ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סג: שליש תחתון – סה. 2+)
חלק א – טומאת אריג, תכשיט ושק
הפסוקים:
לגבי שרץ – ויקרא יא, לב:
"וְכֹל אֲשֶׁר-יִפֹּל-עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל-כְּלִי-עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ-עוֹר אוֹ שָׂק, כָּל-כְּלִי, אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם; בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב, וְטָהֵר".
לגבי מת – במדבר לא, כ (מלחמת מדין):
כ וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-כְּלִי-עוֹר וְכָל-מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל-כְּלִי-עֵץ תִּתְחַטָּאוּ.
נא וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת-הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה.
א. שיעור אריג ותכשיט -
ברייתא א (+רי"ח)
| המקרה | מקור בשרץ (רי"ח ורבא) |
| אריג כלשהו | 1. רב דימי – בהתחלה – ציץ. נדחה כי הציץ אינו אריג. 2. (רי"ח ורבא) - "או בגד"(בשרץ) |
| תכשיט כלשהו | ציץ |
| אריג + תכשיט כלשהו | במת – "כל כלי מעשה". |
ב. עיזים
A. ברייתא ב –
|
| שרץ | מת |
| א. שק | "שק" | "וכל מעשה עיזים" |
| ב. לרבות קלקלי וחבק. | 1. "או שק" 2. גז"ש – בגד ועור ממת (מובא אחרי ג) |
"וכל מעשה עיזים" |
| ג. למעט חבלים ומשיחות | "שק" – למעט מה שאינו טווי וארוג | גז"ש – בגד ועור משרץ |
| ד. לרבות מזנב הסוס והפרה | "או שק" | גז"ש – בגד ועור משרץ |
הערות לגבי הגזירה שווה:
1. א"א ללמוד בבניין אב מאחד לשני כי אפשר לפרוך:
מת חמור כי זה טומאת מת,
שרץ חמור – כי טומאת ערב יותר נפוצה + מטמאת בכעדשה.
לכן חייבים גזירה שווה.
2. חייבים לומר שהגזירה שווה מופנה,
כי אחרת עדיין אפשר לפרוך. ואכן כאן היא מופנה משני הצדדים (יש מחלוקת אם צריך מופנה מצד אחד או שני צדדים)
יש היקש בין מת ושרץ לשכבת זרע (ויקרא כב)
פסוק ד – "...וְהַנֹּגֵעַ, בְּכָל-טְמֵא-נֶפֶשׁ, אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע",
פסוקה – "אוֹ-אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע, בְּכָל-שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא-לוֹ"
ובשכבת זרע כתוב (ויקרא טו, יז) – "וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע--וְכֻבַּס בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב".
B. ברייתא א – שק עיזים
"מוסף שק על הבגד, שטמא משום אריג", ומסבירים – שק עיזים טמא, אפילו אם אינו אריג,
למשל בת עני משתמשת ב3 שערות קשורות כקישוט.
היחס בין הברייתות -
רש"י – גם לברייתא א צריך טווי וארוג, ומדובר שהחוטים טויים, וקליעתם נחשבת אריגה.
ג. כלי מדין
במדבר לא, נ: "וַנַּקְרֵב אֶת-קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי-זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי ה'".
כומז הוא למקום הערווה, ובנ"י חטאו במלחמה בהרהור ועל כך רצו לכפר.
חלק ב – עוד דברים שאשה יוצאת בהם
המשנה מובאת כניגוד למשנה הראשונה בפרק:
| נז. - לא תצא | סד: - כן יוצאת |
| לא בחוטי צמר, ולא בחוטי פשתן, ולא ברצועות, שבראשה; | יוצאה אישה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה ובין משל בהמה |
| ולא בטוטפת, ולא בסרביטין, בזמן שאינן תפורין | בטוטפת ובסרביטין בזמן שהן תפורין; |
| ולא בכבול ברשות הרבים | ובכבול ובפיאה נוכרית בחצר; |
א. שערות
A. הצריכותא – אפילו של זרה ואפילו של בהמה שמאוסים, לא חוששים שתוריד ותטלטל.
B. אך לא זקנה עם של צעירה ולהפך, כי אז חוששים.
(ולמה שצעירה תוסיף לעצמה שערות שיבה? אכן אין סיבה, ורק נשנה אגב המקרה ההפוך).
ב. יציאה לחצר:
בכבול ופאה נכרית – מותר,
בשאר:
רב – אסור (כמדויק ממנשתנו), ובפאה וכבול התירו שלא תתגנה על בעלה, כשיטת ר"ע בנידה.
ולמה אסור: רש"י – שמא תצא לרה"ר. תוס' – בחצר לא מעורבת
רי"ש ברי"ס – מותר (תנא ופליג על משנתנו).
לתוס' – מתיר גם בלא מעורבת, וממילא גם בכרמלית, וזה אחת הסיבות שמתירים היום.
ג. מראית עין – אפילו בחדרי חדרים?
ראינו לעיל דיני הוצאה משום מראית עין (כמו סנדל אחד, קמיע שקשור בשיר, שריון),
האם זה אסור גם בחדרי חדרים?
רב – אסור.
בתנאים:
1. בהמה עם זוג (פעמון) פקוק (שאינו מרעיש) -
לרה"ר אסור, משום מראית עין (שהולך לשוק),
לחצר – ברייתא א – אוסרת, ברייתא ב – מתירה.
2. מי שהתרטבו בגדיו, האם יכול לתלות אותם כבשמש כדי ליבשם:
מול אנשים – אסור (מראית עין שכיבס בשבת),
לא מול אנשים – ת"ק מתיר, ר"א ור"ש אוסרים.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל

איך ללמוד גמרא?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך עושים קידוש?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















