ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. 1+ עד מז: סוף פרק כירה)
חלק א - בסיס לדבר האסור והמותר
הקדמה – ראינו שגם לר"ש, כל עוד הנר דולק יש דין בסיס.
היום נראה שבסיס לדבר האסור והמותר – מותר, בתנאי שהמותר חשוב יותר מהאסור.
נאמר בשם רבי רומנוס – רבי התיר לי לטלטל מחתה עם שאריות האפר.
(רבי כר"ש, אך גם לר"ש אסור לטלטל בסיס כשהמוקצה עדיין עליו (נר)).
שתי הבנות:
א. האפר הוא מוקצה.
מקשים – משנה: מטלטלים סל עם אבן, בתנאי (רי"ח) שהיא מלאה פירות,
כלומר מותר רק בסיס לדבר האסור והמותר, שהמותר עיקר.
תשובות:
- 1.גם כאן זה בסיס לאסור ומותר (שאריות לבונה).
דחייה – שאריות הלבונה אינן נחשבות לאיש עשיר כרבי (והולכים לפי העושר של כל אחד). - 2.כמו שמותר לטלטל גרף של רעי (כלי עם צואה).
דחייה: 1. שם זה מאוס. 2. שם זה לא מכוסה.
ב. האפר הוא המותר(הכינו כדי לכסות רוק) ומטלטלים אתו שברי עצים(מוקצה, אך פחות חשובים).
קשה – גם לר"ש אסור לטלטל נר שנשארו בו חלקי פתילה?
תשובה – זה בגליל שחלקי פתילה חשובים יותר.
חלק ב – הרכבה של כלים
א. המחלוקת:
אם מכניס חזק – חטאת,
אם רפוי –
ר' אבא ורב הונא ב"ח, בי רב חמא (כרשב"ג) – מתירים,
רב ושמואל (כת"ק) – פטור אבל אסור.
ב. המקרים שנדבר עליהם (והאם מרכיבים בצורה רפויה או חזקה):
- 1.מיטה של טרסיים (רפוי או חזק)
- 2.ברייתא -
קנה מנורה (חזק)
קנה סיידים (רפוי)
קרן עגולה (חזק) קרן פשוטה (רפוי)
- 3.ברייתא -
מלבנות וכרעות המיטה,
לווחים של סקיבס (רפוי או חזק) - 4.מיטת גללינתא (רפוי)
ג. סדר הסוגיה:
- 1.מיטה של טרסיים בחיבור רפוי:
ר' אבא התיר, אך רב ושמואל אמרו שבכוח יש חטאת, אז ברפוי – אסור מדרבנן. - 2.מקשים מברייתא על המתירים:
קנה מנורה (חזק) – חייב, קנה סיידים (רפוי) – פטור אבל אסור (וכן קרן עגולה ופשוטה).
תשובה – המתירים כרשב"ג, והאוסרים כת"ק, בברייתא לגבי מלבנות המיטה שנחלקו שם ברפוי). - 3.בי רב חמא התירו במיטת גללינתא, והסבירו ל"ההוא מרבנן" שהם כרשב"ג.
חלק ג – משנה - כלי תחת הנר לקבל ניצוצות
א. נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.
והרי מבטל כלי מהיכנו? (לרב חסדא לפי רב יוסף בדף מג זה אסור)
תשובה – ניצות לא חשיבי.
ב. אבל לא יתן מים בכלי.
בברייתא – אפילו בערב שבת.
לכאורה זה מחלוקת רבנן ור' יוסי אם מותר לשים בשריפה כלי מים שהאש תנפץ והמים יכבו -
לרי"ס – אסור, לרבנן מותר.
דחייה – משנתנו גם לרבנן, כי שם זה גרמא,
אך כאן הוא שם מים והאש נכנסת ישירות אליהם, ונחשב כמכבה ממש,
הראיה שאצלנו אסור אפילו לפני שבת אטו שבת עצמה.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך המזוזה שומרת עלינו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
