם יושב אהלים, "הבחיר שבאבות", לפחד מעשו הרשע? פירשו רבותינו במדרש: "אמר, כל השנים הללו [עשו] יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל " 2 . בדומה לזה אנו מוצאים בפירוש הרמב"ן, שיעקב אבינו המשיך לפחד מעשו עד שנכנס ממש אל הארץ: "כי בסוכות היה מתפחד מעשו, כי סוכות בעבר הירדן מזרח... ועד היותו בארץ כנען לא שקט לבו... או שזכות הארץ תצילהו " – ולכן "ויבא יעקב שלם [בשלום] עיר שכם אשר בארץ כנען".
והנה לפני כן אומר יעקב "עם לבן גרתי" – ומפרש רש"י " גרתי בגימטריא תרי"ג , כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". אפשר לשמור תרי"ג מצוות, אבל כל עוד נמצאים מחוץ לארץ ישראל, משהו עיקרי חסר, כידוע שקיום המצוות בחוץ-לארץ הוא בגדר "הציבי לך ציוּנים [סימנים]" יחסית לקיום המצוות בארץ ישראל 3 . לכן עם כל רשעותו של עשו, יש לו נקודת-זכות מול יעקב, כיון שהוא אוחז בנחלת ה' הממשית (ובדברי גדולי החסידות 4 מבואר כי זכותו של עשו בישיבת ארץ ישראל תלויה בכך שהיה בטל ליצחק אביו).
לזרוע צדקה
אם נרצה להבין לעומק מהי זכות ארץ ישראל, עלינו לעיין במכתבים הכלליים שבהם מעורר אדה"ז על "צדקת ארץ ישראל" – שם הוא מבאר לעומק את חשיבות הצדקה בכלל, והצדקה ליושבי ארץ ישראל בפרט, ונביא מדבריו בקיצור מופלג 5 .
אדה"ז מאריך להסביר את החשיבות המיוחדת בקיום המצוות המעשיות דוקא. שעם כל המעלות העליונות של כוונת הלב, של יראת ה' ואהבתו – הרי עיקר התכלית היא בפעולות שנעשות על-ידי הגוף הגשמי, ובעזרת חפצים גשמיים (כמו עור הבהמה שממנו עושים תפילין), שהרי הנשמה ירדה לעולם הזה כדי לפעול תיקון על-ידי הגוף, בבירורו והעלאתו.
אולם יותר מכל יש השפעה מיוחדת למצוה בה"א הידיעה, היא מצות הצדקה – עד שבתלמוד הירושלמי, תורת ארץ-ישראל, נקראת מצות הצדקה בשם 'מצוה' סתם! זאת מפני שאותו ממון שאדם נותן לצדקה הוא ממש "חיי נפשו" – שהרי הכסף הגיע לו ביגיע-כפיו, בכל כוח נפשו ה'מלובשת' בעבודתו (כיעקב אבינו שעבד בכל כוחו, ואכן ממונו היה חביב עליו! 6 ), וכן הכסף מיועד לקניית צרכי-חיי-נפשו. לכן מצות הצדקה אינה עוד מצוה פרטית אלא מצוה כוללת שבה האדם מוסר את כל נפשו! בצדקה אנו מקיימים "ואהבת.. בכל מאדך" – "בכל ממונך", עבודה של מסירות-נפש מתמדת, המיוחדת ליעקב אבינו [לאחר "בכל לבבך" עבודת אברהם באהבה, "ובכל נפשך" עבודת יצחק ביראה].
