ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- הלכות צומח ובעלי חיים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
איסור כלאיים נוגע גם לבעלי חיים, שנאמר (ויקרא יט, יט): "את חקתי תשמרו, בהמתך לא תרביע כלאים". עניינו של האיסור הוא שלא לזווג זכר ונקבה של שני מינים שונים זה עם זה ואף שנאמר 'בהמתך', הכוונה לכל מיני החי ובכללם הציפורים והמינים המצויים בים. אם כן, למה אמרה התורה 'בהמתך'? כדי לתת לנו דוגמה מן המין המצוי ברשותו של האדם (ב"ק נד, ב). מן התורה אסור לבצע את הזיווג בידיים ממש, היינו הכנסת "מכחול בשפופרת" (הכנסת האיבר הזכרי בנקבי). והוסיפו חכמים ואסרו לגרום בידיים לזכר ונקבה של שני מינים להזדווג זה עם זה, כגון על ידי שיעלה זכר ממין אחד על נקבה ממין אחר, באופן שיגרום לו להזדווג איתה. אבל אם אין לו עניין להרביעם, אין כל איסור להכניס מינים שונים למכלאה אחת (שו"ע יו"ד רצז, ב-ג).
כיום ניתן לבצע הפריה מלאכותית על ידי לקיחת זרע של זכר ממין אחד וביצית של נקבה ממין אחר, להפרותם במבחנה ואח"כ לשתול את העובר ברחם הנקבה על מנת שיוולד מין כלאיים שיש בו שילוב של התורשה הגנטית שבשני המינים. לכאורה אין בדבר איסור הרבעה, שכן הרבעה היא פעולה מאוד מסוימת, שמזווגת זכר ממין אחד עם נקבה ממין אחר על ידי מעשה שגורם להם לפעול בניגוד לטבעם, אבל כשלוקחים זרע וביצית ומפרים אותם - אין פעולה של הרבעה, ואין בזה איסור. וכיוצא בזה הורה הרב ישראלי זצ"ל לעניין הרכבת האילן 1 . כמובן שצריך לבחון שאלות כגון אלו גם מן ההיבט המוסרי הכולל ולדאוג לכך שמטרת המחקר תהיה לתועלת האדם ולהטבת מצבו, תוך זהירות מירבית שלא ליצור דבר שעלול לגרום נזק על ידי שיבוש סדרי עולם או הפרת האיזון האקלוגי.
מעמדו של הנולד מהרבעה
אף שישנו איסור להרביע שני מיני בהמות או חיות זה עם זה, מכל מקום אם נולד מהרבעה זו יצור כלאיים - מותר ליהנות ממנו. אם הוא נולד מזכר ונקבה שכשרים לאכילה, אזי אף הנולד מהם כשר לאכילה. ואם אחד מהוריו הוא מהמינים האסורים באכילה, גם הוולד אסור באכילה אך מותר להשתמש בו לצורכי עבודה וכיוצא בזה (שו"ע יו"ד רצז, ה).
מין הכלאיים המפורסם ביותר הוא הפרד, שנולד בעקבות הזדווגות של חמור עם סוס. אנשים רבים בעולם היו מזווגים סוסים ואתונות כדי להוליד פרדה שהיא בהמה שמסוגלת לעבוד היטב בנשיאת משאות ובחרישה. כאמור, על פי התורה אסור לזווג סוס ואתון ולדעת רוב הפוסקים אף לבן נח אסור לזווג שני מינים זה עם זה. אבל אם עבר אדם וזיווגם, או שהזדווגו מעצמם, מותר לנו לקנות את הפרדות ולהשתמש בהן לעבודתנו. עוד חשוב להדגיש, שרק הרבעת שני מינים שונים זה עם זה אסורה. אבל שני זנים שמאותו המין מותר להרביע זה עם זה. לפיכך מותר להרביע שוורים ופרות מזנים שונים זה עם זה, וכן זנים שונים של כבשים, או זנים שונים של חתולים או כלבים, ובתנאי ששני הזנים יהיו מאותו המין. אבל שני מינים שונים, אף שהם דומים יחסית זה לזה, אסור לזווגם.
הגדרת המינים נקבעת על פי כלל התכונות והצורה של כל מין, ולא על פי החלוקה המדעית שנוטה להדגיש פרטים מסוימים שעומדים במוקד המחקר המדעי שבאותה התקופה ולעומת זאת נוטה להתעלם ממרכיבים אחרים שבאופיו של המין, עובדה שגורמת לשינוי בחלוקת המינים מתקופה לתקופה.
