ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב: במשנה – מד. במשנה)
אין כלי ניטל אלא לדבר שאינו ניטל, מבטל כלי מהיכנו
א. השמן בנר מוקצה
למה? הוקצה להדלקה, וכי אם יקח יכבה.
למי? לר"י תמיד, לר"ש (תוס') – כל עוד דולק (משנה הבאה)).
לכן:
a. מותר השמן: לר"י – אסור, לר"ש – מותר (מד. למעלה).
b. אסור לשים כלי בשבת לאסוף השמן.
ב. סיבת האיסור לשים כלי:
- רב חסדא לפי רבה - אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, ולהצלה מצויה – מותר.
(זה לרש"י. לתוס' – טורח (אסור גם לדבר הניטל), ולהצלה מצויה מותר). - רב חסדא לרב יוסף – מבטל כלי מהיכנו.
(רש"י כאן – בונה, רש"י קנד: - סותר). - רב יצחק – אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, וגם בהצלה מצויה אסור.
נפקא מינות וקושיות:
|
| רב חסדא |
| ||
|
| רבה | רב יוסף | רב יצחק | |
| לשים כלי לקבל ביצת תרנגולת במדרון | אסור | אסור | אסור | |
| לשים כלי לכסות הביצה | מותר | מותר | אסור | |
| מקרים שבהם מותר: |
| |||
| מביא כלי להציל הטבל. | בחביות חדשות שמצוי שנשברות | טבל נחשב מוכן (כי אם עבר ותיקנו מותר. רשב"א, זה מוקצה, אבל חלש ואינו "מבטל כלי"). | נטל את הכלי בהיתר (לצורך מקומו), ואז כבר מותר להמשיך לטלטל | בחלק מהם אפשר לפרש כרב יוסף שמדובר בדבר ראוי |
| כלי תחת הנר לקבל ניצוצות | ניצוצות זה דבר מצוי | ניצוצות לא נחשבות | ||
| כופין קערה על הנר שלא ידליק את הגג | בבית נמוך, שזה מצוי | (מובן) | ||
| סומכים קורה שנשברה בספסל | בקורה חדשה שמצוי שנשברת | הקורות רופפות, ויכול לקחתם | ||
| כלי לקבל הדלף | בבית חדש שמצוי הדלף | הדלף אינו מוקצה (בדלף הראוי לשתייה) | ||
| לשים כלי בשביל האפרוחים |
| כיון שיורדים לבד מיד, אינו מבטל הכלי (אא"כ היו שם כל ביה"ש) תוס' – אפילו למי שסובר יש מוקצה לחצי שבת. | ||
| פורסין מחצלות על אבנים |
|
| באבנים ראויות (עם חוד, ראויות לבית הכסא) | |
| פורסין מחצלות על כוורת מפני החמה/גשם |
|
| הכוורת ראויה (יש בה דבש). 1. בהתכוון מלפני שבת לאכול את הדבש שבשתי חלות הדבש המרכזיות). 2. רב אשי – מדובר בניסן ותשרי, שיש דבש, ויש גם חום וגם גשם. | |
(מג: באמצע)
ג. חיזוק לרב יצחק – שלא מטלטלין בשביל מוקצה
רב הונא (ע"פ רב שמואל ב"י) – עושים מחיצה למת רק על ידי שעושים אותה קודם לחי, ואגב זה למת.
ד. אגב זה, טלטול מת המוטל בחמה
- על ידי כיכר או תינוק – מותר.
- על ידי טלטול מן הצד (ממיטה למיטה): ר"י-שמואל – מותר, רב חנינא ב"ש – אסור.
לימא כתנאי:
האם מצילים מת מפני הדליקה: ת"ק – לא, ר"י בן לקיש – כן.
אם יש תינוק או כיכר – ודאי מותר.
אלא שהמחלוקת כשאין, ונחלקו אם מותר לטלטל מן הצד.
דחייה – יתכן שלכו"ע אסור מן הצד, ור"י ב"ל התיר כי בהול על מתו, ואם לא אז יכבה את אש (מה שאין כן במוטל בחמה).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רמב"ם וכוזרי
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
סודה של ברכה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לאן נעלמה האמת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