פעולתה והשפעתה הפנימית של מצות הצדקה נמשלה לזריעה, " זורע צדקות ". הצדקה נזרעת בשדה מיוחד במינו, "הארץ העליונה" שהיא המקור והשורש של כלל נשמות ישראל. לאחר הזריעה העליונה הזו, זרעי הצדקה מצמיחים פירות, כפי שאנו ממשיכים ואומרים "זורע צדקות מצמיח ישועות " – דהיינו גילוי של אור אלוקי היורד ומתגלה אלינו ממש, בהארה המורגשת לנשמה כאן בעולם הזה, כאשר כל גילוי הוא ישועה קטנה והגילוי השלם הוא הישועה הגדולה, "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
כל זה נכון בכל פעם שיהודי נותן פרוטה לצדקה, אך ל"צדקת ארץ ישראל" מעלה כפולה ומכופלת, שכן יש זהות והתאמה בין ארץ-ישראל שלנו, זו עם העצים והאבנים, לבין אותה "ארץ עליונה". יושבי ארץ ישראל זוכים "להתהלך לפני ה' בארצות החיים " – דהיינו לחיות בו-זמנית בארץ ישראל שלמטה ובארץ העליונה הפתוחה למולה, "וזה שער השמים", וכל פעולה טובה הנעשית כאן מייד 'נזרעת' באותה ארץ עליונה ומשם צומחת כישועה. בחוץ-לארץ, המעשים הטובים הולכים בדרכי עקלתון עד שהם פועלים את פעולתם – אבל בארץ ישראל יש קשר-ישיר בין המעשים שלנו ב"אתערותא דלתתא" לבין התוצאה ב"אתערותא דלעילא". על ארץ ישראל נאמר "תמיד עיני ה' אלהיך בה", כמו חוש הראיה הקולט באופן ישיר ובמהירות האור, ואילו בחו"ל הקשר נמשל לשמיעה , כמו תקשורת עקיפה של העברת מסרים.
[במאמר מוסגר ראוי לציין שיישום אקטואלי ל"צדקת ארץ ישראל" כיום הוא להדר בעניין עבודה עברית , גם אם נדמה שהיא יקרה יותר, כי היא באמת חשובה ויקרה! 7 ]
סולם בין שמים וארץ
לאחר כל ההסבר הזה, נבין יותר את "זכות ארץ ישראל" שהיתה כה יקרה בעיני יעקב אבינו, כמו גם בעיני אדמו"ר הזקן. זכות הארץ היא הזכות הגדולה להיות במקום שבו יש לכל מעשה טוב ערך עצמי, במקום שבו יש דו-שיח פורה בין הארץ לשמים, בין הגוף לנשמה ולשרש הנשמות כולן, בין עם ישראל לה' אלוקיו.
דוקא ההוגים הכי גדולים, ענקי הרוח המעמיקים במחשבות על עולמות עליונים – הם אלו שמבינים היטב, יותר מכולם, את הסוד הגנוז בעולם המעשה החומרי והתחתון, והם היודעים את סגולתה של ארץ החיים. דווקא יעקב אבינו שרואה את ראש הסולם בשמים ממעל, שרואה "והנה ה' נצב עליו" – הוא זה שיודע את חשיבות הצד השני של הסולם המוצב ארצה, ואת חשיבות קניין הארץ וההיאחזות בה, "ויקן את חלקת השדה". דווקא אדמו"ר הזקן, שהגותו העיונית מרקיעה לשחקים, מייסד החסידות החבדי"ת המעמיקה חקר באלוקות ובעמקי הנפש – הוא שמעריך ומדגיש את חשיבות המעשה הפשוט, מנתינת פרוטה לעני ועד לחיזוק כלל הישוב היהודי בארץ ישראל.
המשימה של הדור שלנו היא להשלים את החיבור בין שמים וארץ, בין סודות התורה ההולכים ומתגלים לדור של גאולה לבין הקמת מלכות ישראל, כאן על פני האדמה.
נערך מדברי הרב ע"י יוסף פלאי
^ 1.המכתב נדפס בספר 'בית רבי' פרק יח.
^ 2.בראשית רבה עו, ב.
^ 3.ראה רמב"ן ויקרא יח, כה.
^ 4.אבני נזר יורה דעה סימן תנד אות כז, עיין שם.
^ 5.מכתבים אלו מהווים חלק ניכר מהחלק 'אגרת הקדש' בספר התניא. ראה שם פרקים ד, ח, יד, כא.
^ 6.על הפסוק בפרשה "ויוָתר יעקב לבדו" אמרו בגמרא, חולין צא, א: "שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל".
^ 7.וראה מאמר 'עבודה עברית' בספר מלכות ישראל ח"א.
תורת חב"ד לבני הישיבות התוועדות י"ט כסליו תשע"ג - היום השני (חלק חמישי)
הקלטת השידור החי מבנייני האומה בירושלים
לבדוק את החמץ שבלב
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכלוך הקדוש
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
