ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את בשורת שחרורו הודיע במכתב לחברו הטוב רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ושם כתב: "ומי אנכי שפל אנשים כמוני שהביאני ה' עד הלום שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי... אך מאת ה' היתה זאת לגלגל זכות על ידינו בזכות ארץ הקדש ויושביה , ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר" 1 . מפליא הדבר שמכל פעלו הרב בהרבצת תורה לאלפים, בתורה ועבודה וגמילות-חסדים, תלה אדמו"ר הזקן את שחרורו דוקא בזכות ארץ ישראל (חסידים מנו את החזקת בני ארץ הקודש כאחת מעשר זכויותיו של אדה"ז, ומכאן נראה שזכות זו עולה על כולנה).
מהי "זכות ארץ הקודש ויושביה"? מדובר בתמיכה הכספית ביושבי ארץ ישראל, ובפרט בעליית החסידים שהגיעו לארץ כעשרים שנה קודם לכן – בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק, שאדה"ז היה תלמיד-חבר שלו – תמיכה שהיתה נחוצה ממש כאויר לנשימה. כדאי להזכיר שמשלוח הכספים הזה לארץ-ישראל הוא שהיה העילה המרכזית למאסרו של אדה"ז, בטענה שהוא מסייע לאימפריה העות'מנית יריבתה של רוסיה. לפי זה אפשר לפרש קצת בבדיחותא שאדה"ז כאילו אומר: כמו שהסתבכתי בגלל ארץ-הקודש, כך ודאי היא דאגה גם לשחרר אותי...
זכות הארץ של... עשו הרשע
המושג "זכות ארץ ישראל" נלמד, בין השאר, מפרשת וישלח – אותה קוראים תמיד בסמוך לתאריך י"ט בכסלו. לפני המפגש של יעקב עם עשו, נאמר "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד" – וכי מה יש ליעקב הצדיק, איש תם יושב אהלים, "הבחיר שבאבות", לפחד מעשו הרשע? פירשו רבותינו במדרש: "אמר, כל השנים הללו [עשו] יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל " 2 . בדומה לזה אנו מוצאים בפירוש הרמב"ן, שיעקב אבינו המשיך לפחד מעשו עד שנכנס ממש אל הארץ: "כי בסוכות היה מתפחד מעשו, כי סוכות בעבר הירדן מזרח... ועד היותו בארץ כנען לא שקט לבו... או שזכות הארץ תצילהו " – ולכן "ויבא יעקב שלם [בשלום] עיר שכם אשר בארץ כנען".
והנה לפני כן אומר יעקב "עם לבן גרתי" – ומפרש רש"י " גרתי בגימטריא תרי"ג , כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". אפשר לשמור תרי"ג מצוות, אבל כל עוד נמצאים מחוץ לארץ ישראל, משהו עיקרי חסר, כידוע שקיום המצוות בחוץ-לארץ הוא בגדר "הציבי לך ציוּנים [סימנים]" יחסית לקיום המצוות בארץ ישראל 3 . לכן עם כל רשעותו של עשו, יש לו נקודת-זכות מול יעקב, כיון שהוא אוחז בנחלת ה' הממשית (ובדברי גדולי החסידות 4 מבואר כי זכותו של עשו בישיבת ארץ ישראל תלויה בכך שהיה בטל ליצחק אביו).
לזרוע צדקה
אם נרצה להבין לעומק מהי זכות ארץ ישראל, עלינו לעיין במכתבים הכלליים שבהם מעורר אדה"ז על "צדקת ארץ ישראל" – שם הוא מבאר לעומק את חשיבות הצדקה בכלל, והצדקה ליושבי ארץ ישראל בפרט, ונביא מדבריו בקיצור מופלג 5 .
אדה"ז מאריך להסביר את החשיבות המיוחדת בקיום המצוות המעשיות דוקא. שעם כל המעלות העליונות של כוונת הלב, של יראת ה' ואהבתו – הרי עיקר התכלית היא בפעולות שנעשות על-ידי הגוף הגשמי, ובעזרת חפצים גשמיים (כמו עור הבהמה שממנו עושים תפילין), שהרי הנשמה ירדה לעולם הזה כדי לפעול תיקון על-ידי הגוף, בבירורו והעלאתו.
אולם יותר מכל יש השפעה מיוחדת למצוה בה"א הידיעה, היא מצות הצדקה – עד שבתלמוד הירושלמי, תורת ארץ-ישראל, נקראת מצות הצדקה בשם 'מצוה' סתם! זאת מפני שאותו ממון שאדם נותן לצדקה הוא ממש "חיי נפשו" – שהרי הכסף הגיע לו ביגיע-כפיו, בכל כוח נפשו ה'מלובשת' בעבודתו (כיעקב אבינו שעבד בכל כוחו, ואכן ממונו היה חביב עליו! 6 ), וכן הכסף מיועד לקניית צרכי-חיי-נפשו. לכן מצות הצדקה אינה עוד מצוה פרטית אלא מצוה כוללת שבה האדם מוסר את כל נפשו! בצדקה אנו מקיימים "ואהבת.. בכל מאדך" – "בכל ממונך", עבודה של מסירות-נפש מתמדת, המיוחדת ליעקב אבינו [לאחר "בכל לבבך" עבודת אברהם באהבה, "ובכל נפשך" עבודת יצחק ביראה].
