ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כלומר הקב"ה הכריח את עם ישראל לקבל את התורה 1 . ואם לא יקבלו את התורה הם ימותו.
וממשיכה הגמרא ואמרת לנו: "אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא".
מודעה היא ביטול מקח אם מכריחים מאן דהוא למכור חפץ נגד רצונו, יכול האדם הנאנס למכור את החפץ, לקרוא לשני עדים קודם המכירה ולהצהיר בפניהם כי הוא אולץ למכור ואיננו חפץ במכירה. הצהרה זו נקראת מודעה והיא מבטלת את המכירה.
כך גם כאן, קבלת התורה כביכול איננה תקיפה כי עם ישראל אולצו לקבל את התורה, והקב"ה כפה עליהם לקבלה.
אבל ממשיכים חז"ל ומלמדים אותנו שם: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר".
בפורים קיבלו היהודים את התורה ברצון מאהבה. וברגע שקיימו וקיבלו היהודים עליהם את התורה, אין שום טענה למי שלא מקיים את התורה.
ימי הפורים הם ימים המציינים את האהבה שעם ישראל אהב את הקב"ה וקיבל על עצמו את התורה. פורים הוא אפוא חג מתן תורה מאהבה.
כידוע, התאריך של ימי הפורים אינו אחיד. חידוש יש בקביעת היום של פורים. שהרי נאמר במגילת אסתר, "לקיים את ימי הפרים האלה בזמניהם" ולמדו חז"ל שזמנים הרבה תקנו להם וזמנו של זה לא כזמנו של זה. (מגילה דף ב עמוד א).
בעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בי"ד אדר, ובכרכים מוקי חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בט"ו באדר.
כוונת האדם היא קובעת מתי יקרא את המגילה, כלומר אם דעת האדם להיות עם זריחת החמה של יום י"ד באדר בעיר פרזית, יקרא בי"ד, וכן להיפך אם כוונתו להיות ביום ט"ו עם זריחת החמה בעיר מוקפת חומה יקרא בי"ד,
המשנה ברורה סימן תרפח ס"ק יב בהלכות פורים כותב :
"אם הוא שייך לערי הפרזות אפילו יום אחד קרוי פרוז וקורא בי"ד וכן אם הוא שייך למוקפין אפילו יום אחד קרוי מוקף וקורא בט"ו
זמן קריאה הוא העיקר ביום וכיון שהיה בערי הפרזות בהתחלת היום י"ד קורא בי"ד וכן כה"ג לענין מוקפין ביום ט"ו..."
וממילא יש מצב שאדם יתחייב לקרוא מגילה פעמיים, גם בי"ד, וגם בט"ו הכל תלוי בכוונתו. אם בזריחת החמה של יום י"ד יהיה בעיר פרוזה (שאיננה מוקפת חומה) חייב לקרוא בי"ד, ואם אחר כך יעבור לעיר מוקפת חומה ויהיה בזריחת החמה של יום ט"ו שם יתחייב לקרוא גם בט"ו.
ויש מצב שיתכן שאדם יהיה פטור לגמרי ממצוות הפורים,
אם בזריחת החמה של יום י"ד באדר יהיה בעיר מוקפת חומה, ובזריחת החמה של ט"ו יסע לעיר שאינה מוקפת חומה. אדם זה יפטר ממצוות הפורים 2
האדם יכול להחליט אם לא להתחייב כלל בקריאת המגילה. אם להתחייב לקרוא יום אחד, או אם להתחייב לקרוא פעמיים. ההתנהגות של כל אדם היא המחייבת.
הוא אשר דיברנו הכל בבחירה הכל מאהבה.
וכפי שהסברתי לעיל, כי חג פורים הוא חג קבלת התורה מאהבה. האהבה של האדם ובחירתו בתורה תקבע אם ואיך יתחייב במצוות הפורים.
דיני קדימה בברכות
משמעות המילים והדיבור שלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"עין במר בוכה ולב שמח"
מבוא לסדרת פתחי אמונה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