איסור עבודה בכלאיים
בנוסף לאיסור להרביע שני מינים זה על זה, אסרה התורה לעבוד בשני מינים שונים ביחד, כגון לחרוש בסיוע של שור וחמור ביחד, או לרתום את העגלה לסוס וחמור. שנאמר (דברים כב, י): "לא תחרש בשור ובחמור יחדו". ונתנה התורה דוגמה של שור וחמור כי אלו שני מינים מבויתים שנוח לעבוד איתם, אבל כל שילוב של שני מיני חיות זה עם זה לצורך עבודה אסור 2 . ולא רק העגלון שרותם את הסוס והחמור לעגלתו ומכוון את הליכתם עובר באיסור, אלא כל מי שמסייע בידו, ואפילו מי שמעודד את השור והחמור בקולו - כיוון שהשפיע עליהם למשוך הלאה את העגלה או המחרשה, עובר באיסור תורה (שו"ע יו"ד רצז, יא, יג, יד).
איסור זה נאמר לישראל בלבד, ובני נח מותרים לעבוד במינים שונים ביחד. לפיכך אם שכר יהודי גוי כדי שיוביל את סחורתו לעיר אחרת, והגוי החליט לעשות זאת בעגלה הרתומה לסוס וחמור, אין בזה איסור, הואיל וליהודי אין עניין בזה. וזאת כמובן בתנאי שהיהודי לא יבקש מהגוי שישא את משאו על ידי סוס וחמור (ערוה"ש יו"ד רצז, כא). אבל אסור ליהודי לשבת בעגלה של גוי כשהוא מוליך אותה על ידי סוס וחמור, משום שהיושב בעגלה נעשה שותף ממשי לעבודה, שכן אם לא ישב בעגלה - העגלון לא יצווה על החיות למשוך העגלה (שו"ע שם יב). עוד צריך לציין, שרק כאשר שני המינים קשורים ביחד יש איסור כלאים. ולכן אדם שרוכב על סוס מותר לו לתפוס בידו חבל שקשור לכלב. אבל אסור לקשור את רצועת הכלב לאוכף הסוס, שאם יקשור, יחברו הסוס והכלב ביחד, ופעמים שהכלב יקדים את הסוס וימשוך את הסוס קדימה, ונמצא עובר על איסור כלאי בהמה (ערוה"ש שם יט).
אף שאין אנו יודעים לעמוד על סודם של המצוות, בכל זאת השתדלו חכמי ישראל ליתן טעם מסוים גם למצוות שהן בשבילנו כחוקים וגזרות. הרמב"ם כתב (מו"נ ח"ג מ"ט), שאיסור זה נועד כדי להרחיק את המינים השונים זה מזה כדי שלא ניכשל באיסור הרבעת מין בשאינו מינו. בספר החינוך (תק"ן) כתב שהטעם הוא, כדי שלא לצערם, כיון שכל מין אוהב לחיות עם בני מינו, ולעומת זאת עם יצרפוהו עם בני מין אחר, יסבול. ובמיוחד בעבודה, שאין כוחם של החיות והבהמות מהמינים השונים שווה, וכשלא ימשכו בשווה את העגלה או המחרשה, יסבלו.
^ 1 דבריו הובאו לעיל בשעור "יסוד מצוות כלאי האילן בפרק "הרכבה והכלאה". העורך.
^ 2. נחלקו הפוסקים בהגדרת האיסור מהתורה. לדעת הרמב"ם רק כאשר מין אחד טהור ואחד טמא, כדוגמת שור וחמור - עוברים באיסור תורה שעונשו מלקות, אבל אם שניהם ממין טהור או טמא - האיסור הוא רק מדברי חכמים, ואילו לדעת הרא"ש, כל שעובד בשני מינים, בין שניהם טמאים כסוס וחמור, בין שניהם טהורים - עובר באיסור תורה ועונשו מלקות. וכתבו רע"א והפר"ח (פו, ו) שכל מחלוקתם רק לאיסור עבודה בכלאי בהמה, אבל באיסור כלאי הרבעה גם הרמב"ם מודה שאסור מהתורה בכל שני מינים, בין טהורים בין טמאים.
^ 2. נחלקו הפוסקים בהגדרת האיסור מהתורה. לדעת הרמב"ם רק כאשר מין אחד טהור ואחד טמא, כדוגמת שור וחמור - עוברים באיסור תורה שעונשו מלקות, אבל אם שניהם ממין טהור או טמא - האיסור הוא רק מדברי חכמים, ואילו לדעת הרא"ש, כל שעובד בשני מינים, בין שניהם טמאים כסוס וחמור, בין שניהם טהורים - עובר באיסור תורה ועונשו מלקות. וכתבו רע"א והפר"ח (פו, ו) שכל מחלוקתם רק לאיסור עבודה בכלאי בהמה, אבל באיסור כלאי הרבעה גם הרמב"ם מודה שאסור מהתורה בכל שני מינים, בין טהורים בין טמאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
