ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
אז יש פה בעצם שלשה שלבים, איך זה כתוב בפנים? "רדוף ואחר כך שרוף, מכאן שגידוע עבודת כוכבים קודם לכיבוש ארץ ישראל וכיבוש ארץ ישראל קודם לאיבוד עבודת כוכבים". יש קודם כל פעולה של גידוע עבודת כוכבים, שקודם לכיבוש הארץ. כלומר, אי אפשר להתחיל לכבוש את הארץ בלי להוריד את העבודה זרה, לפחות שעל פני השטח. מיד כשאתה כובש ורואה עבודה זרה, אם אתה מתעלם ממה שאתה רואה בעין אתה לא יכול לכבוש את הארץ. אחר כך כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים, כמו ביעור חמץ, שזה לשרש. בכלל, להוי ידוע, שהמצוה לשרש אחר עבודה זרה היא דווקא בארץ ישראל. בחוץ לארץ יש גם מצוה לגדע, צריך להוריד עבודה זרה אם ניתן, אבל אין מצוה לשרש. מה זה בנפש המצוה של גידוע שקודמת לכיבוש ואז לביעור? זה כמו שכתוב בחסידות לגבי ברית מילה, "ומלתם את ערלת לבבכם". בנפש צריך למול את הרע הגלוי, אבל זה עדיין לא להגיע לפריעה, "ומל הוי' אלהיך את לבבך", שזה הקרום הדק, השקוף, שלא נראה לעין. לכן רק הקב"ה יכול לעזור, כי לא נראה לעין. זה גם הרמז של פרשת אלול. אנחנו בפרשת ראה, אבל מברכים את חדש אלול. בפרשת עקב היה כתוב "ומלתם", ואחר כך, בהמשך התורה, שנקרא בסוף אלול, כתוב "ומל הוי' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך", ר"ת אלול.
בכל אופן, המצוה לגדוע עבודה זרה בגלוי מתחילה בלב שלי. אם איני עובד על הבטחון בה' (כפי שהסברנו קודם, בפרשת עקב), אז איני יכול לכבוש את הארץ. זו הטעות בדור שלנו, בדורות שקדמו לנו, שנדמה שאפשר לכבוש וליישב את הארץ בלי לטפל בעבודה זרה, החל מעבודה זרה של "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה". צריך קודם כל גידוע עבודה זרה, אחר כך כיבוש ארץ ישראל, ובסוף ביעור. אחרי הכיבוש יש סיעתא דשמיא ויכול להיות ביעור עבודה זרה. מה זה בנפש? הגידוע הראשון זו עבודת הבינוני, שמצווה ומופקד על הטיפול במניעים הגלויים אצלו בנפש, היצר הרע הגלוי, אבל לא יכול להגיע ללא-מודע. מה זה ארץ ישראל בכלל, מה זה כיבוש ארץ ישראל? כיבוש ארץ ישראל זה להפוך מבינוני להיות צדיק, "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר", "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" כמו שלכל ישראל יש חלק בארץ. אחרי כיבוש ארץ ישראל אתה מצווה בביעור עבודה זרה. יש חושבים שלצדיקים אין עבודה, אחרי שהרגו את יצר הרע, אבל יש להם מצוה לשרש. בפסוק "אבד תאבדון" ה"אבד" הראשון הוא גדוע עבודת כוכבים שקודם לכיבוש ארץ ישראל אבל ה"תאבדון" הוא ביעור עבודת כוכבים שאחרי כיבוש ארץ ישראל, עבודת הצדיקים. או, בסגנון אחר, גם כשאני נכנס לארץ ישראל אני מצווה לעבוד את ה' כמו שהייתי צריך בחוץ לארץ, כמו שלא הצלחתי בחוץ לארץ, שגם שם הייתי מצווה על גידוע עבודת כוכבים. זה דבר חשוב, כשנכנסים לארץ גם בדורותינו יש שלב ראשון של תיקון עצמי ועם ישראל כמו שהיינו צריכים להיות בחוץ לארץ, שזה גידוע עבודת כוכבים על פני השטח. זה גופא מכשיר אותי לכיבוש ארץ ישראל, ואז יש עבודה של ביעור עבודת כוכבים, שגם בלא מודע, ברבדים הכי עמוקים והכי נסתרים, הכי חדרי חדרים של הלא-מודע, גם שם לא ישאר שרש פורה ראש ולענה של העבודה זרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














