(מז. 1+ עד מז: סוף פרק כירה)

חלק א - בסיס לדבר האסור והמותר

הקדמה – ראינו שגם לר"ש, כל עוד הנר דולק יש דין בסיס.
היום נראה שבסיס לדבר האסור והמותר – מותר, בתנאי שהמותר חשוב יותר מהאסור.

נאמר בשם רבי רומנוס – רבי התיר לי לטלטל מחתה עם שאריות האפר.

            (רבי כר"ש, אך גם לר"ש אסור לטלטל בסיס כשהמוקצה עדיין עליו (נר)).

שתי הבנות:

א.      האפר הוא מוקצה.

מקשים – משנה: מטלטלים סל עם אבן, בתנאי (רי"ח) שהיא מלאה פירות,
כלומר מותר רק בסיס לדבר האסור והמותר, שהמותר עיקר.

תשובות:

1. 1.גם כאן זה בסיס לאסור ומותר (שאריות לבונה).
   דחייה – שאריות הלבונה אינן נחשבות לאיש עשיר כרבי (והולכים לפי העושר של כל אחד).
2. 2.כמו שמותר לטלטל גרף של רעי (כלי עם צואה).

דחייה: 1. שם זה מאוס. 2. שם זה לא מכוסה.

ב.      האפר הוא המותר(הכינו כדי לכסות רוק) ומטלטלים אתו שברי עצים(מוקצה, אך פחות חשובים).
קשה – גם לר"ש אסור לטלטל נר שנשארו בו חלקי פתילה?
תשובה – זה בגליל שחלקי פתילה חשובים יותר.

חלק ב – הרכבה של כלים

א. המחלוקת:
אם מכניס חזק – חטאת,
אם רפוי –
ר' אבא ורב הונא ב"ח, בי רב חמא (כרשב"ג) – מתירים,
רב ושמואל (כת"ק) – פטור אבל אסור.

ב. המקרים שנדבר עליהם (והאם מרכיבים בצורה רפויה או חזקה):

1. 1.מיטה של טרסיים (רפוי או חזק)
2. 2.ברייתא -
   קנה מנורה (חזק)

קנה סיידים (רפוי)

קרן עגולה (חזק) קרן פשוטה (רפוי)

1. 3.ברייתא -
   מלבנות וכרעות המיטה,
   לווחים של סקיבס (רפוי או חזק)
2. 4.מיטת גללינתא (רפוי)

ג. סדר הסוגיה:

1. 1.מיטה של טרסיים בחיבור רפוי:
   ר' אבא התיר, אך רב ושמואל אמרו שבכוח יש חטאת, אז ברפוי – אסור מדרבנן.
2. 2.מקשים מברייתא על המתירים:
   קנה מנורה (חזק) – חייב, קנה סיידים (רפוי) – פטור אבל אסור (וכן קרן עגולה ופשוטה).
   תשובה – המתירים כרשב"ג, והאוסרים כת"ק, בברייתא לגבי מלבנות המיטה שנחלקו שם ברפוי).
3. 3.בי רב חמא התירו במיטת גללינתא, והסבירו ל"ההוא מרבנן" שהם כרשב"ג.

חלק ג – משנה - כלי תחת הנר לקבל ניצוצות

א. נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.

והרי מבטל כלי מהיכנו? (לרב חסדא לפי רב יוסף בדף מג זה אסור)

תשובה – ניצות לא חשיבי.

ב. אבל לא יתן מים בכלי.

בברייתא – אפילו בערב שבת.

לכאורה זה מחלוקת רבנן ור' יוסי אם מותר לשים בשריפה כלי מים שהאש תנפץ והמים יכבו -
לרי"ס – אסור, לרבנן מותר.

דחייה – משנתנו גם לרבנן, כי שם זה גרמא,
אך כאן הוא שם מים והאש נכנסת ישירות אליהם, ונחשב כמכבה ממש,
הראיה שאצלנו אסור אפילו לפני שבת אטו שבת עצמה.