פעולתה והשפעתה הפנימית של מצות הצדקה נמשלה לזריעה, " זורע צדקות ". הצדקה נזרעת בשדה מיוחד במינו, "הארץ העליונה" שהיא המקור והשורש של כלל נשמות ישראל. לאחר הזריעה העליונה הזו, זרעי הצדקה מצמיחים פירות, כפי שאנו ממשיכים ואומרים "זורע צדקות מצמיח ישועות " – דהיינו גילוי של אור אלוקי היורד ומתגלה אלינו ממש, בהארה המורגשת לנשמה כאן בעולם הזה, כאשר כל גילוי הוא ישועה קטנה והגילוי השלם הוא הישועה הגדולה, "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
כל זה נכון בכל פעם שיהודי נותן פרוטה לצדקה, אך ל"צדקת ארץ ישראל" מעלה כפולה ומכופלת, שכן יש זהות והתאמה בין ארץ-ישראל שלנו, זו עם העצים והאבנים, לבין אותה "ארץ עליונה". יושבי ארץ ישראל זוכים "להתהלך לפני ה' בארצות החיים " – דהיינו לחיות בו-זמנית בארץ ישראל שלמטה ובארץ העליונה הפתוחה למולה, "וזה שער השמים", וכל פעולה טובה הנעשית כאן מייד 'נזרעת' באותה ארץ עליונה ומשם צומחת כישועה. בחוץ-לארץ, המעשים הטובים הולכים בדרכי עקלתון עד שהם פועלים את פעולתם – אבל בארץ ישראל יש קשר-ישיר בין המעשים שלנו ב"אתערותא דלתתא" לבין התוצאה ב"אתערותא דלעילא". על ארץ ישראל נאמר "תמיד עיני ה' אלהיך בה", כמו חוש הראיה הקולט באופן ישיר ובמהירות האור, ואילו בחו"ל הקשר נמשל לשמיעה , כמו תקשורת עקיפה של העברת מסרים.
[במאמר מוסגר ראוי לציין שיישום אקטואלי ל"צדקת ארץ ישראל" כיום הוא להדר בעניין עבודה עברית , גם אם נדמה שהיא יקרה יותר, כי היא באמת חשובה ויקרה! 7 ]
סולם בין שמים וארץ
לאחר כל ההסבר הזה, נבין יותר את "זכות ארץ ישראל" שהיתה כה יקרה בעיני יעקב אבינו, כמו גם בעיני אדמו"ר הזקן. זכות הארץ היא הזכות הגדולה להיות במקום שבו יש לכל מעשה טוב ערך עצמי, במקום שבו יש דו-שיח פורה בין הארץ לשמים, בין הגוף לנשמה ולשרש הנשמות כולן, בין עם ישראל לה' אלוקיו.
דוקא ההוגים הכי גדולים, ענקי הרוח המעמיקים במחשבות על עולמות עליונים – הם אלו שמבינים היטב, יותר מכולם, את הסוד הגנוז בעולם המעשה החומרי והתחתון, והם היודעים את סגולתה של ארץ החיים. דווקא יעקב אבינו שרואה את ראש הסולם בשמים ממעל, שרואה "והנה ה' נצב עליו" – הוא זה שיודע את חשיבות הצד השני של הסולם המוצב ארצה, ואת חשיבות קניין הארץ וההיאחזות בה, "ויקן את חלקת השדה". דווקא אדמו"ר הזקן, שהגותו העיונית מרקיעה לשחקים, מייסד החסידות החבדי"ת המעמיקה חקר באלוקות ובעמקי הנפש – הוא שמעריך ומדגיש את חשיבות המעשה הפשוט, מנתינת פרוטה לעני ועד לחיזוק כלל הישוב היהודי בארץ ישראל.
המשימה של הדור שלנו היא להשלים את החיבור בין שמים וארץ, בין סודות התורה ההולכים ומתגלים לדור של גאולה לבין הקמת מלכות ישראל, כאן על פני האדמה.
נערך מדברי הרב ע"י יוסף פלאי
^ 1.המכתב נדפס בספר 'בית רבי' פרק יח.
^ 2.בראשית רבה עו, ב.
^ 3.ראה רמב"ן ויקרא יח, כה.
^ 4.אבני נזר יורה דעה סימן תנד אות כז, עיין שם.
^ 5.מכתבים אלו מהווים חלק ניכר מהחלק 'אגרת הקדש' בספר התניא. ראה שם פרקים ד, ח, יד, כא.
^ 6.על הפסוק בפרשה "ויוָתר יעקב לבדו" אמרו בגמרא, חולין צא, א: "שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל".
^ 7.וראה מאמר 'עבודה עברית' בספר מלכות ישראל ח"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












