ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כלומר הקב"ה הכריח את עם ישראל לקבל את התורה 1 . ואם לא יקבלו את התורה הם ימותו.
וממשיכה הגמרא ואמרת לנו: "אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא".
מודעה היא ביטול מקח אם מכריחים מאן דהוא למכור חפץ נגד רצונו, יכול האדם הנאנס למכור את החפץ, לקרוא לשני עדים קודם המכירה ולהצהיר בפניהם כי הוא אולץ למכור ואיננו חפץ במכירה. הצהרה זו נקראת מודעה והיא מבטלת את המכירה.
כך גם כאן, קבלת התורה כביכול איננה תקיפה כי עם ישראל אולצו לקבל את התורה, והקב"ה כפה עליהם לקבלה.
אבל ממשיכים חז"ל ומלמדים אותנו שם: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר".
בפורים קיבלו היהודים את התורה ברצון מאהבה. וברגע שקיימו וקיבלו היהודים עליהם את התורה, אין שום טענה למי שלא מקיים את התורה.
ימי הפורים הם ימים המציינים את האהבה שעם ישראל אהב את הקב"ה וקיבל על עצמו את התורה. פורים הוא אפוא חג מתן תורה מאהבה.
כידוע, התאריך של ימי הפורים אינו אחיד. חידוש יש בקביעת היום של פורים. שהרי נאמר במגילת אסתר, "לקיים את ימי הפרים האלה בזמניהם" ולמדו חז"ל שזמנים הרבה תקנו להם וזמנו של זה לא כזמנו של זה. (מגילה דף ב עמוד א).
בעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בי"ד אדר, ובכרכים מוקי חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בט"ו באדר.
כוונת האדם היא קובעת מתי יקרא את המגילה, כלומר אם דעת האדם להיות עם זריחת החמה של יום י"ד באדר בעיר פרזית, יקרא בי"ד, וכן להיפך אם כוונתו להיות ביום ט"ו עם זריחת החמה בעיר מוקפת חומה יקרא בי"ד,
המשנה ברורה סימן תרפח ס"ק יב בהלכות פורים כותב :
"אם הוא שייך לערי הפרזות אפילו יום אחד קרוי פרוז וקורא בי"ד וכן אם הוא שייך למוקפין אפילו יום אחד קרוי מוקף וקורא בט"ו
זמן קריאה הוא העיקר ביום וכיון שהיה בערי הפרזות בהתחלת היום י"ד קורא בי"ד וכן כה"ג לענין מוקפין ביום ט"ו..."
וממילא יש מצב שאדם יתחייב לקרוא מגילה פעמיים, גם בי"ד, וגם בט"ו הכל תלוי בכוונתו. אם בזריחת החמה של יום י"ד יהיה בעיר פרוזה (שאיננה מוקפת חומה) חייב לקרוא בי"ד, ואם אחר כך יעבור לעיר מוקפת חומה ויהיה בזריחת החמה של יום ט"ו שם יתחייב לקרוא גם בט"ו.
ויש מצב שיתכן שאדם יהיה פטור לגמרי ממצוות הפורים,
אם בזריחת החמה של יום י"ד באדר יהיה בעיר מוקפת חומה, ובזריחת החמה של ט"ו יסע לעיר שאינה מוקפת חומה. אדם זה יפטר ממצוות הפורים 2
האדם יכול להחליט אם לא להתחייב כלל בקריאת המגילה. אם להתחייב לקרוא יום אחד, או אם להתחייב לקרוא פעמיים. ההתנהגות של כל אדם היא המחייבת.
הוא אשר דיברנו הכל בבחירה הכל מאהבה.
וכפי שהסברתי לעיל, כי חג פורים הוא חג קבלת התורה מאהבה. האהבה של האדם ובחירתו בתורה תקבע אם ואיך יתחייב במצוות הפורים.
עניני החג דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
