ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב: במשנה – מד. במשנה)
אין כלי ניטל אלא לדבר שאינו ניטל, מבטל כלי מהיכנו
א. השמן בנר מוקצה
למה? הוקצה להדלקה, וכי אם יקח יכבה.
למי? לר"י תמיד, לר"ש (תוס') – כל עוד דולק (משנה הבאה)).
לכן:
a. מותר השמן: לר"י – אסור, לר"ש – מותר (מד. למעלה).
b. אסור לשים כלי בשבת לאסוף השמן.
ב. סיבת האיסור לשים כלי:
- רב חסדא לפי רבה - אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, ולהצלה מצויה – מותר.
(זה לרש"י. לתוס' – טורח (אסור גם לדבר הניטל), ולהצלה מצויה מותר). - רב חסדא לרב יוסף – מבטל כלי מהיכנו.
(רש"י כאן – בונה, רש"י קנד: - סותר). - רב יצחק – אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, וגם בהצלה מצויה אסור.
נפקא מינות וקושיות:
|
| רב חסדא |
| ||
|
| רבה | רב יוסף | רב יצחק | |
| לשים כלי לקבל ביצת תרנגולת במדרון | אסור | אסור | אסור | |
| לשים כלי לכסות הביצה | מותר | מותר | אסור | |
| מקרים שבהם מותר: |
| |||
| מביא כלי להציל הטבל. | בחביות חדשות שמצוי שנשברות | טבל נחשב מוכן (כי אם עבר ותיקנו מותר. רשב"א, זה מוקצה, אבל חלש ואינו "מבטל כלי"). | נטל את הכלי בהיתר (לצורך מקומו), ואז כבר מותר להמשיך לטלטל | בחלק מהם אפשר לפרש כרב יוסף שמדובר בדבר ראוי |
| כלי תחת הנר לקבל ניצוצות | ניצוצות זה דבר מצוי | ניצוצות לא נחשבות | ||
| כופין קערה על הנר שלא ידליק את הגג | בבית נמוך, שזה מצוי | (מובן) | ||
| סומכים קורה שנשברה בספסל | בקורה חדשה שמצוי שנשברת | הקורות רופפות, ויכול לקחתם | ||
| כלי לקבל הדלף | בבית חדש שמצוי הדלף | הדלף אינו מוקצה (בדלף הראוי לשתייה) | ||
| לשים כלי בשביל האפרוחים |
| כיון שיורדים לבד מיד, אינו מבטל הכלי (אא"כ היו שם כל ביה"ש) תוס' – אפילו למי שסובר יש מוקצה לחצי שבת. | ||
| פורסין מחצלות על אבנים |
|
| באבנים ראויות (עם חוד, ראויות לבית הכסא) | |
| פורסין מחצלות על כוורת מפני החמה/גשם |
|
| הכוורת ראויה (יש בה דבש). 1. בהתכוון מלפני שבת לאכול את הדבש שבשתי חלות הדבש המרכזיות). 2. רב אשי – מדובר בניסן ותשרי, שיש דבש, ויש גם חום וגם גשם. | |
(מג: באמצע)
ג. חיזוק לרב יצחק – שלא מטלטלין בשביל מוקצה
רב הונא (ע"פ רב שמואל ב"י) – עושים מחיצה למת רק על ידי שעושים אותה קודם לחי, ואגב זה למת.
ד. אגב זה, טלטול מת המוטל בחמה
- על ידי כיכר או תינוק – מותר.
- על ידי טלטול מן הצד (ממיטה למיטה): ר"י-שמואל – מותר, רב חנינא ב"ש – אסור.
לימא כתנאי:
האם מצילים מת מפני הדליקה: ת"ק – לא, ר"י בן לקיש – כן.
אם יש תינוק או כיכר – ודאי מותר.
אלא שהמחלוקת כשאין, ונחלקו אם מותר לטלטל מן הצד.
דחייה – יתכן שלכו"ע אסור מן הצד, ור"י ב"ל התיר כי בהול על מתו, ואם לא אז יכבה את אש (מה שאין כן במוטל בחמה).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
